Volume 3

Page 1216

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב יעקב מאיר

נולד בירושלים, ז' אדר תרט"ז (1856), לאביו ר' כלב מירקאדו (נולד להוריו ברודוס בדרכם מהעיר יאנינה, אז מקידוניה שבטורקיה וכיום יון, לעלות לארץ-ישראל; היה סוחר עשיר, תלמיד-חכם ונדיב מפורסם, תמך בתלמידי חכמים ולומדי קבלה ואף הוא עצמו התנהג בחסידות ובפרישות ונמנה על קהל המקובלים של ישיבת "בית אל"; נפטר בירושלים, ו' ניסן תרנ"ו). למד ב"חדר" ואח"כ למד ש"ס ופוסקים אצל הרב מנחם בכר יצחק . משנתו ה-15 ואילך המשיך ללמוד בהדרכת הרב הגאון והמקובל אהרן רבנו עזריאל . בתרל"ב נשא לאשה את רחל

ממשפחת יצחקי מסאלוניקי והמשיך להשתלם בתודה. בשנת תרל"ז אמר לצאת לחיי המעשה, ובהיותו ידוע בירושלים כאחד מצעירי תלמידי-החכמים שלא נאה להם לפרוש מן התורה ירד ליפו ועסק בחלפנות והצליח בה והיה קובע עתים לתורה ומשפיע על הליכות עדת-היהודים הקטנה שהיתה אז בעיר. אז באו ליפו הרב ברוך פינטו והגביר עזריה די בוטון והזמינוהו לחזור לירושלים ולעסוק בתורה בישיבה המיוחדת שהגביר הציע לו בביתו הפרטי ואף רכש לו ספרים רבים בש"ס ובפוסקים, ושם המשיך ללמוד עד סוף שנת תרמ"א. כן עסק גם בצרכי צבור והשתתף ביסוד חברת ביקור חולים הספרדית שיסדה את בית-החולים "משגב לדך" ונבחר לגבאי ראשי בו.

בתרמ"ב יצא בשליחות עדת הספרדים לבוכארה ויצר את הקשר הראשון בין יהודי בוכארה ובין ירושלים. בתרמ"ה נסע בשליחות העדה לערי טוניסיה ואלג'יריה. בתרמ"ח פעל למען איחוד עדות הספרדים והאשכנזים ביפו ובהשתדלותו הוכר הרב נפתלי הירץ הלוי, קודם לכן רב האשכנזים, כרבם של בל יהודי יפו. באותה שנה נבחר לחבר ועד העדה הספרדית בירושלים ונתמנה לחבר בית-הדין בראשותו של הגאון רבי יעקב שאול אלישר (שהיה אח"כ רב ראשי וראשון לציון). השפיע על התימנים להמנע מהפירוד מהעדה הספרדית ולא נפרדו כל זמן היותו

בירושלים. יסד יחד עם הרב חיים הירשנזון את חברת "שפה ברורה" להפצת הדיבור העברי, ואליה הצטרפו אליעזר בן-יהודה וחיים קלמי ועוד ממשכילי ירושלים. היה זמן מה חבר ב"בני ברית", וכדי למנוע צער מאביו, שהאמין לריבות על חבורה זו, יצא רשמית מהלשכה אך הוסיף לתמוך ביסוד הספריי, "מדרש אברבנאל" וביתר פעולותיה. הצליח יחד עב נסים בכר לשחרר בערבות אישית את מאות היהודים יוצאי פרס, שהפחה הירושלמי גזר עליהם גירוש' בטענה שיסעו מהארץ דרך יפו בלי משמר משטרה ואח"כ נסע ליפו עם מרדכי אדלמן, שם הצליחו לבטל את הגזירה ולהביא לפחה אישור בכתב שהמגורשים יצאו מהארץ. כן הצליח בטלגרמות לאיסטמבול בשם הרב הראשי אלישר להשיג ביטול מהיר של גזירת הפחה הירושלמי לגרש מהארץ את מתישבי הר-טוב שעלו מבולגריה, ולא שם לב לחששותיהם של כמה מנכבדי העדה, שהדבר עלול לקלקל את היחסים בין הרב הראשי ובין הפחה.

בתרנ"ד יצא בשליחות הכוללות לערי טוניסיה. עזר ביזמה ובהשפעה לבנין השכונות "רחובות" (שכונת הבוכארים) בתרנ"א "עזרת ישראל" בתרנ"ב ו"ימין משה" בתרנ"ב.

נסע בשליחות הרב הראשי אלישר (ה"ישא ברכה") להשכין שלום בין הפרושים והחסידים בעדה האשכנזית ביפו והצליח להשקיט את הריב. היה פעיל ביסוד בית-החולים "שער ציון" ביפו ועוד מוסדות.

בתרנ"ח שמע לעצת ידידו הקונסול היוני ללמוד את השפה הצרפתית ובמשך ארבעה חדשים הגיע בה לידיעה מספקת למגע עם נציגי מדינות זרות.

בראשית תרנ"ט נתקבל לחבר בבית-דינו של הראב"ד רפאל יצחק ישראל יחד עם הרב בכור אהרן אלנקוה.

בתר"פ החליטה הקונסיסטוריה של קהלות אלג'יריה, בעקב שטנה ומלשינות, לא לקבל עוד שד"רים מכוללות ארץ-ישראל. אז יצא שמה בשליחות הכוללות והצליח לבטל את ההחלטה.

השתתף בפעולות לישוב הסכסוך בדבר כסא הרבנות בחברון וחיסול הריב בדבר קופת רבי מאיר בעל הנס בין רבני טבריה ובין חכמי ירושלים. כשסירב הרב שמואל סלנט לסדר את מכירת הקרקעות של מושבות הבארון לקראת שנת השמיטה תרס"ג שלח את האברים אל הרב יעקב מאיר, והוא הושיב בית-דין גדול של רבנים ספרדים וסידר את המכירה כדין, כדי להתיר את עבודת האדמה בשמיטה.

בהשפעתו ובהשתדלותו הושגה בתרס''ו תרומה גדולה מאת האחים ברוכוף מבוכארה לרכישת המגרש הגדול ברחוב יפו לבנין בית היתומים הספרדי ואח"כ פעל במרץ ובהצלחה אף למען הקמת הבנין עצמו.

פעל הרבה לאחד את העדות האשכנזית והספרדית בוער עיר מאוחד.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1216). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1216