Volume 3

Page 1225

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שוכללה באנגליה, ולכן טען הצבא הבריטי שזוהי המצאה אנגלית. כן המציא את הטנק המוציא מתוכו גשר. עוסק זה שנים רבות בחקירות ובניסויים להמציא אפשרות להפיק בדרך חימית-מיכנית מקור-כח מהאויר, שישים למיותר את השימוש בחמרי דלק.

פרסם מאמרים רבים על נושאים טכניים בעברית ובגרמנית,

עוסק גם בצרכי צבור. פנה בתזכירים למען תיקון חוקי הבנין ולביטול מאסרים של בעלי-חובות ופרסם את הצעותיו ודרישותיו לטובת הצבור בעתונות. יסד את האגודה הבינלאומית למען תכנית-בזורידג', שבמשך זמן-מה נחשבה כדרך אפשרית לביטול מצוקת בניהאדם בלי שינוי יסודי במשטר הכלכלי הקיים. ניסה ליסד אינסטנציה עליונה של הארגונים המקצועיים, התרבותיים והכלכליים. יסד את השיכון העממי של המעמד הבינוני בירושלים. השתתף ביסוד איגוד המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בירושלים. ניסה לארגן את הממציאים באגודה אחת וביקש מהסוכנות היהודית עזרה לממציאים מחוסרי אמצעים לשם הגשמת רעיונותיהם. צאצאין: משה, דב, מלכה .

אהרן רוזנפלד

נולד בזכרון יעקב, כ"ג תמוז תרנ"ט (30.6.1899), לאביו אפרים (פקיד ביקב זכרון יעקב ועסקן צבורי, מצאצאי ה"חכם צבי" ובניו רבי יעקב עמדין ; לאביו הוחלף בעודו ילד שם-המשפחה עמדין לרוזנפלד ונתינותו הרוסית לתורכית-מולדבית, כדי להצילו מהחטיפה לצבא ניקולאי הראשון) ולאמו דבורה-אהובה בת אריה ליב נייזרמן מבראילה (ממיסדיה, וראשוני אבריה של זכרון יעקב).

למד בבית-הספר העממי של המושבה ואח"כ בבית-הספר התיכוני מיסודו של הברון די-מנשה באלכסנדריה של מצרים. עבד בשנות מלחמת-העולם הראשונה כפקיד במשרד חברת יק"א ובשנת 1919 יסד בחיפה את הפירמה שלו לעמילות, מסחר וספנות,

סוכנות של בתי-חרושת וחברות ספנות, שגדלה במשך השנים ונפתחו לה סניפים בתל-אביב ובירושלים.

ב-1926 נשא לאשה את עליזה בת ד''ר צבי (הירש) ברדש מצפת.

השתתף בפעילות בפיתוח המסחר והספנות וחיי הכלכלה העבריים והכלליים בחיפה. השתתף ביסודם ובבנינם של מרכז מסחרי הישן (והנו יו"ר הועד שלו) והחדש (והנו חבר ועד הנאמנים שלו) שכונת בת-גלים בחיפה, חבר ועד לשכת המסחר, לשכת הספנות והנהלת בנק קופת-עם בחיפה, ממיסדי לשכת הבונים החפשים "ראובן" בחיפה ונשיאה בשנת 1935, אח בלשכת בני ברית, וב-1932 שותף בבית-חרושת למסמרים בחיפה, (בשותפות עם מר א. וילבושוביץ והמהנדס חפץ). פעיל במוסדות הצבור ובמפעלים לביצור הישוב העברי בעיר בזמני חירום.

פעל רבות לפיתוח קשרי המסחר והידידות בין בלגיה ובין ארץ-ישראל העברית. ב-1929 נתמנה לסגן-קונסול וב-1934 לקונסול בלגיה בחיפה. ב-1932 קיבל מאת אלברט הראשון מלך בלגיה את אותהכבוד "אביר מיסדר הכתר הבלגי", ב-20.4.33 ליוה והדריך את הזוג המלכותי הבלגי בסיורם בעיר ובנמל של חיפה בעת ביקורם בארץ ובמאי של אותה שנה נתקבל לראיון אצל מלך, בלגיה בארמונו בברוסל.

בניו: צבי, אריה, ישראל יהודה .

אברהם קופלמן

נולד בעיירה ואסילישוק, ליד עיר-הישיבה וולוזין, רוסיה הלבנה, בשנת תקפ''ג (1823), לאביו ירוחם . למד בחדרים ובישיבת וולוזין ובן י"ז נשא לאשה את שרה רבה לבית אנקשטין מסלונים. אחרי שהתאלמן נשא לאשה את פיגה בילה בת ראובן מירסקי מסלונים'

אחרי מות אשתו השניה נשא לאשה את איטה בת יעקב מרוזינוי. התישב בסלונים ועסק במסחר יערות.

עוד בלמדו בישיבה השתוקק להתישב בארץ-ישראל, אך חיי המעשה ריתקוהו לסלונים, אבל על שאיפתו לא ויתר, וכשגדל בנו בכורו אשר והגיע לבר-מצוה שלח אותו בשנת תרל"א ללמוד בישיבה בירושלים ואחרי שנתים שלח בעקבותיו גם את בניו יעקב ומנדל .

כשהגיעה אליו השמועה (בסוף החורף בשנת תר"מ) על קנית השטח השני (אדמת טיאן) להרחבת הגרעין הראשון של פתח תקוה, כתב להרי"מ פינס וקנה לו באמצעותו נחלה במושבה, ובשנת תרמ"א עלה ארצה והחל לעבד את אדמתו בהתלהבות רבה ובבקיאות מעטה מאד ונשא בחפץ-לב ובמסירות את כל יסורי המיסדים הראשונים (קדחת, התקפות השכנים הרעים, בדידות וריחוק מישוב יהודי, חוסר עזרה רפואית וכו').

כשהוכרחו המיסדים הראשונים לעזוב את המקום על סף שנת-השמטה תרמ"ב, מחוסר יכולת להחזיק מעמד, עלה לירושלים ועסק בעשית לבנים ורעפים

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1225). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1225