Volume 3

Page 1229

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בארון", "כתובים" גל' ל', תרפ"ז. פ. לחובר: "ראשונים ואחרונים", ספר שני, תרצ"ה, עמ' 179 -181; "הסיפור העברי בתש''ב-תש"ג", "כנסת", ספר שמיני, תש"ד. דב קמחי: "ספר מסות קטנות", תרצ"ח, עמ' 68- 74 שלום שטרייט: "פני הספרות", ספר שני, תרצ"ט, עמ' 310 -317. א. קריב : "על דבורה בארון", מוסף ל"דבר" ח' בסיון תרצ"ט, גל' 31. חיים תורן (זיגלבוים): "על סיפוריה של דבורה בארון", "דבר", גל' שבועות תרצ"ט. א. ז. רבינוביץ: "על מה שהיה" "דבר", גל' 84, תרצ"ט. עזריאל שורץ : "אור שקיעה", "השומר הצעיר", גל' 31, תרצ"ט. ש. י. פינלס: "ספורי דבורה בארון", גליונות", חב' 6, תרצ"ט. "הד ירושלים", תש"ה. יעקב פיכמן :"אשה מספרת", "מאזנים", כרך י', תש", עמ' 430- 435; 546 -552. יצחק עגן: "דבורה בארון", "גליונות"' כרך ט"ו, תש"ג, עמ' 147 -150. עמנואל בן-גריון; "רחמי אם", "מאזנים", כרך ט"ז, תש"ג, עמ' 394 -397. יוסף ליכטנבוים: "מתחום אל תחום", תש"ד, עמ' 207-200. צבי קרול: "משם", "דבר השבוע", גל' א' תש"ו. רחל כצנלסון: "מסות ורשימות" - תש"ו.

בתה : צפורה .

אפרים יוסף תלמי (ולוקה)

נולד בשרפץ (בפי היהודים: שעפס), מחוז פלוצק, פולין, א' תשרי תרס"ו (1905), לאביו אברהם בן ר' אפרים יוסף ולוקה (שהיה גדול בתורה, מחבר ספרים ומחליף מכתבים בדברי תורה עם גאוני דורו) ולאמו מינדל לבית בורשטין . למד בחדרים, ב"חדר מתוקן"

בשיטת "עברית בעברית" וש''ס ופוסקים מפי טובי המלמדים. היה פעיל בתנועה הציונית ולמען התרבות העברית, הורה את לימודי היהדות בביה"ס העממי הממשלתי ליהודים והשתתף בעתון "הד הנוער" שיצא בוארשה.

עלה ארצה בתרפ"ה ונכנס לקבוצת "על המשמר'' בפתח תקוה ואח"כ עבד בפרדסי י. ל. גולדברג ברמת גן.

בשעות הפנאי עסק בעבודה ספרותית. פרסם שירים, מאמרים ורשימות בחתימות שונות (חוץ משמו הספרותי המקוצר אפרים תלמי ) בעתוני הארץ וב"הדואר" הניו-יורקי, ותרגם כמה ספרים מפולניה ומאנגלית.

במשך למעלה מעשר שנים (48 -1936) היה חבר מערכת "במחנה" העתון במחתרת של "ההגנה" בתלאביב.

ב-1939 עבד במזכירות הארצית של "כופר הישוב". ב-1940 עבר לעבודה בעירית תל אביב, באותה שנה הוזמן לעבוד במפקדת "המשמר האזרחי", ומ-1944 ואילך חבר מערכת "דבר".

בתש"א יצא ספר שיריו הראשון "ברושים בליל" בהוצאת "מצפה" ת"א, בתש"ג (ובמהדורה שניה בתש"ה) יצאה בהוצאת "חברים" הפואימה שלו "אפרים איש חולדה" על אפרים צ'יז'יק גבור חולדה.

חבר באגודת הסופרים ובהתאגדות העתונאים. בניו: מנחם (מהמשמרת הצעירה של הסופרים), דורון .

הרב מרדכי הכהן

נולד בירושלים בכ"ד אדר תרס"ו לאביו הרב המקובל רבי חנוך חיים הכהן (מצאצאי הגאון ר' נפתלי כץ מפוזנא, בעל "סמיכת חכמים", ולאמו יוטה פייגה בת החסיד ר' מנחם מנדל וידר (מראשוני המדפיסים בסיגט בירת מרמרוש, הונגריה).

ראשית חנוכו קבל בחדרים בירושלים העתיקה ואחרי כן הוסיף להשתלם בתורה בישיבות "עץ חיים" ו"חיי עולם" בירושלים ונסמך להוראה על ידי הרב א. י. הכהן קוק והרב יוסף חיים זוננפלד.

עם יסוד האוניברסיטה העברית בירושלים היה בין עשרה תלמידיה הראשונים, הופעתו לשעורים בתלבושת ירושלמית-חסידית ובפיאות ארוכות-מסולסלות עשתה רושם על כל הפרופסורים שרחשו לו, בגלל כך, חיבה מיוחדת וד"ר י. ל. מגנס קבע לו סטיפנדיה חדשית קבועה.

בתרפ''ה נשא לאשה את רבקה-לאה בתו היחידה של הרב אברהם צבי שור (מראשי הישוב הירושלמי ואב"ד לעדות החסידים בעיר).

בתרפ"ו יצא בשליחות ציונית לאירופה, עבר בערי הונגריה וצ'כוסלובקיה וביחוד ברוסיה-הקרפטית, עשה נפשות לציונות הדתית וחזר ארצה בראש קבוצת חלוצים דתיים שנקלטו במקומות שונים בארץ.

בתרפ"ט נבחר בחבר הנהלת "כולל מונקאטש" בירושלים, וביזמתו הוקמה השכונה "תפארת צבי" לעולי רוסיה-הקרפטית בירושלים. מאז הוא משמש גם כיו"ר הנהלת "כולל ויז'ניץ". וכמו-כן הוא חבר הועד הפועל של "המזרחי", חבר הנהלת "מחזיקי הדת", חבר ועד שכונת "מאה שערים" ועוד.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1229). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1229