Volume 3

Page 1233

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הקבוצה הקטנה. פעל לפיתוח ענפי המשק ולשכלול החיים החברתיים בהתאם לאידיאל של הקבוצה, נשא בעול השנים הקשות של גישושי הדרך בחיי המשק, צידד בהגדלת הקבוצה על-ידי קליטת חברים נוספים ועמד בכל הלבטים הכרובים בכך, יציאת חברים וקבלת חברים חדשים, עד שהגיעה הקבוצה לביסוס ולהתרחבות.

ב-1924 נשא לאשה את פרידה בת צבי בארו . היה פעיל בחיי הישוב וצבור הפועלים כחבר המועצה של הסתדרות הפועלים החקלאים מראשיתה, במשך שנים רבות חבר פעיל במועצת הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים, חבר הנהלת "תנובה" מראשיתה ובשנות 1942/43 ניהל את "תנובה" במחוז חיפה, חבר הנהלת חברת "ניר'', חבר הועד המפקח של קופת חולים, שליח הסתדרות העובדים לארצות הברית בשנות 1937/36, בשנות 1938/39 ניהל את "כופר הישוב", בשנות 1944/47 ניהל מטעם הסוכנות את המחלקה לישוב החיילים וביקר בשליחותה בבריגדה וביתר החטיבות העבריות בצבא במצרים, לוב ואיטליה ; חבר הנהלת המוסדות הישוביים לקליטת משוחררי המלחמה וסידורים. ח' הנהלת "אוצר החייל". פרסם מזמן לזמן מאמרים ורשימות על בעיות ההסתדרות והישוב בעתונים "הפועל הצעיר", "דבר" ו"ניב הקבוצה". העלה ארצה שני אחים ואחות שהשתרשו בקבוצות.

בניו: יובל (חבר קבוצת גבע), צבי, יגאל .

יוסף אפרתי (גרייבר)

נולד בפינסק, פלך מינסק רוסיה הלבנה, א' אדר תרנ"ח (1898), לאביו מרדכי ולאמו דבורה לבית ליפשיץ . קיבל חינוך עברי לאומי בחדר מתוקן והשתתף בפעולות התרבותיות והציוניות של אגודת הנוער "פרחי ציון''.

ב-1914 עלה ארצה ונכנס ללמוד בבית-הספר התיכוני החקלאי בפתח תקוה. בשנות מלחמת-העולם הראשונה התמחה בחקלאות גם למעשה, כשהוא וחבריו התנדבו לעזור בעבודה במשקים שבעליהם גויסו לצבא הטורקי. אחרי שלש שנות לימוד הצטרף יחד עם אחדים מחבריו התלמידים ופועלים בני העליה השניה לקבוצת הפועלים מחולדה שבחר הד"ר א. רופין מטעם המשרד הארצישראלי להתישבות בקבוצה בבארטוביה, במשקים שנעזבו מבעליהם, אחרי שחברת "חובבי ציון" בעלת הקרקע העבירה את אדמת המשקים הנעזבים לרשות הקה"ק, והמטרה היתה, שהאכרים הנותרים במושבה ילמדו מהמתישבים הצעירים והחדשים את שיטות העיבוד הרציונלי. השיתוף בקבוצה היה רק בעבודה, העובדים קיבלו משכורת וכל משפחה ניהלה את משק ביתה לחוד. חברי הקבוצה היו בעלי משפחות, וביניהם יצרו שלשת הבודדים יוסף אפרתי, יוסף גוריון ואהרן אתקין - חבורה לחוד

ורקמו תבניות לחידושים ולשיפורים, אך לא יכלו לעשות כלום, כי הבהמות והמכשירים הוחרמו בשביל הצבא, ולכן הוכרחו גם הם לעבוד לפי השיטה הנושנה. כחבר "הפועל הצעיר" ונאמן לעיקרונו בדבר "שמירה על הקיים" לא התנדב לגדוד העברי. האדמה לא הספיקה לביסוס הקבוצה ולהרחבתה ואחרי המלחמה דרשה הקבוצה מאת הקה"ק שתגאל את הקרקעות מידי האכרים הזקנים, שבניהם עזבו את המושבה וכמה מהם אף את הארץ, ומשקיהם מעובדים בידי אריסים ערבים. אך הקה"ק סירבה לעבור על עיקרונה ולגאול קרקע מידי יהודים - והקבוצה התפרקה.

בשנות 1922/24 עבד כפועל בתחנת הנסיונית בבן-שמן ואח"כ הצטרף לקבוצת גבע שבעמק-יזרעאל המזרחי והתנחל בה על הקרקע. התמסר לשיפור חיי החברה בקיבוץ וענפי המשק. עבד בהכשרת הקרקע, בפלחה, בבהמות, במטע בננות, ברפת ובכרמים. ניהל מו"מ עם המוסדות להגדלת שטח הקרקע של הקבוצה לשם הגדלת יכולת קליטתה. שקד על הרחבתם וביסוסם של ענפי המשק ועל איזון התקציב של הקבוצה, שהיה תמיד מצומצם ביותר. השתתף בפעילות בחיי צבור העובדים בארץ כחבר המרכז החקלאי ומזכירות חבר הקבוצות, היה ציר בקונגרסים הציוניים בשנות 39 -1935, פרסם מזמן לזמן רשימות ב"דבר" בעניני הישוב ובהסתדרות העובדים.

וב-1926 נשא לאשה את חיה בת חיי ם חזקינד .

צאצאיו: מרדכי (נפל בתש"ח בהגנת המולדת), מיכה, איתן, דבורה .

יוסף ברסלבסקי

נולד בא' אדר תרנ"ו ברומני, פלך פולטבה, אוקראינה, לאביו ר' דוד ולאמו שרה מבית ניימרק, שהיה מסונף למשפחת רבנים.

למד בחדר ברוסיה ובשנת התרס"ה (1905) עלה לא"י ועם הוריו, אחיו ואחיותיו. למד עברית מפי מורה-בית פרטי שהובא במיוחד מיפו לעיר הערבית רמלה, בה החזיק אביו אכסניה בדרך-העגלות

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1233). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1233