Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1239

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מנדל קופלמן

נולד בסלונים, פלך גרודנה (רוסיה הלבנה), כ' טבת תרכ"ו (1866), לאביו אברהם (סוחר יערות, חניך ישיבת (וולוזין) ולאמו פייגה ביילה בת ראובן מירסקי מסלונים. למד בחדרים והראה סימני "עילוי" ובהיותו בן תשע שלחו אביו ללמוד בירושלים, בעקבות אחיו הבכור אשר ששלחו אביו שנתים לפני כן.

למד שנים אחדות בישיבה והיה בבית קרוביו בירושלים. וכשפתח נסים בכר את בית-הספר של חברת בי"ח (אליאנס) עזב את הישיבה והלך ללמוד בו.

זמן מועט אח"כ רכש אביו (באמצעות חליפת מכתבים עם הרי"מ פינס והעברת כספים מרוסיה) נחלה ב"אדמת טיאן" (הוא השטח השני של פתת-תקוה בראשיתה, שנגאל בשנת תר"מ) ועלה ארצה להתישב על נחלתו. אז עזב הנער מנדל את בית-הספר, ברח ברגל אל גדות הירקון והצטרף לאביו בעבודת האדמה.

כשהמיסדים הראשונים לא יכלו לעמוד עוד מפני הקדחת ויתר התלאות שפגעו בהם והוכרחו לעזוב את המקום ולחזור לירושלים, לא הצטרף מנדל אל אביו ואל יתר החוזרים, אלא הלך למושבה החדשה, ראשון לציון, שנוסדה אז, ועבד כפועל שכיר.

כשנתחדש הישוב בפתח תקוה עם עלית "קבוצת הביאליסטוקאים", שאביו משך אותם, בשליחות הרי"מ פינס , לקנות קרקעות ולהתנחל בה, חזר גם הוא אל המושבה, עבד במשק הוריו ובבנין הבית בכפר יהודיה ואח"כ בפ"ת. השתתף בפעולות ההגנה על המקום מפני שוסים ותוקפים ערבים, הצטיין באומץ ובגבורה, ובמשך כמה שנים היה ראש השומרים של המושבה, ואף השכנים הערבים למדו לכבד את גבורתו ולירוא מפניו.

כשביקר הבארון בנימין רוטשילד בפעם הראשונה בארץ היה הוא אחד מהבחורים האמיצים שליוו את הבארון ורעיתו למשמר במסעם בדרך-לא-דרך מפ"ת לזכרון יעקב ואף הטו שכם לחלץ את המרכבה מהבוץ ששקעה בו.

באחת התגרות עם הערבים, בה הצטיין בגבורה נועזת ביותר, נפצע ונזקק לטיפול רפואי בחו"ל. נסע לפאריס ובמשך שהותו שם היד, מבאי ביתו של הבארון, שקיבל את פניו בחיבה, הציגו בפני אורחיו וסיפר להם בשבח גבורתו.

נשא לאשה את אסתר בת חיים הופמן מיקטרינוסלב.

אחרי שנות עבודה חקלאית ושמירה בפ"ת עבר להתישב ביפו והודות לקשריו עם אפנדים רבים עלה בידו לפעול למען גאולת הארץ. בעבודתו בשרות חברת "גאולה" וחברות אחרות עזר בתיווכו ברכישת הקרקעות של רמת גן, בני ברק, מרכז מסחרי בתלאביב, בית וגן (היא בת-ים) ועוד שטחי קרקע רבים בעיר ובכפר. היה מכובד בין הערבים, היו לו ידידים רבים בין נכבדיהם, ואף בימי מהומות ותגרות בין שני העמים היה מהלך בין גדולי הערבים ובסביבתם בלי פחד, ואף השפיע עליהם למען השלום.

נפטר בת"א, ר"ח תמוז תרצ"ה, והובא לקבורה בפתח-תקוה.

צאצאיו: פיגה בילה אשת יונה אמדורסקי, ראובן (אמריקה), חיה אשת אברהם המבורג (אמריקה), משה (אמריקה).

ד"ר יוסף ספיר

בן דוב ולאמו אטיל . נולד ב-12 באפריל 1869 בקישינוב (בסראביה). חנוכו היה כללי, לכתחילה בגמנסיה ואח"כ באוניברסיטאות וינא (אוסטריה) ומונפליה (צרפת).

עוד בשבתו על ספסל הגימנסיה הצטרף ל"חובבי ציון". כשקרא ד"ר הרצל את קריאתו הגדולה נעשה גם לציוני מדיני גלהב. בינתים לא הניח את ידו גם מעבודה לטובת "חובבי ציון". גם שם היה פעיל ונבחר לחבר הועד של חו"צ באודיסה, ובתפקיד זה עמד עד השתלטות הסובייטים ברוסיה.

נשא לאשה את מתילדה בת ד"ר אהרן פוריעם (השתתף ב"השחר" של פרץ סמולנסקין, חבר ספר

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1239). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1239