Volume 3

Page 1246

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובה חזרו ארצה כ-500 מגורשים ופליטים ואנשיצבא משתחררים, רובם יהודים ומקצתם ערבים, ונתמנה ליועץ כלכלי של ועד הצירים בהנהלתו של רובינסון. בירושלים התגורר בדירה אחת עם זאב ז'בוטינסקי , בה היה מרכז לפעילות ציונית וצבורית ולהכנת ההתגוננות מפני הפרעות, שסוכני השלטון הצבאי הבריטי ארגנו והסיתו לכך את הערבים, ואחרי שפרצו הפרעות בא' דחול המועד פסח תר"פ היה נוכח בפגישת סטורס מושל ירושלים בבית החולים "הדסה" עם ז'בוטינסקי ופנחס רוטנברג, כשהחרים את אקדחו של ז'בוטינסקי (שהוכרח למסרו בהיותו קצין בצבא הבריטי) וכשרוטנברג סירב למסור לו את נשקו.

עוד קודם לכן יזם ויסד יחד עם בן-דוב חברה ארצישראלית לפילמים לשם הסרטת המקומות הקדושים בארץ והחיים שמסביב להם, ובעת פרוץ הפרעות צלמו אנשיו את חגיגת הפסח של הנוצרים ליד "הקבר הקדוש" ואת חגיגת "נבי מוסה" ופרוץ המהומות, וכך נראה בסרט, שלא היהודים פתחו בהתקפה על תהלוכת "נבי מוסה" (כפי ששיקרו הערבים ומדריכיהם הבריטיים) אלא הערבים היו התוקפים, ואנשי שירות הבטחון הבריטי עמדו אדישים לנוכח הרציחות. אח"כ הוזמן מטעם לואיס ברנדייס לאמריקה, ובעזרת הקפטן לואי, מזכירו של סטורס , סודר לו הרשיון לנסיעה. בהגיעו בדרכו לנאפולי נסע לסאן רימו, שם עמדה להפתח ועידת נציגי המעצמות המנצחות בענין ארץישראל, ובאמצעות אורמסבי גור הציג לפני לויד ג'ורג' ראש הממשלה הבריטית, את הסרט הדוקומנטרי של הפרעות בירושלים, שהוכיח את אשמת הערבים והבריטים.

באמריקה יסד את חברת "מנורה" למען הסרט הארצישראלי. ב-1922 חזר ארצה וביחד עם אחיו האדריכל יצחק בנה בתים רבים- בתל אביב, וביחוד את שכונת "לב תל אביב".

ב-1925 יצא שוב לאמריקה לשם רכישת תומכים לרעיון בדבר נטיעת קני-סוכר ותעשית סוכר בארץישראל. שם נשא לאשה את ליאה בת רפאל רוזן , שהיתה שחקנית בתיאטרון האידי של מוריס שווארץ , וחזר ארצה.

ב-1926 יצא שוב לאמריקה לפי הזמנת ההסתדרות הציונית לארגן את המשרד הארצישראלי ולהתחיל בהכנות ליסוד הסוכנות היהודית לארץ ישראל לפי הצעת ד"ר חיים וייצמן , וביזמתו אורגנה משלחת החקירה הכלכלית לארץ ישראל בראשות של הפרופ. מיד מרצה לגידולי הדרים באוניברסיטת קאליפורניה

ב-1928 הכין תכנית להלואה בינלאומית להסתדרות הציונית בסך 5 מיליון דולר בערבות קרקעות הקה''ק, מאת קבוצת בנקים בוול-סטריט, שבראשה עמד הבנק "קלי את קונברס" מיסודה של קבוצת מורגאן. אך בגלל התנגדות וייצמן שניהל מו"מ בדבר הלואה בינלאומית בעזרת חבר הלאומים, לא יצאה התכנית לפועל (וגם תכנית וייצמן לא). כן תיכן תכנית לסדר הלואה בת 50 מיליון דולר לבנין הארץ מקבוצת בעלי

הון אמריקאיים ובראשה הרברט הובר , ובגלל ההפרעות שנתקל בהן מבפנים בתכניתו זו התפטר מתפקידיו הרשמיים.

היה ממיסדי חברת הביטוח "יהודה" בארץ ישראל ונשלח לעמוד בראשה בירושלים ביחד עם זאב ז'בו טינסקי.

בארץ היה בזמן האחרון מעסקני התנועה הלאומית, ולפי הזמנתו המיוחדת של ז. ז'בוטינסקי השתתף בקונבנט העולמי של הצ"ח בפראג (ינואר 1938). עד יום מותו הוא היה חבר ההנהלה הראשית של קרן תל חי, מאז העברת מושבה לאר"י (1938), היה שופט בית-הדין העליון של ברית הצה"ר.

אם-כי לא כיהן בתפקידים רשמיים בחיי הישוב בארץ בזמן האחרון, הרי היה ידוע לראשי היישוב ומוסדותיה על כל הזרמים, והיו מתיעצים אתו בענינים גורליים לחיי היישוב בארץ.

נפטר בתל אביב, ט"ז ניסן תש"ח (25.4.48).

נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש)

נולדה בבריסק דליטא, פלך גרודנא, ט"ו ניסן תרכ"ג (1863), לאביה יונה צבי פיינשטיין ולאמה בלומה בת זאב מילכיקער. בת תשע עברה עם הוריה לצאריצין (היא סטאלינגרד), ובלי לדעת אף מלה רוסית נכנסה ללמוד שם בגימנסיה הרוסית, גמרה ארבעה מחלקות בהצטיינות וקיבלה תשבחות ופרסים. אביה חשש שתתקרב יותר מדי אל העם הרוסי ותרבותו ותזנח את היהדות, ולכן הפסיק את לימודיה בגימנסיה ושכר לה מורה לחנכה

בשפה העברית ובתרבותה. בזמן קצר התקדמה כלכך בידיעת העברית, שהחלה מפרסמת מכתבים ומאמרים ב"המליץ" (בעריכת י. ל. גורדון ) והחליפה אתו מכתבים.

משבקרה בשנתה ה-17 בבריסק, נמשכה לתנועת "חיבת ציון", היתה פעילה בה ושאפה לבנות את חייה בארץ-ישראל, משאלת-חיים זו נתמלאה בתרמ"ט, כשנפגשה בבריסק עם בן-העיר יחיאל מיכל פוחצ'בסקי (אחד משש הצעירים שנשלחו ארצה בתרמ"ה על-ידי

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1246). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1246