Volume 3

Page 1250

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הערים על מאה אלף שוטרים וחיילים בריטיים ויצא בחשאי מהארץ שכל מוצאיה שמורים בקפדנות. בינתים נתגלה באחד העתונים בארץ, שעוד לפני מאסרי המנהיגים אסר הד"ר וייצמן (בסמכותו כנשיא הסוכנות) על הד"ר סנה את המשכת המאבק, ובגלל זה התפטר מתפקידיו כראש ה"הגנה", אך נשאר חבר בהנהלת הסוכנות בפאריס פעל יחד עם דוד בן גוריון , ראש ההנהלה, כגולה מדיני. ציוני אמריקה הזמינוהו לביקור. בארה"ב, אך מחלקת המדינה סירבה לתת לו ויזה, ורק אחרי מחאות רבות של אישים יהודיים ובלתי יהודיים הורשה לבוא שמה ונערכה לו קבלת פנים לבבית.

עם שחרור ראשי הסוכנות והועד הלאומי ממעצרם בלטרון הורשו גם בן-גוריון וסנה לחזור לארץ.

בקונגרס הציוני הכ"ב בבאזל (דצמבר 1946) דרש סנה להמשיך במאבק ולחסל את שיתוף הפעולה של הציונים עם בריטניה וארגן את הרוב שמנע את בחירתו של ד"ר ויצמן מחדש לנשיאות. הוא עצמו נבחר מחדש להנהלה בנציג הסוכנות באירופה ומושבו בפאריס ותפקידו כלל את הקשרים עם מדינות אירופה (גם המזרחית) ואת עניני היהודים במחנות ובארצות מזרח אירופה וארגון ההעפלה ארצה בכל הדרכים. בהנהלה התנגד להשתתפות הסוכנות בשיחותלונדון ולמדיניותה למען חלוקת הארץ, דרש לחדש את המאבק בפועל, התנגד להסתמכות יתרה על מעצמות המערב האנגלו-סכסיות ודרש להדק את הקשרים עם רוסיה ובעלות בריתה, - אך בכל דרישותיו אלה נשאר בבדידות בהנהלה. וכשנכנעה ההנהלה ללחץ ממשלות בריטניה וארה"ב ופקדה לעכב את הפלגתן של שתי אניות-המעפילים הגדולות, "פאן יורק" (קיבוץ גלויות) ו"פאן קרסנט" (עצמאות) שעמדו להביא 15.000 מעפילים מנמל רומני, התפטר מהנהלת הסוכנות בסוף דצמבר 1947 (והאניות הפליגו מנמל בולגארי, על אף איסור ההנהלה). אותו זמן עזב את "הסתדרות הציונים הכלליים" (שפלגיה א' וב' נתאחדו ושום נתפלגו) והצטרף למפלגת הפועלים המאוחדת (שבה התאחדו המפלגות "לאחדות העבודה - פועלי ציון" ו"השומר הצעיר'') והנו פעיל במרכז ובמחלקה הפוליטית של המפלגה ובמערכת עתונה "על המשמר" בהתאם להשקפתו, שאחרי שמעצמות המערב הכזיבו את התקוות שהציונות תלתה בהן יש להבטיח את גורל העם היהודי בתפוצות ואת גורל המדינה היהודית בארץ ישראל על ידי ברית עם כוחות השמאל בעולם, שמרכזם נמצא בברית המועצות.

השתתף מטעם מפלגת הפועלים המאוחדת בקונגרס היהודי העולמי בשווייץ (מונטרה, יוני-יולי 1948), ובו היה ראש-המדברים למדיניות יהודית פרוגרסיבית; נבחר כחבר הנהלת הקונגרס.

מיוזמיה וממיסדיה של "האגודה הישראלית למען האומות המאוחדות" (אבגוסט 1948). במדינת ישראל נחשב כמבטא ראשי של האופוזיציה השמאלית.

צאצאיו: תמר, אפרים .

הרב זבולון חרל"פ

נולד בווילקאווישק, פלך סובלק (פולין), בפי המשוער בשנת ת"ר (1840), לאביו הרב יצחק (ממשפחה שלפי ספר היחוסין שנשתמר בה מוצאה מרבנים, ראשי גולה, אמוראים ותנאים ולמעלה עד לשושלת מלכות בית דוד, והשם חרל''פ מקורו מהראשון שבמשפחה שבא לפולין לפני דורות רבים, לפי ראשי התיבות של חתימתו: חיא ראש לגולי פולין) ולאמו חיה (נכדת הגאון ר' חיים משרשוב בעל הספרים "שירה לחיים" ו"אלוף אומר").

בשנת תר"י עלה ארצה עם הוריו ואחותו הגדולה ממנו בארבע שנים. על הרפתקאותיהם בבואם ארצה מסופר במסורת המשפחה, שבזמן שעגנה האניה ליד אחד האיים בים האיגאי עלתה אמו אל החוף עמו ועם אחותו לקנות להם פירות, כי לחם יבש היה מזונם בדרך. האניה השמיעה צפירה והפליגה משם ורב החובל לא שעה לצעקות האב ולתחנוניו, שלא ישאיר את אשתו וילדיו באי הזר. והנה הופיעה אניה מלאה נוסעים, לקחה אותם אל האי הסמוך והחזירתם שם לאניה שבאו בה ולפתע נעלמה מן האופק.

בירושלים למד בתלמוד תורה ובישיבת "עץ חיים'' והוסמך לרבנות.

נשא לאשה את מרים בת הרב יוסף לייט מאמדור. עסק כל ימיו בתורה ובצרכי צבור. היה דיין בביתדינו של הרב יהודה ליב דיסקין מבריסק וממונה בכולל סובאלק-לומזיה. רכש. מגרש בין הראשונים בשכונת "בית יעקב" והתישב בין הראשונים בשכונת "משכנות" השאיר הרבה חידושי תורה בכתב-יד ובתרנ''א פרסם בדפוס את ספרו ''מאורי חיים" על משלי.

נפטר בירושלים, ט' שבט תרנ"ח.

צאצאיו: הרב יעקב משה (ראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים), הרב יצחק אליעזר (עסקן צבורי וממונה כולל סובלק ולומזה).

משה שמעון ואלין

נולד בסוונציאן, פלך וילנה, ליטא, י"ב אייר תרס"ו (7.5.1906) לאביו הרב צבי הירש וואלון ולאמו שרה בת יהודה וילקומירסקי. למד בחדרים ובישיבות והצטרף לתנועה הציונית ולזרם העליה של הנוער היהודי.

כשעלה ארצה ב-1926 היה בין המיסדים את קיבוץ "הכובש" (כעת רמת הכובש), ובשנת 1927 הלך אחרי נטיתו האמנותית להיות מחלוצי הבמה העברית. שיחק בתא"י ("התיאטרון הארצישראלי" שקדם כאן ל"הבימה"), ב"קומקום" (במה להומור סאטירה ואמנות זעירה מיסודו של אביגדור המאירי ), ערך סיבוב בעולם עם שרה אסנת הלוי והפיצו את שירי הארץ בהופיעם על הבמות בלבוש בידואי. חזר ארצה ויצא לעבודה גופנית חלוצית בסלילת כביש למושבה הרצ

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1250). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1250