Volume 3

Page 1256

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ואחרי כשנתים נתגרשו וה"גרוש" בן הט"ז המשיך ללמוד בישיבה.

בן ט"ז נכנס שנית לחופה עם הדסה בת ר' ניסן שארלין משקלוב (היחידה שנשארה להוריה בחיים אחרי שמתו עליהם י"ז בנים ובנות) והיא ילדה לו עשר בנות ובן אחד.

נולדה בירושלים. נפטרה בירושלים, כ"ז שבט תרצ"ח.

משנעשה אחראי לפרנסת משפחה נכנס מיד אחרי חתונתו, בתרל"ב, ללמוד את מלאכת הדפוס בביתהדפוס של ר' ישראל ב'ק . (לפניו למד ועבד בדפוס זה אחיו גבריאל , שיצא אח"כ לאמריקה ונתעשר שם כמדפיס). בזמן קצר למד את המלאכה והשתלם בה עד שנעשה למנהל הדפוס, ואחרי פטירת ר' ישראל בתרל"ה המשיך בתפקידו זה גם אצל בנו ר' ניסן ב"ק .

כשפרצה מלחמת רוסיה-טורקיה בתרל"ז (1877) ונפסק צנור "התמיכה מיהודי רוסיה, נתמעטה עבודת הדפוס בירושלים, יצא לבקש את לחמו במרחקים ועבד בבית-הדפוס הגדול של אברהמס בלונדון, שם סידר את השבועון "הכרם", בעריכת יוסף כהן-צדק ונפתלי הלוי.

בתר"מ חזר ארצה לבקשת אביו ונכנס לעבוד בדפוס החדש שיסדו האחים גאגין ובתרמ"ג נעשה שיתף למפעל. אח"כ הצטרפו עוד שותפים ובמשך זמן קצר היה הדפוס שייך לששה שותפים, חמשה מהם חכמים ספרדים (האחים גאגן, פרץ, שבתי, פטיטו) והוא האשכנזי היחיד. אח"כ יצאי חמשתם מהעסק והוא נשאר הבעל היחידי וקנה חלק מהכלים והחומר של דפוס ב"ק, ובכללו גם את מכונת ההדפסה ששלח משה מונטיפיורי בתר"א במתנה לר' ישראל ב"ק ושהיתה אז "המלה האחרונה של הטכניקה" (תוצרת שנת 1841'. דפוסו התקיים במשך 45 שנה במקומו הקבוע בעייהעתיקה בבית שממול לבית-הכנסת "תפארת ישראל" של החסידים (מיסודו של ר' ניסן ב"ק), מלמטה מישיבת "אהל משה" של הרב מ. י. ל. דיסקין הרב מבריסק, ורק בתרפ"ז עבר לעיר החדשה.

, בתרמ"ה שקע בחובות בגלל מחלה במשפחה ויצא לניו-יורק לעבוד ולשפר את מצבו החומרי, אך דפוסי

בירושלים נשאר עובד בניהול פועליו הותיקים, הסדרים משה ואכארין מהומל (שהיה גם מגיה) ואליעזר גולדברג משדליץ והמומחה-להדפסה שמואל פרמט בניויורק פתח מיד בית-דפוס יהודי ועסקו הכניס יפה. והנה פעם ביום ו' אחה"צ הביאו לו יהודים, לקוחותיו הותיקים, עבודה דחופה. שצריכה להגמר עד מחר בצהרים. אז החליט לעזוב את המקום, שבו יכולים יהודים להציע ליהודי בלי בושת פנים שיעבוד בשבת,. ואחרי שבעה חדשי עבודה בניו-יורק חזר בתרמ"ו ירושלימה, והביא אתו יזמה חדשה: כשם שבעולם הגדול מדפיסים ירחונים מקצועיים בענפים שונים של מדע ומלאכה, כך כדאי להדפיס בירושלים עיר-התורה ירחון למקצוע זה שירושלים נשתבחה בו- כך נוצר הירחון התורני "תורה מציון" לחידושי תורה במקרא ובמשנה, בהלכה ובאגדה ובשאלות-ותשובות, שהתקיים במשך עשרות שנים, וכתבו בו רבנים וחכמים מהארץ ומחו"ל. עורכו הראשי היד, מחותנו הרב יעקב אורנשטיין , מישיבת "אהל משה", אך לא הסתפק בתפקידו כמדפיס ומו"ל של הירחון, אלא אף השתתף בצד הסידורי של העריכה.

בעשרות שנות קיומו של הדפום יצאו בו ספרים לאלפים ודברי-דפוס לרבבות. הוא לא קיבל להדפסה דברים שבניגוד לדת ולמסורת, אך בחייו הפרטיים לא; היה קנאי.

ממייסדי החברה "אמנות ישראל" ביחד עם אליהו גודאל, ב. ז. הלוי ספיר. יעקב גולדמן, בצלאל לפין, מ. ש. ליברכט, הרב זאב היילפרין, יעקב זקש והרב מרדכי גרשון ווייברג, במטרה להושיב יהודים על הקרקע בא"י.

בשלום ובמישור התהלך עם הבריות, השתתף בחיי הצבור ובחברות שיסדו ובנו את השכונות החדשות.

בתרמ"ו היה בין המיסדים (הרבנים: ר' זלמן בהרן, יוסף חיים זוננפלד, אריה הרשלר ד"ץ, אליהו גודל, יחזקאל מנדלבוים) את שכ' "בית-ישראל" בירושלים. ובשנת תרמ"ט בין מיסדי שכונת "זכרון טוביה" (בראשותו של ר' יוסף ריבלין). היה שוקד על עבודתו מבוקר עד ערב ומכניס חידושים ושכלולים במפעיל. ששרת בעיקר את הישוב הישן ואת אנשי התורה בני כל העדות, ותיירים רבים היו באים לבקר את המפעל, שנמנה בין שכיות ירושלים. גם ד"ר הרצל ביקר בו וקנה מספריו למזכרת. בהתאם לדרישות הזמן הכניס מכונתהדפסה חשמלית, אך גם מכונת-ההדפסה ההיסטוריה, מתנת מונטיפיורי, לא הוצאה לשוק הגרוטאות, אלא מוסיפה לשמש להדפסת מפות-משי לכיסוי חלות השבת ושאר תשמישי-קדושה מסוג זה, תוצרת-קודש מעירהקודש.

את מלאכתו לימד לבנו יחידו חיים יעקב , שלעת זקנתו עזר לו בניהול המפעל וירש אותו אחריו.

נפטר בירושלים. ביום ו' אדר א' תרפ"ט.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1256). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1256