Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1260

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רכש לו בפ"ת כרם וחורשת אקוליפטוסים והיה עובד בעצמו ומשקו היה מסודר למופת.

את יצירותיו כינס בפעם הראשונה בקובץ אחד בשם "בעלות השחר" שיצא לאור בהוצ' "הדים" בש' תרפ"ז, ואח"כ בעבור שתים עשרה שנה כונסו מאמריו הספרותיים בשני כרכים בשם "פני הספרות", שיצאו לאור בהוצאת "דביר" (תרצ"ט).

בראשית סיון תש"ו נפל בחצר משקו ונתקל בשורש של עץ מסובך ושיבר את ירכו. הובא לבית החולים והרופאים קבעו שיש צורך בנתוח. רגעים מועטים לפני הנתוח באה התקפת הלב, שקיפחה את חייו ונפטר בפתח תקוה, בכ"ו סיון תש"ו (23.6.46).

צאצאיו: אסתר, שמואל.

יוסף יעקבזון

בן אליעזר, (מראשוני רחובות והתאחדות האכרים. ראה כרך א', עמוד 954) ולאמו סוניה בת יוסף וינשטיין. נולד בירושלים, י"ד חשון תרס"ח (22.10.07).

קיבל חנוך בביה"ס העממי במושבה רחובות. בוגר הגמנסיה "הרצליה" בתל-אביב. התמסר לחקלאות, בעיקר בפרדסנות.

בשנת תרצ"א נשא לאשה את רעיה בת שמואל חסין מרחובות.

חבר מרכז המכבי בא"י, הנהלת התאחדות האכרים בא"י ואספת הנבחרים.

בתש"ז נסע לאמריקה בשליחות התאחדות האכרים בקשר עם עבוד הפרדסים.

מפעילי "ההגנה בארץ. חבר ועדת הבטחון הישובית.

בתש"ח, נתמנה לראש ועדת הקניות העליונה של צבא ישראל. ויחד עם מר א. בקר נסע לארצות הברית בסוף תש"ח לשם רכוז הקניות.

ביום שבועת צבא ישראל (כ"א סיון תש"ח) ע"י ראש הממשלה ושר הבטחון מר דוד בן-גוריון, היה יעקבזון (יחד עם ישראל גלילי ולוי אשכול-שקולניק) בין המלוים את ראש הממשלה.

צאצאיו: דב, גאי.

(מנחם) אביגדור המאירי (פויארשטיין)

נולד בכפר דאווידהזה, מחוז ברג, קארפאטורוסהונגריה (כיום אוקראינה), כ' אלול תר"ן (5.9.1890), לאביו צבי מאיר פויארשטיין (בעל אחוזה, תלמידו של מהר"ם שיק, ידע את התנ"ך והמדרשים בעל פה, נוסף על ידיעותיו הרבות בתלמוד ובהלכה) ולאמו הדסה בת דוד רושובסקי (בעל אחוזה בסביבה ההיא, תלמיד-חכם גדול, חובב שפת עבר, מהראשונים בהונגריה שחתמו על עתונים עבריים מרוסיה ומגליציה). בעודו ילד נתיתם מאמו וגדל בבית אבי-אמו, שנתן לו בעצמו את ראשית חינוכו בעברית ובתנ"ך ובחיי החקלאות באחוזתו, לימדו את התנ"ך והמדרשים כחטיבה אחת וזיכהו ברוב הפרסים שהיה מציע לנכדיו הרבים בעד חידות-לשון וחידות-תנ"ך (הפרסים היו : סוס גמד, כלב גזעי וכדומה). למד גם ב"חדר" ובביה"ס העממי ההונגרי שבכפר, ואח"כ בישיבות האידו-בסרמין ופרסבורג.

בתרס"ה נכנס לגמנסיה שעל-יד בית-המדרש לרבנים ("ניאולוגים" או "ריפורמיים") בבודאפשט (זה היה קורס של המחלקות העליונות בגימנסיה יחד עם לימודי עברית ויהדות במדה גדושה, שהורו הפרופיסורים של המוסד, מגדולי חכמת ישראל באירופה, ובראשם משה בלוך, זאב באכר, דוד קאופמן, יהודה בלאו ויחיאל מיכל גוטמן , - ובעיני האורתודוכסים נחשבה הכניסה למוסד זה כמעט כהמרת הדת).

בתקופת לימודו שם, בתרס"ז, הופיע שירו העברי הראשון "בן-העתיד" בשבועון הקראקובי "המצפה" בעריכת שמעון מנחם לזר ואח"כ שירים ב"השלוח" האודיסאי בעריכת ד''ר יוסף קלויזנר ומאמרים ב"הצפירה" הוארשאי בעריכת פרישמן וסוקולוב ובשבועון הברליני "העברי" בעריכת הרב מאיר ברלין , והעורכים שפרסמו את שיריו הופתעו מהנעימה החדשה והחדישה שהכניס לשירה העברית וניבאו לו גדולות. בו בזמן השתתף בתנועת הסטודנטים הציוניים (בחשאי, כי הנהלת המוסד שלמד בו הקפידה על הקו הפטריוטי ההונגרי ולא סכלה סטיות של "לאומנות" יהודית). משגמר את הגמנסיה לא עלה לתיאולוגיה ללמוד את מקצוע הרבנות, אלא יצא לכתוב בעתונות ההונגרית הפרוגרסיבית והסוציאליסטית (עתונים יומיים וכתביעת) פובליציסטיקה וספרות יפה (בחתימת "קובה אלברט") אך שירים כתב בעברית והשתתף כבר בגלוי בתנועת ההסתדרות הציונית ובעיקר באגודת "מכביה''. תלמידי האוניברסיטה בודאפשט (ההימנון שכתב בשביל אגודה זו בעברית תפס מקום ראשי בכל חגיגות הנוער הציוני בהונגריה במשך עשרות שנים). כתב מאמרים, סיפורים ופיליטונים באונגרית גם בעתונות הישראלית: השבועון הגדול "שויון", שהטיף להתבוללות, נלחם בציונות, אך טיפח את הספרות היהודית בהונגרית ושילם בעין יפה. הירחון העשיר "עבר ועתיד" של הפרופ' יוסף פאטאי, השבועון של ההסתדרות הציונית, בתר"ע ערך בבודאפשט שבועון עברי בשם "היהודי", ובאותה שנה הוצגו בהצלחה שנים ממחזותיו על

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1260). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1260