Volume 3

Page 1276

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גדולים בישראל ובעמים והצליח לצייר את דמותם באמצעים המצומצמים שבידו בשחור ובלבן. שמר תמיד בנאמנות ובדייקנות את מצוות היהדות, ואף בהתאכסנו בטירותיהם של גדולי העמים לשם ציור דמותם היה מקיים את התפילות ושיעורי התורה בזמנם ומזמין לו מזון כשר.

הצטרף לתנועה הציונית מראשיתה והשתתף בכמה קונגרסים ציוניים, ממיסדי "המזרחי" בגרמניה, נשיאו ומחנך, הדור הצעיר ברוח הציונות הדתית.

נשא לאשה את מלכה (מלי) בת אליהו שטריזנד (עסקנית פעילה בהסתדרות נשי מזרחי בחיפה ובמוסדות אחרים).

במלחמת-העולם הראשונה היה קצין המטה ליד המפקדה הגרמנית לשטח הכיבוש בליטא וברוסיה הלבנה, ממונה על הקשרים בין המפקדה ובין התושבים היהודים, וגם שם שמר על מצוות היהדות בכל הפרטים ואפילו סוכה עשה לו לחג הסוכות ליד בנין המפקדה. הרבה לעזור ולהיטיב ליהודים בשטח הכיבוש, הציל אלפים ממאסרים, מגירושים ואף ממשפט צבאי במקרים שבגלל חוסר הבנה הדדית בין הכובש והתושבים היו רבים עלולים להתפס ולהענש אף ללא אשמה. ניהל את סידורי הסיוע ליהודי ליטא שבא להם מאמריקה. משנכנסה אמריקה למלחמה נגד גרמניה וממשלת אמריקה אסרה משלוח כספים לאזור הכיבוש הגרמני, היו יהודי ליטא בכל רע. בהשתדלותו קיבל רשיון מהמפקדה הגרמנית לנסוע לשווייץ ולבוא במגע באמצעות מתווכים נייטראליים עם ממשלת אמריקה, ואחרי שהיה מיופה-כח למסור את התחייבות המפקדה הגרמנית, שהיא לא תשלח יד בחמרים ובכספים שישלחו מאמריקה לעזרת יהודי ליטא, הצליח להשיג את ביטול ההסגר האמריקני על משלוחי הסיוע ליהודים, והסיוע המשיך לבוא. אחרי המלחמה צורף לחבר המומחים (כ"נציג הציונים") של המשלחת הגרמנית לועידת השלום בפאריס. בתקופת שרותו בחזית המזרח צייר הרבה דמויות של יהודים והביע בהן את המאור שבנפש היהודית.

סייר בארצות רבות בעולם. ביקר בארץ בשנות 1903 ו-1921, וב-1922 עלה ארצה, התיישב בחיפה ובנה לו חוילה נהדרה בהדר הכרמל. היה זמן-מה חבר המרכז העולמי של המזרחי, פעיל בארגון "המזרחי הותיק" במטרה לעזור לשמירת הטוהר הדתי והמוסרי של התנועה, ואף אחרי שפרש מהשתתפות פעילה במזרחי, לא הודיע על כך בגלוי, אפילו כשהכניסו את שמו לרשימת נבחרים להנהגה, למרות הודעתו מראש שלא ישתתף - כדי שלא יגרום נזק לעצם התנועה שהיתה יקרה וקדושה בעיניו. היה חבר הדירקטוריון של הקה"ק כנציג המזרחי, נשיא הכבוד של הפועל המזרחי, ממיסדי הנוער הדתי (אחד הבתים בספר זה נקרא על שמו). בתרפ"ו השתתף ביסוד בית-הספר לבנות מזרחי בחיפה ועזר הרבה לביסוסו. היה חבר במוסדות תרבותיים ואמנותיים ויוזם עיקרי ליסוד המוזיאון בתל-אביב. הרבה לעזור למוסדות וליחידים נצרכים, הן בסעד חמרי והן בעידוד והמלצה וכו'.

המשיך בפעולתו האמנותית (בארץ החל לצייר גם בצבעי שמן בהצלחה רבה) ובקשריו עם גדולי הספרות והאמנות באירופה. הקסים בהופעתו האצילית את גדולי העמים שבא במגע עמהם ובענוותנותו את פשוטי העם.

ספריו וקבצי יצירותיו שפורסמו: "אמנות הרישום" (ספר לימוד יסודי, שיצא בראשונה ב-1909 ובארבע מהדורות נוספות); "קובצי ציורים לספר מסעות בארץ-ישראל" (1903; פרי התרשמויותיו ממסעו בארץ עם העסקן הציוני אדולף פרידמן באותה שנה; ובכלל היטיב לחדור לנשמת הנוף הארצישראלי); "רשמים מליטא, רוסיה הלבנה וקורלנד" (1916; התרשמויותיו בתקופת שרותו בצבא); "שבויי מלחמה" (1916); "פרצופים יהודיים" (1920), והרבה מיצירותיו פורסמו בכתבי-עת ובקבצים ספרותיים-אמנותיים.

נפטר בחיפה, ט"ו שבט תש"ד (11.1.1944).

לזכרו קראה עירית חיפה על שמו, "גן שטרוק", את הגן הצבורי שברחוב ביתר בהדר הכרמל, ועל שמו קבע ועד קהלת חיפה פרס שנתי למצטיינים באמנות הציור.

משה אהרן מכליס

נולד בדומצאווה, מחוז בריסק דליטה, (רוסיה הלבנה) בשנת תרל"ג (1873), לאביו אביגדור (סוחר) ולאמו הינדה בת יהודה ליב כץ . למד בחדרים ובישיבות בסלונים ובמקומות אחרים.

ב-1898 נשא לאשה את הנה בת נחמן ארליאנסקי. ענק במסחר עצים והיה מפעילי חובבי ציון והציונות בכל ענפי העבודה ברוסיה ובפולין. יסד חדרים מתוקנים לחינוך עברי דתי-לאומי בוארשה, היה חבר בועדי השקל למן הקונגרס הציוני השני ואילך, חבר הועד בפועל להפצת מניות "אוצר התישבות היהודים" לפני הקונגרס החמישי, שאליו נבחר כציר והש

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1276). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1276