Volume 3

Page 1289

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

החל להתמסר לעבודה ספרותית- מדעית, ופרסם שורת מאמרים על נושאים בחכמת ישראל, ומאמרי בקורת על ספרים מדעיים ב"הצפירה", ב"השלח" וב"מולדת".

בשנת 1911 הוציאה "בבליותיקה גדולה" של "תושיה" בורשה את "הכוזרי" על פי המלומד השמי הירשפלד , לפי הרבה כתבי-יד ישנים בהשוואה למקור הערבי.

בשנת 1912, אחרי הופעת "הכוזרי", עלה לארץ לפי הזמנת הגמנסיה העברית "הרצליה" בת"א בתור מורה להסטוריה, תנ"ך, תלמוד, לטינית ופילוסופיה. בתפקיד זה עמד במשך עשרים ושתים שנה עד יום פטירתו.

היה פעיל מאד במוסדות החינוך . בארץ, חבר מרכז המורים, חבר הועד הפועל של מועצת המורים למען הקהק''ל וגם במשך מספר שנים מזכיר הועד הלאומי והשתתף בהכנת חוקת הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה ביחד עם בן-צבי וד"ר טהון. בשנים האחרונות היה גם חבר ועד אגודת הסופרים, חבר ועדת השמות לרחובות בתל-אביב.

ערך לפי הזמנת הוצאת הד"ר יונוביץ את תרגומו של הד"ר יעקב סלע-בלובשטין "מקור חיים" לרשב"ג בעריכה כזו, שהפכה את התרגום הטוב למשובח ביותר. הכין ופרסם בהוצאה הנ"ל את "חובת הלבבות" לרבנו בחיי הספרדי בתרפ"ח. בהוצאה זו שפרסם, חשוב לא רק הפנים המתוקן על פי המקור הערבי, חשובים לא רק ההערות והתיקונים המרובים, אלא גם המבוא המפורט והחשוב. היה בין מיסדי "קופת הספר" ופרסם בה כמה חוברות פופולריות על "פלויוס", "יהושע בן נון" ו"אריאל אקוסטה'', תרגם לעברית את ספר "התלמוד" לפונק, בהוצ' "מדע" ליד הוצאת "קופת הספר".

היה מורה גם בסמינר למורות ע"ש לוינסקי בת"א.

נשא לאשה את אסתר בת נח גבריאל צלאל. ביחד עם א. ז. רבינוביץ ודוד שמעונוביץ ערך את "ספר השנה של ארץ ישראל", שיצאו לאור ממנו שני כרכים (תרפ"ג, תרפ"ד-פ"ה). השקיע בעריכת המחלקה שלו - המדעית, הרבה כח, עמל וכשרון.

כשהתחיל להופיע הרבעון "לשוננו" של "ועד הלשון" נמסרה העריכה לידו, ביזמתו של ח. נ. ביאליק ודוד ילין, וערך אותו במשך ארבע שנים.

כמו כן פרסם שורה של מאמרים ומחקרים מדעיים בעתונות הספרותית והמדעית בלועזית.

היה חבר הועדה הממשלתית לבחינות בגרות. חבר "המכבי" בת"א ומפעיליו.

נפטר בירושלים בי"א אלול תרצ"ג (2.9.1933) והובל לקברות. בתל-אביב בבית הקברות הישן.

צאצאיו: גבריאל, צבי, אילה.

יוסף צבי רמון

נולד י"ח סיון תרמ"ט (1889) בעיירה ביז'ון פלך פלוצק (פולין), לאביו ר' אפרים אליעזר גראנאט (מח

בר הספרים "נחלת אפרים", "הדת והדעת", "מכתבי צעיר שנזדקן" ו"פלח הרמון", מראשוני עסקני "המזרחי" בפולין, עלה לא"י בתרס"ח והביא לאחר שנה את משפחתו. ראה עמ. 458) ולאמו אסתר חוה בת יחיאל בונים אלשטין. קבל חנוך מסורתי בחדר ואת השכלתו התורנית והלאומית בישיבה המודרנית של הרב י. י. ריינס בלידה.

בן 17 פירסם את שירו הראשון בירחון "לבני הנעורים" של א. מ. פיורקא שהופיע בגראייבו.

בתרס"ז נשא לאשה את אסתר בת ר' צבי דוד שכטין מוילנא.

בתרס"ט עלה עם משפחתו לארץ-ישראל, דר בירושלים היה לבלר בכולל וארשה, חי בעוני ובדחקות הוא ומשפחתו. בשנת תר"ע פרסם את חוברת השירים הראשונה "לקט" (ירושלים), הסופרים א. ז. רבינוביץ וי. ח. ברנר קירבוהו והעריכו את שירתו. פרסם בזמן זה שירים ב"האחדות" וב"הפועל הצעיר". היה זמן מה מנהל הספריה העברית בחיפה.

בשנת תרע"ב עבר ליפו ועסק בהוראה בבית הספר "תחכמוני", ובהוצאת הנהלת ביה"ס הופיעה חוברת שירים שלו בשם "דביר" (יפו, תרע"ג).

בימי המלחמה העולמית הראשונה היה מורה בבית הספר לבנות "נצח ישראל" בפתח-תקוה, בהנהלת ד"ר משה אויערבאך . תרגם את ספורי שוואב לילדים בשם "חלומות-הילדות" שהופיעו בהוצאת יהודי פרנקפורט ע"נ מיין בימי המלחמה העולמית הראשונה.

באותו זמן יצא ספר שיריו "במחזה" בו קובצו מיטב שיריו (יפו, תרע"ו).

לאחר הכבוש פרסם כמה חוברות על התנ"ך, הושע (פתח-תקוה, תרפ"א), קהלת (פתח-תקוה, תרפ"א), ישעיהו (בשתי מהדורות, ירושלים תרפ"ד ותרפ"ז), ירמיהו (ירושלים, תרפ"ו), יחזקאל, (ירושלים, תרפ"ו), שופטים, (ירושלים, תרצ''ח) ושתי חוברות על הרב א. י. הכהן קוק בשם "משורר היהדות" (ירושלים תרע"ט) ו"רבי אברהם יצחק הכהן קוק ורעיון התחיה" (פתח-תקוה, תרפ"ב).

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1289). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1289