Volume 3

Page 1304

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תנועת-הנוער הציונית "בלאו-וייס" (תכלת-לבן) בנירנברג וברלין, ואח"כ התמסר לחקירות היסטוריות וארכיוניות גם בתולדות היהודים בדורות האחרונים ובתולדות הציונות והיה מרצה על נושאים אלה בחוגים ציוניים.

זמן מועט לפני השתלטות היטלר על גרמניה, באוקטובר 1933, עלה ארצה ונתמנה לסגן מנהל הארכיון הציוני המרכזי בירושלים. ממשיך את פעולתו המדעית במקצועו כחבר הועד ו"ועדת הארכיון של החברה הארצישראלית להיסטוריה ואתנוגרפיה" המנהלת את הארכיון הכללי לתולדות ישראל, וחבר המועצה והועדה המקצועית של "יד ושם" לאיסוף תעודות ומזכרות של הגולה שנחרבה.

בא"י פרסם את הספרים; תיאודור הרצל, ביוגרפיה (בעברית, גרמנית, ואנגלית בכמה מהדורות, 1948-1934); קיצור הספר הנ"ל בעברית וספרדית, 1940; אריה ליב מוצקין, מסה ביאוגרפית (בעברית, 1939); הציונות ומפעלה - מבוא לציונות ותולדותיה (בגרמנית, צרפתית, רומנית, הונגרית, צ'כית ופרסית): תולדות ההתישפות הציונית מתקופת הרצל ועד ימינו (בהוצאה מקוצרת בעברית בשם "העליות וההתישבות", הולנדית, הונגרית, אידית ובאנגלית); תולדות ההתישבות החקלאית בארץ-ישראל (בעברית, אנגלית, אידית ואיטלקית).

ערך והכין לדפוס, בצירוף מבואות, הערות וכו': ספר מוצקין (1939); "מדינת היהודים" של הרצל (בעברית ואנגלית והרצאה מקוצרת בעברית); הרצל ודרייפוס - כתבות מאמרים של הרצל על משפט דרייפוס (1945); אגרות הרצל (יחד עם ג. הרליץ , כרך א', 1948); א. רופין: "פרקי חיי" (שני כרכים, 1944-47).

בניו: יוחנן (נולד 1929), נחמיה (נולד 1937).

ברכה קולצ'ינסקי (ידועה בשנים האחרונות בשם "ברכה")

גולדה בקיוב, אוקראינה, ו' סיון תר"ן (16.5.1890). לאביה יוסף בן אהרן פפרקה ולאמה אטל לבית

וישנפולסקי משדה-לבן (בילוצרקוב). למדה בביתספר עממי ואח"כ בגימנסיה. השתלמה מילדותה בנגינת-פסנתר, וכשנשארו- הוריה בחוסר כל בעקב השרפה הגדולה, בה נשרף גם הפסנתר שלה, הוכרחה להפסיק את לימודיה בגימנסיה אחרי המחלקה השלישית. מאז המשיכה את לימודיה הכלליים בבית וקיבלה בהם שיעורים תמורת שיעורים שנתנה בפסנתר, קיבלה חינוך מוסיקלי בקונסרבטריון בקיוב, ואח"כ נתנה שיעורים פרטיים בנגינה. נישאה למר יעקב קולצ'נסקי ובהיותה במוסקבה בשנות1921-24 היתה חברה בארגון הצמחונים שם.

ב-1924 עלתה ארצה, שקדה על בנין בית למשפתחה בתל-אביב ועל השטח הפנוי עבדה בגידול ירקות, עצי-פרי ועצי-נוי. פעלה לטובת בית-הספר הימי "זבולון" בתל-אביב, להפצת הצמחונות ולשיפור המצב המשפטי של האשה ונבחרה לחברה בועד ארגון הצמחונים ובועד התאחדות נשים לשווי זכויות. התעמקה בחקר הבעיות לשיפור חיי האדם בשטחים שונים, וביחוד בחיי הנשואין והמשפחה. פרסמה עוד בהיותה בקיוב בעתון הצמחונים שם מאמרים על עשית קפה מסלק ומגזר. גם בארץ פרסמה מכתבים למערכת בעתון יומי בדבר תיקונים הכרחיים לפגימות שונות בחיי יום-יום. ב-1935 הוציאה את הספר "בעיות חיוניות" בעברית (תורגם לאנגלית) וספר ברוסית על "בעיות האשה". ב-1938 כתבה מחזה בשם "מאפלה לאורה", שהוקרא בהצלחה בחוג של חובבי

ספרות הבמה. ב-1943 הוציאה "הימנון השלום הנצחי", שהטכסט והמוסיקה שלו יצרה בעצמה. ב-1946 פרסמה ספר בשם "היא והיא בעולם המתוקן". בשנת 1947 פרסמה רומנס אימפרוביזציה שהטכסט והמוסיקה שלה, בשלש שפות: עברית, רוסית ואנגלית. בשנות1938-39 נסער, לפי הזמנה להרצות במקומות שונים בארץ על נושאים בדבר תיקונים בחיי הנשואין והמשפחה, בענין זה גם הופיעה לפי הזמנה להעיד במשפט הצבורי ב"אהל שם" בתל-אביב על "חיי המשפחה המודרנית", ובעדותה חוותה את דעתה על תנועת הנשואין והגיטין במשך 5 שנים רצופות על סמך נתונים סטטיסטיים.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1304). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1304