Volume 3

Page 1312

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נוסף לעבודתו הרפואית עוסק הוא גם בהפצת ידיעות על שמירת הבריאות בעל פה ובכתב. ערך למעלה מארבע שנים את המדור "בריאותנו" בעתון "הארץ". מרצה מזמן לזמן על נושאים רפואיים בבית העם ובקורסים לעזרה ראשונה מטעם "מגן דוד אדום", חבר ועדת המשנה לבלשנות רפואית של ההסתדרות הרפואית בארץ-ישראל, בת"א. חבר המערכת של "הרופא העברי" המהדורה הא''ית, היוצא בניו-יורק ונציגה בארץ, מזכיר "פרקי רפואה'' היוצאים מטעם מרכז "מגן דוד אדום" בארץ.

חיבר את הספרים "תורת ההיגיינה" (הוצאת מורי הגימנסיה העברית, קישינוב, 1926) ו"תורת הבריאות" (הוצאת יזרעאל, ת"א, 1938). פרסם מאמרים בענינים רפואיים באמריקה: ספורים ורשימות ב"אידישער טאגעבלאט" (בטור העברי), "דער טאג", "שבילי החינוך" ו"הדואר", "הזמן" מוילנה ו"הצפירה" בורשה. בבסראביה ב"אשכולות", "אונזער צייט", "תרבות'', "פרודות" ו"פרקים". בארץ ישראל: ב"העולם" (בהופעתו בלונדון ואח"כ בירושלים), "בוסתנאי", "המזון", "הרפואה", "דבר"; "טכניקה ומדע", "הד ירושלים", "להורים", "מאזנים", "לשוננו", "הצופה", "עלון "מגן דוד אדום", "הזמן". תרגם את "העזרה הראשונה לפצוע" של דוצ. מרכוס (הוצאת מ. ד. א. ת"א, 1937), עורך את הספר תורת העזרה הראשונה של ד"ר א. אלוטין.

מכין לדפוס ביחד עם ד"ר מ. שכטר לקסיקון רפואי עברי עממי, העומד להופיע בהוצאת "דביר", עורך הערכים הרפואיים באנציקלופדיה הכללית העומדת להופיע בהוצאת "יזרעאל''.

משה קנטורוביץ (מאלצ'ר)

(נקרא גם כן אהרן, דוד, יוסף ועוד שלשה שמות אחרים, בסך-הכל שבעה שמות, שקרא לו אביו לשם "סגולה")

נולד במאלץ', ליד ביאליסטוק פלך גרודנה בשנת תר"כ (1860), לאביו הרב יהושע בצלאל (מגאוני הדור, מחבר הספר "משכן בצלאל" ועוד, למעלה מעשרים ספרים בהלכה ובאגדה וכו' קרויים בשמותיהם לפי סדר א"ב, במשך כ"ז שנה רב במאלץ' ואח"כ במשך עשר שנים חברו של הרב משה נחמיה כהנוב בראשות ישיבת "עץ חיים" בירושלים) ולאמו שרה בת הרב אליעזר .

למד תורה מפי אביו והגיע לידיעה רבה בש"ס ופוסקים. בשנתו הט"ו, כאשר אחיו הגדולים כבר היו נשואים, הציע לאביו שיעלה לארץ ישראל, כמו שעושים הרבה אנשים מסוגו בליטא ובפולין. אביו הסכים לדעתו וניבא לו, שעתיד הוא לפעול גדולות לא ברבנות, אלא בבנין הישוב בארץ ישראל.

בשנת תרל"ה עלה ארצה עם הוריו ועם שתי אחיותיו והתישבו בירושלים, והמשיך ללמוד בישיבת "עץ חיים", שאביו נתמנה לאחד מראשיה.

נשא לאשה את רחל בת הרב שמואל אשכנז (מראשי עדת החסידים, לפנים רב בגליצה, נכדו של ר' יעקב עמדן בן ה"חכם צבי").

שנתיים אחרי נשואיו המשיך ללמוד בישיבה ונקרא בירושלים ר' משה מאלצ'ר על שם עיר הולדתו. אח"כ יצא לחיי המעשה והחל לעסוק במסחר, ובהיות והחלה תנועת בנין שכונות מחוץ לחומת העיר העתיקה התמסר בעיקר להרחבת הישוב בעיר החדשה, כפי שניבא לו אביו. השתתף עם אנשי יזמה וכספים וגאל קרקעות וארגן וסידר את הכשרתם ופיתוחם והשיכון עליהם. יחד עם הרב יעקב מאיר (אח"כ הרב הראשי לארץ ישראל) ונסים אלישר יסד את שכונת "עזרת ישראל". בהשתתפות אהרן טוביה הכהן, המבורגר, שמואל צוקרמן, יוסף ריבלין ומיכל ליב כץ יסדו את

השכונה "זכרון טוביה" (תרמ"ט), יחד עם יוסף ריבלין, פנחס המבורגר, דוד פיינשטין, יוסף מיוחס סיטון ומיכל ליב כץ יסדו את שכונת "שערי צדק" (תרמ"ט) ועם נסים אלישר וליב דיין את "גבעת שאול" ו"מצפה שאול", ובהשתתפות נסים אלישר, אהרן ואלירו ויוסף אלישר גאל את האדמה שבין גבעת שאול ובין כרם הארמנים. לשם פיתוח השכונה גבעת שאול השתדל למשוך שמה לומדי ישיבה שרצו להיות רחוקים משאון העיר, ובמשך הזמן נוסדו שם גם מפעלי מלאכה ותעשיה. בהשפעתו רכש שם הרב דיסקין את המגרש הגדול בשביל בנין בית היתומים ור' משה ושותפיו נתנו חלק של המגרש בחנם לטובת מוסד-חסד זה.

היה בדעתו ליסד שכונה בשם "כפר יחזקאל" על הר הזיתים, הרחק מבית הקברות, לזכר נבואת יחזקאל על תחית המתים ("חזון העצמות היבשות") ולשם כך קנה שם קרקע יחד עם ירוחם אלישר .

כן פעל בגאולת קרקעות וביזמה ובעזרה לבנין השכונות "שבת אחים", "נחלת ציון" (לעולי חלב), "שמעון הצדיק" (לעולי קוקאז), "שערי חסד", "רחובות" (שכונת הבוכארים) וחלק משכונת "בית ישראל",

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1312). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1312