Volume 3

Page 1315

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הבנין סידר מקוה-טהרה שמסר אותה לשימוש בלי תשלום.

היה מסור ונאמן לעמו ולארצו ואהוב ומכובד בין כל התושבים.

באחרית ימיו עלה לדור בירושלים בבית שקנה לו בשכונת נחלת שבעה והקדיש אותו לבית הכולל על עדת המערבים.

נפטר בירושלים, בשנת תרנ"ח.

צאצאיו: יוסף, אברהם, שלום ואליהו ,

לאה לוין (ברשטיין)

נולדה בעיירה זמיכוב, פלך פודוליה, סיון תרנ"ה (יוני 1895) לאביה שלום ברשטיין (סוחר) ולאמה שיינדל בת נחמן ברשטיין.

נתיתמה מהוריה בילדותה וגדלה בבית סבא וסבתה. למדה מפי מורים פרטיים רוסית ועברית ונמשכה לתנועה הציונית והחלוצית.

ב-1913 עלתה ארצה, באה לעין גנים והחלה את עבודתה בארץ בבריות תפוחי זהב בפרדסי פתח

תקוה. נקראה אל דודה זיידל לישניצמן ביבניאל ומתוך משיבה לחיי קבוצה הלכה להכשרה חקלאית בדגניה א'. אחרי שנת הכשרה ארגנה יחד עם יעל גורדון ובעזרת חנה מייזל קבוצת צעירות, בת 12 חברות, לעבודה חקלאית והן עבדו כקבוצה מיוחדת בגן-ירק גדול במרחביה.

מטעמי בריאות נאלצה ב-1918 לעבור לירושלים, השתלמה בטיפול רפואי בעינים, ובמקצת גם ביתר עבודות אחות-חובשת, ועבדה שנים אחדות מטעם "הדסה" בירושלים, בטבריה (שלש שנים) ובתל-אביב.

המשיכה לחקלאות גברה עליה וב-1923 הצטרפה למיסדי קבוצת גבע שבעמק-יזרעאל המזרחי ובאותה שנה נישאה לראובן לוין , ממיסדי הקבוצה וראשוני חבריה.

בשנים הראשונות, בהיות הקבוצה מחוסרת אמצעים להחזיק חובשת על חשבונה, עשתה היא את כל השרות הזה וטיפלה בילדים ובמבוגרים במקרי מחלה תוך התנאים הקשים של ציוד בלתי-מספיק. אח"כ שוחררה משרות זה ויכלה לחזור לעבודה חקלאית וליתר עבודות המשק, וכך היא ממשיכה בעבודות הבית מאז היותה לסבתא.

צאצאיה : אורה אשת גדעון גלילי, אסף, שלומית .

ד"ר רפאל פטאי

נולד בבודאפשט (הונגריה) בשנת תרע"א (22.11.10) לאביו פרופ' יוסף פטאי (סופר ומשורר בעברית ובהונגרית, ראה כרך א', עמוד 82) ולאמו שולמית (אדית) בת משה אהרנפלד (מצאצאי החתם סופר), סופרת בעניני אמנות. קיבל חינוך כללי ועברי בהדרכת אביו. למד באוניברסיטאות ובבתי-המדרש לרבנים בבודאפשט ובברסלאו וב-1933 הוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת בודאפשט על סמך דיסרטציה עברית על "שירי ישראל ברכיה פונטאנילה" (נדפס אז בבודאפשט).

באותה שנה, 1933, עלה ארצה, למד כתלמיד-מחקר באוניברסיטה העברית וב-1936 קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה (הדוקטוראט הראשון של האוניברסיטה העברית) על סמך ספרו "המים, מחקר ליריעת-הארץ ולפולקלור ארצישראלי בתקופות המקרא והמשנה" (הספר הוכתר באותה שנה בפרס-ביאליק של עירית ת"א לחכמת ישראל). באותה שנה יצא לבוראפשט והוסמך בתואר רב בבית-המדרש לרבנים שם. בחדשי שהותו בהונגריה נשא הרצאות רבות על ארץישראל ועל התרבות העברית (אחת מהן ברדיו ההונגרי, היחידה לעת-עתה באותו מפעל על נושא זה), בראשית 1937 חזר ארצה וכתוצאה מעבודתו בפרסמחקר שקיבל מהאוניברסיטה העברית פרסם את הספר "הספנות העברית, פרק בתולדות התרבות הארצישראלית בימי קדם" (בהוצאת החברה העברית לחקירת א"י בסיוע מוסד ביאליק). בשנות 1938/42 היה מורה בקורסים לעברית שליד האוניברסיטה. בחורף תש"א נתן סדרת הרצאות באוניברסיטה על

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1315). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1315