Volume 3

Page 1316

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פולקלור ואתנולוגיה. באותו זמן ערך יחד עם צבי וולמוט את הספר "מבחר הספור הארצישראלי" (יצא בשתי מהדורות בהוצאת ראובן מס). בתש"ג היה מזכיר הנהלת התכניון העברי בחיפה. בשנות 43/ 1942 הוציא שני כרכים של ספרו "אדם ואדמה, מחקר במנהגים, אמונות ואגדות אצל ישראל ואומות העולם" (הוצאת האוניברסיטה העברית). בראשית 1944 יסד את המכון לפולקלור ואתנולוגיה, ומאז הוא מנהלו המדעי של מכון זה. באפריל 1945 העניקה לו האוניברסיטה העברית את פרס-וארבורג לשם חקר

האתנולוגיה של עדות ישראל, ובאוקטובר 1945 התחיל להוציא, יחד עם ד"ר יוסף י. ריבלין את כתבהעת "עדות, רבעון לפולקלור ואתנולוגיה". בחורף תש"ו נתן להזמנת מר אדווין סמואל סדרת שיעורים על המבנה החברותי של ארץ-ישראל במסגרת "שיעורי ההדרכה בירושלים". ב-1946 הוציא באדינבורג את ספרו באנגלית על האדם וההיכל במחשבה הדתית הישראלית העתיקה, והכין לדפוס את ספרו בעברית על "מדע האדם, מבוא לאנתרופולוגיה". כתב מאמ רים רבים בעתונים ובכתבי-עת מדעיים בארץ ובחו"ל ושידר הרצאות ברדיו ירושלים על הפולקלור והאתנולוגיה של עם ישראל. חבר הועד של האגודה העברית למען ירושלים ושל האגודה למען מוזיאון פולקלורי בארץ-ישראל ; חבר המכון המלכותי הבריטי לאנתרופולוגיה, חבר בחברות לפולקלור באנגליה ובאמריקה, ועוד.

אשתו נעמי בת שמואל וחנה טולקובסקי (נכדת יצחק ליב ורחל גולדברג) .

בנותיו: עפרה, דפנה .

יצחק למדן

נולד ה' כסלו תר"ס (1899) במלינוב, פלך ווהלין (אוקראינה), לאביו יהודה אריה (סוחר, עסקן, ממשפחת רבנים) ולאמו חיה בת ר' יצחק רוזנברג.

קיבל חינוך עברי-תורני וכללי. עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה נעקרו הוריו וכל בני המשפחה

מעיר מולדתם והוא ואחיו הבכור משה נותקו במוראות-המלחמה מהוריהם, ונדדו במקומות שונים, ואחר-כך בערי רוסיה הדרומית. מתוך רושם מהפכת פברואר והאמנסיפציה של יהודי רוסיה, התנדב לצבא הרוסי. עם פרוץ נחשול הפרעות בערי אוקראינה, ראה במו עיניו את כל הזוועות שניתכו על היהודים שבהן נרצח גם אחיו משה , והוא ניצל בנם ממות. בימי התוהו-ובוהו, מלחמת-האזרחים ומלחמת רוסיה-פולין ברח מאוקראינה ואחרי תלאות רבות הגיע לארץ-ישראל בשנת תר"פ.

עבד בכבישים ואחרי-כן, בעבודה חקלאית בסג'רה, שרונה, יבנאל ו'בן-שמן. כן עבד בספריה המרכזית של ועדת התרבות מטעם הסתדרות העובדים.

שירו הראשון (חוץ מהשירים שכתב בימי ילדותו ונדפסו בעתונות-הילדים "הפרחים"; "הירדן"' התפרסם ב"השלח" שלאחרי המהפכה (תרע"ח באודיסה). האכסניה הספרותית הראשונה שלו בארץ ישראל היתה ב"הדים" (בעריכת יעקב רבינוביץ ואשר ברש), אח"כ פרסם את יצירותיו ב"הפועל הצעיר". "דבר" ו"התקופה". בשנת תרפ"ז הוציא את הפואימה "מסדה" שהוא ביטוי נאמן לדור זה במאבקיו עם הגולה המתחסלת בפרפורי הגסיסה ולחבלי היצירה בבנין המולדת. פואימה זו, שזכתה מאז צאתה לשש מהדורות, היתה ללחם-נפשם של דורות חלוצים בישראל ועליה התחנך הנוער החלוצי בחו"ל ובארץ, ובבתי-ספר רבים היא משמשת כספר-לימוד קבוע. המשורר ביאליק וז'בוטינסקי העריכו יצירה זו כמופת שירת הדור.

השתתף ביסוד "הברית העברית העולמית" בכנסיה העברית בברלין ו'-ח' תמוז תרצ"א, ויצא מטעם מרכז הברית בברלין לליטא, שם הרצה על יסודות התנועה העברית החדשה.

בשנת תרצ"ד יסד בכוחות עצמו בלבד את הירחון "גליונות", במה בלתי תלויה מבחינה ספרותית וחברתית. ביסוד במה זו הונחה המגמה של

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1316). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1316