Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1317

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המשך חדש של הספרות העברית מתוך נאמנות למסורת ספרותנו. אחת המגמות העיקריות בייסוד במה זו היתה: ריכוז מיטב היוצרים העבריים הצעירים בעולם. ולפני מלחמת-העולם השניה הצליחו "גליונות" לרכז סביבם את טובי היוצרים העברים הצעירים אשר ברוסיה הסובייטית, פולין ואמריקה. כיום משתתפים בה טובי הסופרים העברים באמריקה (ש. הלקין, ישראל אפרת, א. ליסיצקי, י. זילברשלג, הלל בבלי, ג. פרייל, א. רגלסון). כן חינך וריכז ב"גליונות" כוחות ספרותיים צעירים, שחלק גדול מהם עשו צעדיהם הראשונים בבמה זו, וכיום תופשים מקום חשוב בספרות העברית החדשה. במה זו מוסיפה להתקיים עד היום ולא נפסקה בכל תמורות הזמן וחליפות התנאים בארץ, בלי תמיכת מוסדות ציבור ומפלגות. מלבד יצירתו הפיוטית ופעולתו הספרותית כעורך פרסם ב"גליונות" וכן ב"הדים", ב"דבר" ב"הארץ" ובשבועון "מאזנים" של אגודת הסופרים מאמרים פובליציסטיים רבים, בהם הגיב בקביעות ובעקביות ללא רתיעה ומשוא-פנים בשאלות הזמן ובעיות הדור.

חבר ועד אגודת הסופרים וחבר המועצה והקורטוריון של "מוסד ביאליק".

בפסבדונימים: י. מתבונן, ח. שואל, ידעיה הפנימי, -דן, ועוד.

ספריו: "מסדה" (מהדורה ראשונה הוצאת "הדים" - תרפ"ז, מהדורה ששית - הוצאת "דביר" תרצ"ו), "ברתמה המשולשת" (הוצאת "שטיבל", תר"ץ), "מספר הימים" (הוצאת "גליונות", תש"ב), "במעלה עקרבים" ("מוסד ביאליק" - תש"ו, זכה ב"פרס ברנר" לספרות יפה), "מחניים" (פרק מהחזיין "עקיבא" - "גליונות" תש"ו).

בשנת תש"ב ערך את מדור השירים של "סדרים", מאסף סופרי ארץ-ישראל מטעם אגודת הסופרים העברים, ובשנת תש"ד ערך את המאסף השנתי הזה יחד עם אשר ברש. בשנת תש"ג הוציא בהוצאת "מצפה" ספר-מקרא לילדים "נספר ונשמע" ובו לקט אגדות ממקורות ישראל והעמים. בתש"ז הוציא את הילקוט "ספורים עברים" מסמולנסקין עד ביאליק (הוצאת יוסף שרברק ת"א).

בין תרגומיו: המחזות "כתר דוד" ו"אגרת אוריה", עליה הוסיף מערכה מקורית (הוצגו ב"הבימה") וכן ספרים של ג'ק לונדון, יוסף קונרד, מכס ברוד, ל. פרנק, אלדנוב, יוסף רוט ועוד. בכתובים: פואימה גדולה "כשם שאני יהודי"; פרקים מהחזיון "עקיבא" וספר שירים.

בשנת 1929 נשא לאשה את אני בת אלברט בלהיימר מהילדסהיים. שבגרמניה. בתו: יעל .

ד"ר שמשון רוזנבוים

נולד ב' אב תר"כ (1860) בעיר פינסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), לאביו יעקב (בעל מלאכה נפח), למד בחדרים, בבית המדרש ובישיבת וולוז'ין. לעצת אביו (שנפרד מאשתו) ועבר לאודיסה. החל ללמוד למודים כלליים לשם קבלת תעודת בגרות ולשם זה עבר גם הוא לאודיסה. נבחן בבחינת הבגרות בוינה. נתקבל באוניברסיטה באודיסה ואח"כ בוינה. סיים את למודיו בקבלו את התואר ד"ר למשפטים.

לפני סיימו את למודיו באודיסה, הוצעה לו משרת דוצנט באוניברסיטה, בתנאי שיתנצר, אבל הוא דחה את ההצעה.

הצטרף (עוד בהיותו סטודנט באודיסה) לתנועת חובבי ציון, והיה בחוגו של הד"ר י. ל. פינסקר.

בהיותו בחו"ל השתתף בעתון העברי "האור" שהופיע בבוצאן שבבוקובינה, בעריכתו של ד. י. זילברבוש.

ב-1887 נשא לאשה את יוהנה בת דוד וואלף, מוינה (נפטרה בברלין ב-1924).

עבר לפינסק ואחר זמן קצר למינסק ועסק כעורך דין.

עם הופעת הד"ר תיאודור הרצל בציונות המדינית, הצטרף לתנועה בהתלהבות. השתתף בקונגרסים הציוניים, החל מהקונגרס השני עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).

היה ממחברי התקנות ל"אוצר התישבות היהודים" ו"הקרן הקימת לישראל". התמנה ע"י הד"ר הרצל למורשה של גליל מינסק.

עוד מעלומיו החל לחלום על דבר תחית המשפט העברי, ולחם נגד הקודקס הרומאי. טען, כי מדינת היהודים צריכה להתבסס על המשפט העברי המקורי. הצטרף לפרקציה הדימוקרטית מראשית היווסדה.

בשנת 1902 היה המארגן העיקרי של ועידת ציוני רוסיה במינסק, שהתקיימה באישור השלטונות הרוסיים.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1317). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1317