Volume 3

Page 1340

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חיבר והתחיל להדפיס ספרי '"תעלומות חכמה" על ש"ס ושו"ע.

חבר הועדה העירונית. לשכונות דרום תל-אביב. בשנת תרצ"ח - הופיע בת"א במשפט השבת לפני השופט קומנדור בודילי, כשנאשמו יהודים על הפרעת התנועה בשבת, - הרב קידש אז את שם שמים ברבים והיהודים יצאו זכאים - העתונות ציינה אז בכותרות "הרב פרנקל לומד עם השופט הבריטי פרק בהלכות שבת".

חבר כבוד של קרן גמ"ח שע"י בית הכנסת "ישורון תחכמוני".

חבר ועד ונשיא בכמה לשכות גדולות, חבר הועדה לעניני הדת ביפו מטעם הרבנות הראשית והמועצה הדתית, שימש כיו"ר ארגון יוצאי לנטשיץ. והוציא גליונות חדשים במשך תקופה ממושכת. שמהם נודעו לראשונה תולדות קהלת לונטשיץ ורבניה. שביניהם נמנים הגאונים ממשפחת קארו מגזע ה"בית יוסף" הגאון בעל "פתח הבית" והרבנים ממשפחת אורבך. - ומהם נלקח החומר לתולדות הרב הגאון ר' מאיר אורבך, "הרב מקאליש".

הרב היחידי בתל-אביב שבקר בעמדות שבגבולות יפו - תל-אביב לילה-לילה. לעתים קרובות היה מופיע פתאום תחת מטר אש באמצע הלילה בעמדה בחזית כדי לעודד את המגינים - והתחבב עליהם מאד.

בזמן בקוריו בעמדות נפצע ביריה מאבו-כביר הפורעת, ובנס יצא בשלום.

בימי "אלטלנה" - כשהתאספו אלפים ברחוב אלנבי לפני חצר הועד הפועל של ההסתדרות והיתה סכנה של שפיכת דמים ומלחמת אחים, נשלח ע"י הרבנים הראשיים לא"י הרצוג ועוזיאל והרבנים הראשיים לת"א ופתח-תקוה להופיע במקום. הוא פנה אל הקהל העצום בדברים היוצאים מקרב לב והזהירם על הסכנה שבדבר, ועל הצורך לעקור מן השורש את שנאת חנם, ולהושיט יד אחים נאמנה. ובדבריו השפיע שהקהל יתפזר בשקט בלי כל אינצידנטים. אחדים ממנהיגי הישוב שהיו נוכחים באותו המעמד נגשו להרב ולחצו את ידו ואמרו לו "יהי חלקי עמו" על שהצליח למנוע ריב אחים בשעה קשה.

אחרי פצוץ מלון "המלך דוד" כשנאסרו אלפים ונשלחו למחנה רפיח נסע לבקר את העצורים מטעם הרבנות הראשית, במכתב המלצה של מושל מחוז לוד מר גרינג אל מפקד הצבא הבריטי בארץ. ע"י ביקורו זכו העצורים ליחס טוב ולשחרורים של רבים מהם. הנהיג מנהג של הקפות בחג מדי שנה המקיפים את כל שטח השכונות בלפידים ודגלים שמשתתפים בהם אלפים רבים ושרי המדינה. ב"קול ישראל" הוא מרצה מפעם לפעם על פרשיות השבוע ועל גדולי התורה.

כפעיל מטעם הרבנות לעניני הצבא הוא מבקר במחנות ובמשלטים, ומרצה קבוע בבית הספר הארצי

לטבחים צבאיים על כשרות ושבת והוי דתי. הציע לקבוע יום זכרון ליהדות אירופה ביום הכפורים. הצעתו זו הועתקה מהעתון "הצופה" לעתוני אירופה ואמריקה. - שרותיו למען השלום הפנימי בישוב גדולים מאד.

"במחנה" -עתון הצבא. מציינו כחביב ומקובל על כל החוגים בצבא ישראל. בפריצת כלא יפו מנע בהופעתו שפיכת דמים בין אנשי לח"י והמשטרה הצבאית. האלוף חוטר-ישי מציין במכתב תודה "את השרות הגדול שעשה הרב פרנקל ברגעים קשים ותרומתו ראויה להוקרה מרובה".

בניו: איסר (לומד בישיבה, פעיל בנוער הדתי, נואם וכותב בשבועונים ובירחונים), אריה, שמעון, יעקב . חיה יוטה .

יעקב גפטר

נולד בבלצי, פלך בסראביה, רוסיה, י' אלול תרס"ט (14.8.1909), לאביו ר' אברהם צבי (סוחר, למדן, עסקן דתי, לאומי וצבורי, מראשי הקהלה ובמשך כמה שנים סגן ראש העיר. תופס מקום מיוחד

ונכבד מאד בקורות החנוך העברי בגולה כאחד ממניחי יסודותיו: ללא נסיון קודם ללמד ממנו - דוגמת הגמנסיה "הרצליה" בזמנה בארץ - היה יוזמה, מיסדה, ראשה ואח"כ נשיא הכבוד של הגמנסיה העברית הראשונה בדרום-מזרח רוסיה, אחת הגמנסיות העבריות הראשונות בגולה בכלל, היא הגמנסיה העברית בבלצי, אשר יסד בשנת תרע"ו. בגללה היתה בלצי למרכז תרבותי עברי חשוב בגולה וספת הלימוד למקצועות כלליים, מיצירות מוריה ובהוצאתה, נתקבלו גם בבתי"הס התיכוניים העבריים בערים אחרות ואף מחוץ לבסראביה. בגמנסיה זו נתחנכו צעירים אשר ברבות הימים היו מחנכים ומורים בבת"יס עבריים ברומניה, בוקובינה ובמקומות אחרים ואף בארץ ישראל.

הוא הקדיש לילד-טפוחיו זה זמן ומרץ ויצר יש מאין ובעקבות מפעלו זה של ר' אברהם

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1340). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1340