Volume 3

Page 1341

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נפטר נוסדו בגולה הרבה בתי"ס תיכוניים עבריים. נולד בכ"ז כסלו תרכ"ז (1867) בבסראביה, נרצח בידי הגרמנים בגולת רוסיה בימי המלחמה העולמית האחרונה, בגיל 76 שנים, יחד עם כמה מבני המשפחה) ולאמו חאסיא בת ר' יעקב רוטשטין מסלישטש-בריטשאני בבסראביה (אשה צדקנית וטובת מזג, עסקנית סוציאלית, נולדה בתרל"ב בבסראביה ונפטרה כ"ו אלול תש''א, בנדודיה בזמן המלחמה, בגולת רוסיה).

למד בחדר, למודי יהדות ובגמנסיה העברית מיסודו של אביו וגמר בה את למודיו ב-1926. התחיל מילדותו בפעילות ציונית, השתתף ביסוד תנועת הנוער בבסראביה "ארגון הנוער הציוני השואף " (לציונות בלתי-מפלגתית, פעולה חנוכית לאומית בקרב הנוער ופעילות למען הקרנות הציוניות). אחרי גמרו את הגמנסיה, עבד במשך שנתיים בהוראה מטעם מרכז "תרבות" לבסראביה בקישינוב ובשנת 1928 יצא ללמוד באוניברסיטת גרינובל, בצרפת בה הוסמך למהנדס. בתקופת לימודו שם היה יו"ר הסתדרות הסטודנטים היהודים. נושא החיבור לקבלת התואר שלו היה על תוצרת הנפט ברומניה.

ב-1931 נשא לאשה את חברתו ללימודים בצרפת, מוסמכת האוניברסיטה בגרינובל, שרה בת ר' מנחם יעקב אלנברג מלודז (סוחר-אריגים, נדבן נודע בעזרתו למשפחות נצרכות ולהשתלמות של צעירים מוכשרים, בן ר' משה אריה אלנברג , למדן, ממשפחת רבנים, מרצה ומגיד שיעור בתלמוד, מראשוני המדקדקים והמורים העברים בלודז שבפולין). לאחר הנשואין, התישב זמנית בלודז ונכנס לתעשיה ולמסחר של אריגים.

בסוף 1934 עלה ארצה עם משפחתו והשתקע בתל-אביב. ב-1938 יסד (ביחד עם המנוח דב גולד ברג מלודז) את ביהח''ר לאריגים "ארונאי" ובשנים הראשונות נאבק קשות על קיום המפעל. בסוף שנת 1940 צרף את מפעלו לשרות מאמץ המלחמה ונהלו מתוך שמירה קפדנית על טיב מוצריו ורמת המחי

רים. בשנת 1945 השתתף בפעילות ביסוד המטוויה לחוטי-כותנה "שרון" בפתח-תקוה.

הצטרף להתאחדות בעלי התעשיה, ב-1941 היה ממיסדי ארגון חרשתני האריג ועמד בראשו חמש שנים, מסר לארגון זה ממיטב זמנו ומרצו ועשהו לגורם מלוכד וחזק, מ-1942 היה חבר הנשיאות של הועד הכללי לטקסטיל, שהיה קיים בשנות המלחמה וב-1944 נבחר לחבר הועד הפועל של התאחדות בעלי התעשיה (המרכז). חתר להסדרת היחסים בין התעשיה והמסחר בענף האריגים, לשם מניעת יבוא של אריגים מתחרים בתוצרת הארץ. יזם את התערוכה הראשונה של אריגים עברים בא"י, אשר הוא ארגן ונהל (תל-אביב, אפריל 1947), התערוכה הצליחה מאד בהשגת מטרתה וזכתה להכרה רבה בצבור הרחב. ב-1947 התפטר מראשות ארגון חרשתני האריג שע"י התאחדות בעלי התעשיה. היה חבר הנשיאות הארצית של הועד למען החייל היהודי, בזמן הבריגדה היהודית; בזמן המלחמה היה חבר ועידות ממשלתיות, חבר הנהלת קרן תנועת המכבי ומפעילי המועדון המסחרי והתעשיתי בת"א.

הכניס פעילות תרבותית ועברית לענף התעשיה שהוא עוסק בו - להנהיג טרמינולוגיה עברית לתעשיה זו במקום בליל הלשונות שהובאו אליה בפי אנשי המקצוע ממדינות שונות באירופה ובתש"ב יזם הוצאת מלון עברי לענף הטקסטיל. חבר הועדה למונחיהאריגה של ועד הלשון העברית בירושלים, השתתף בפעילות בעבודתה במשך חמש שנים ובתש"ו יצא לאור, בסדרת המלונים המקצועיים של ועד הלשון, המלון העברי הראשון למונחי האריגה בתרגומים לארבע שפות.

נרשם בספר הזהב של הקהק"ל בירושלים לאות הוקרה לפעולותיו למען תעשית האריג בארץ וביחוד על ארגון התערוכה

חבר הועד הארצי של הקהק"ל, חבר בני-ברית "שער-ציון" ת"א, נשיא לשכת "אביב", ותומך במפעלי תרבות ואמנות.

צאצאיו: ראובן, אלונה וחניכו: אהרן (בן יוסף ומינה) מקובר , בן אחות אשתו, שעלה אליהם מלודז ב-1941.

ד"ר ישראל קרניאלי (רוגובין)

נולד באחוזה קיוביץ ליד מינסק, (רוסיה הלבנה), כ' אלול תר"ן (1890), לאביו דוד (סוחר, בן ר' אהרן רוגובין , שתמך בשעתו בסכומים גדולים במוסדות התורה והחסד בירושלים) ולאמו לאה בת הרב ר' אריה ליב הורביץ מברזין (בנו של הרב ר' ישראל סלנטר - ליפקין - אבי "שיטת המוסר" ששמש ברבנות בערים: חורושץ, ינובה וברזינה, מחבר ספר "חיי אריה" על שלחן ערוך, וחדושיו באו גם בס' "עונג יו"ט" של חותנו הרב יום טוב ליפמן היילפרין

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1341). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1341