Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1347

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מכבר, לחבר דקדוק מדעי של הלשון העברית מראשית התפתחותה ועד שחדלה מהיות מדוברת. למד בירושלים את השפה האכדית ויתר הלשונות השמיות ונגש לעבודה זו, שהקדיש לה את שעותיו הפנויות. אחרי חמש שנים ומחצה עבר לתל-אביב ונתקבל למגיה בדפוס "הפועל הצעיר". ניקד כמה ספרים, ערך את אוצר המלים והניבים של צבי שרפשטיין , את המלון הדקדוקי של קלאניצקי-קליין מאמריקה, את החלק העברי במלון האנגלי-עברי של ד"ר י. קויפמן , את המלון האידי-עברי של ברכיהו וכמה ספרים אחרים ; כתב מאמרים והרצה לקהל בירושלים ובנקודות חקלאיות בעניני לשון ובשאלות צבוריות ולאומיות.

בתר"ץ הוציא כמה ממחקריו בלשון העברית בספרו "לשון דורנו".

העתונים וכתבי-העת שכתב בהם: הצפירה, הפרחים (של לבנר), דאר היום, הד העם, השלח, הישוב, הגדוד, הפועל המזרחי, הארץ, הד ליטא, נתיבה, רשומות, מענית, הפועל הצעיר, גדודנו, לשוננו, כתובים, דבר, השדה, העולם, מאזנים (השבועון והירחון), ההד, היסוד, הציוני הכללי, בוסתנאי, דבר הדפוס, הירדן, הצופה, הדאר, חורב, חדשות, הבוקר, במישור, הד הדפוס, בצרון, נרות שבת, הד החנוך, עתידות, אחדות האומה.

ליובלו השבעים נוסד ועד, בהשתתפות אגודת הסופרים ובלשנים ואנשי-מדע, להוצאת כתביו ומחקריו.

באלול תש"ח סיים בדפוס את מפעל חייו: "ספר הדקדוק" - המכיל 3 כרכים בחמשה חלקים ותופס כמאה גליונות דפוס, ובו יש גם סקירה על כל הלשונות שבעולם בכלל ועל הלשונות השמיות בפרט ותולדות הלשון העברית והשתלשלותה.

הרב ד"ר נחום וורמן (וואהרמאן)

נולד בפודהאייץ, מזרח גליציה, בשנת תרנ"ה (7.5.1895), לאביו ר' ישראל (ממשפחת הרב ר' אברהם דב מבוצ'אץ', מחבר "דעת קדושים" על יורה דעה) ולאמו עטיה בת נחום זילבר . למד בחדרים ובבית המדרש, ובן 12 עבר עם הוריו לצ'ורטקוב, שם קיבל אביו משרה בחצר האדמו"ר ר' ישראל פרידמן (מגזע ר' ישראל מריז'ין ) כמורה ומחנך לנכדו שלמה (שהוא כיום אדמו"ר בתל-אביב) ואביו לימד אותו יחד עם נכד הרב.

בן 16 נסע אל אחי אביו לפרנקפורט ענ"מ, גמר ב-1917 את בית-הספר הריאלי של הקהלה היהודית ונסע הביתה לשרת בצבא האוסטרי. אחרי גמר המלחמה בסוף 1918 חזר לצ'ורטקוב והשתתף בפעולה צבורית וחינוכית ציונית כחבר הועד של "צעירי ציון", ראש פלוגה בתנועת הנוער "השומר", מורה בשיעורי ערב לעברית, ועוד.

ב-1919 יצא שוב לפרנקפורט, למד שם שלש שנים באוניברסיטה ובו בזמן ניהל שם את ביתהספר לעברית ואת העבודה התרבותית של "החלוץ".

עבר לאוניברסיטת גיסן, שם נבחן בשפות שמיות, מדע המקרא והיסטוריה עתיקה והוסמך לד"ר לפילוסופיה (נושא הדיסרטציה: פרשת סוטה בספרות התנאים). למד שלש שנים בבית-המדרש לרבנים בברסלאו והוסמך לרבנות.

ב-1929 נשא לאשה את פאולה בת אליעזר שיפטן. באותה שנה נבחר לרב מחוזי לשלזיה התחתית בעיר אילזה ובחמש השנים האחרונות מתוך עשר שנות כהונתו שם היה גם מרצה לתלמוד והיסטוריה בביתהמדרש לרבנים בברסלאו.

בשנות שבתו בגרמניה השתתף גם בפעולה ציוני וספרותית. היה ציר בועידה הארצית של ציוני גרמניה ופרסם מאמרים מדעיים ב"ירחון להיסטוריה ומדעי היהדות" (בגרמנית) ומחקרים בספרים מיוחדים (בגרמנית): השקאת סוטה בזמן - הבית (ברסלאו 1933), תנאי ואסמכתא במשפט העברי (ברסלאו 1937).

באביב תרצ"ט עלה ארצה ומאז הוא מורה לעברית, תנ''ך, הלכה, אגדה והיסטוריה בכתות העממיות והתיכוניות של בית הספר בקרית מוצקין, מורשה מקומי של ועד הלשון העברית, חבר המועצה של המכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, חבר איגוד סופרים דתיים, משתתף בעבודה התרבותית של הקריה ושל קהלת חיפה כמורה בשעורי ערב לעברית ומרצה ב"אהל שם", ב"מוספים לשבת" ובאגודות שונות. ממשיך בחקר מועדי ישראל ומנהגיהם ופרסם על נושאים אלה מאמרים בשבועון "הגלגל", בדושבועון "נרות שבת", ברבעון "עדות" ובספר מיוחד : "מועדים", פרקי הלכה, בהוצאת ביה"ס הריאלי, חיפה תש"ז.

בתו: אסתר .

הלל כהן (קפלן)

נולד בסובאלק, פולין, י"ג טבת תרט"ו (1855), לאביו שמואל קפלן (תלמיד-חכם, סוחר) ולאמו חנה. הצטיין בלימודיו בחדרים ובישיבה והשתלם בידיעות מסחריות.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1347). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1347