Volume 3

Page 1351

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ליתומי המלחמה בצפת, ובאותן השנים היתה פעילה בגרעיני ההגנה הישובית.

אחרי המלחמה המשיכה להשתלם במוסיקה בארץ, בברלין ובוינה.

נישאה לדב הוז , שהיה חברה בגימנסיה "הרצליה" ובפעולות הנוער הלומד באותה תקופה (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 1337).

בהיותה אתו בלונדון, לרגל שהותו כנציג הסתדרות העובדים וכמקשר עם ראשי מפלגת העבודה הבריטית, המשיכה להשתלם שם בבית-ספר גבוה למורי-מוסיקה.

משחזרה ארצה עסקה - יחד עם ניהול הבית וחינוך שתי בנותיה - בהוראת מוסיקה בטעם ובכשרון פדגוגי-אמנותי ובהרצאות בתולדות הנגינה.

יחד עם בעלה, גיסתה צביה שרתוק , בתה תרצה ויצחק בן-יעקב , נסעה לבקר בבית הסהר בעכו את 43 אסירי ההגנה ובדרכם חזרה, ביום כ"ט כסלו תש"א, נפגעה מכוניתם באסון-דרכים, בכביש הראשי חיפה - ת"א ונספתה יחד עם בעלה ויתר הנוסעים, ורק גיסתה חוה בורודובסקי נרפאה מפצעיה ונשארה בחיים. נקברה בבית הקברות הישן בתל-אביב.

אחיה משה היה מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית והיום שר-החוץ בממשלה הזמנית של מדינת ישראל (ראה את הערך שלו בכרך זה).

בנותיה : תמר, תרצה ז"ל.

ראובן לוין

נולד בסטולפצי, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, אייר תרנ"ה (30.4.1895), לאביו דב (סוחר יערות) ולאמו רוזה לבית לוין . למד ב"חדר", בחדר מתוקן ובבי"ס תיכוני ממשלתי רוסי. למד מילדותו להכיר את העבודות החקלאיות באחוזות שחכר הסבא שלו ובבחרותו עזר לאביו בעסקי היערות. נתחנך ברוח הציונות בחדר המתוקן, בקריאות חוברות על נוף הארץ ונתרשם הרבה מסיפורי שנים מבני המקום

שחזרו מהארץ להתיצב לצבא. (יצחק ברנשטין ממתישבי "כפר יהושע" ודוד אפשטין ממתישבי "נטעים").

בראשית 1914 עלה ארצה והחל לעבוד כפועל חקלאי בשכר חדשי אצל האכרים טרידל ואברמסון במושבה כנרת. בשנות מלחמת-העולם הראשונה עבד לפעמים בעבודות צבוריות זמניות שסידרו המוסדות (יק"א, המרכז החקלאי, והתאחדות מושבות הגליל) להעסקת פועלים שלא נמצאה להם עבודה במשקים. עבד ביבוש הבצה בכנרת, בנטיעת עצי אקליפטוס בתל-חי ובהוצאת סדריות ביבנאל. אח"כ עבד אצל אכרים שונים בפלחה ביבנאל ובמטולה. בהיותו במטולה עזר ליוצאי הקואופרציה של מרחביה שנקלעו אל המושבה להקלט בה בעבודה. בהיותו ביבנאל נתקבל כמועמד לקבוצת כנרת, אך לא נכנס לשם בהיותה עמוסה פליטים רבים מיהודה, שנמלטו מפני רדיפות השלטון הצבאי הטורקי בזמן המלחמה.

אחרי המלחמה קיבל עליו, יחד עם חבריו, את העבודה הקשה בנקודה הנדחה כפר-אוריה. הקרן הקיימת הציעה להם להתנחל במרחביה, אך הם לא רצו לקבל על עצמם המשכת בנין משק שאחרים התחילו בו וכמה דברים נשארו מחייבים את העתידים לבוא אחריהם, אלא להתחיל ביצירה משקית חדשה, שבה יהיה להם חופש-פעולה גמור ליצור הכל מראש לפי רוחם. ב-1921 עבד עם חבריו בכביש טבריהצמח, וכשנגאלה אדמת גוש נוריס בעמק יזרעאל המזרחי עלה עם חבריו בי"ז כסלו תרפ"ב על אדמת גבע והניחו את היסוד לקבוצה שנועדה להיות טפוס של קבוצה קטנה.

ב-1923 נשא לאשה את לאה בת שלום ושיינדל ברשטיין , שעלתה ארצה עוד לפני המלחמה ועבדה בחקלאות ובשרות רפואי ב"הדסה" וקיבלה עליה את התפקיד של אחות-חובשת בקבוצה בשנותיה הראשונות.

המשיך לפעול למען הגדלת שטח הקרקע ומספר החברים, קבוצת גרודנה וקב' דרומיה ולמניעת ההפרעות של ערביי הסביבה לשימוש במימי המעין בעין טבעון ועוד, וכן למען גיוון ענפי המשק (על הפלחה כיסוד עיקרי נוספו גידולי גפנים, ירקות בהשקעה, מספוא ובננות, רפת ולול ואח"כ גם מטעי אשכליות). הודות

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1351). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1351