Volume 3

Page 1354

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פרסם מאמרים ומחקרים בעתונות הישראלית בגרמנית וביחוד ב"אסטריכישע ווכנשריפט" של הד"ר יוסף ש. בלוך בווינה (הלוחם הנודע לכבודם ולזכויותיהם של היהודים באוסטריה) וב"יידישס ליטראטורבלאט" של הרב ד"ר ל. א. רוזנטאל בשטארגארט שבפרוסיה. כן פרסם בחוברות ובספרים את מחקריו: המלך שלמה

עפ"י המסורת (וינה 1902); ט"ו באב כחג בימי קדם (1907); חכמת החיים בתנ"ך ; היהודים - עם התפלה, המלאכה והחסד (1914); אוסף הרצאות ודרשות (1922).

אחרי עלית בנו מאיר ארצה כחלוץ המשפחה ב-1934 עזב גם הוא את קהלתו שכיהן בה כ-35 שנה ועלה בפברואר 1938 (כשנה לפני פלישת צבאות היטלר לצ'כוסלובקיה). יסד את הוצאת הספרים "איתן", בה הופיעו בין השאר, תרגום עברי "הקבלה" (קטע מתוך הספר "החסידות") של אהרן מרכוס , המחזה "שושן הבירה" של מאיר פרבר . יסד ב-1939 (יחד עם הרב ד"ר ישראל נובל) את בית-הכנסת ובית-המדרש העממי "אור ציון" בבנין "הבימה" בתל-אביב, שהתקיים עד שנת 1946, כש"הבימה" החלה להציג בבנינה. בהשתדלותו נוסדה בירושלים אגודת הרבנים עולי צ'כוסלובקיה (והוא נבחר למזכירה), שפעלה ביחוד למען סידור קבלת הפנסיה הממשלתית לרבנים העולים, שנחשבו שם כפקידי הממשלה. גם כאן פרסם מפעם לפעם מאמרים ומחקרים בעתונות וביחוד מחקרים בשאלות-דת אקטואליות בירחון התורני "הפוסק". הכין לדפוס מחקר היסטורי "מנורת מרדכי" (תולדות הרב ר' מרדכי בנעט מניקולשבורג, רב המדינה במוראביה).

צאצאיו: יהושע, מאיר (סופר ועתונאי בת"א), צביה (בהרצליה).

הנרי (חיים) בורלא

נולד בסאלוניקי, טורקיה-יון, בשנת תרנ"א (20.6.1891), לאביו דוד (בנקאי) ולאמו פלומבה בת

שמואל חסון. קיבל חינוך יהודי ולמד בגימנסיה ובבית-ספר תיכוני איטלקי למסחר, ואח"כ עזר לאביו בעסקי הבנק. בשנות 1911 - 1914 השתלם בפאריס בבנקאות גדולה תוך עבודה במרכז הבנק "קרדי ליאוניי" ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר הביתה והמשיך לפעול כשותף בבנקאות של אביו, ומשפרש אביו מעסקיו ב-1927 המשיך הוא לנהל את העסק על שמו הוא. היה פעיל בלשכת הבונים החפשים ובמוסדות צבור אחרים.

ב-1921 נשא לאשה את כרמן (חנה) בת יצחק סאפורטה מסאלוניקי.

ב-1935 בא לבקר בארץ, ובאותו הזמן נוסד בנק א"י לדיסקונט בע"מ על ידי מר ליאון ריקנטי (ראה כרך א', עמוד 174), יוסף אלבו ומשה קרסו . מר ריקנטי , שהכיר אותו עוד מסלוניקי כבנקאי מומחה, הציע לו להצטרף לבנק כמנהל בפועל, והוא הסכים. חזר לסאלוניקי לחסל את עסקיו ואחרי חדשים אחדים עלה ארצה עם משפחתו והתמסר לעבודתו בניהול הבנק ובפיתוחן, להגשת עזרת אשראי למסחר, לתעשיה ולחקלאות בארץ.

ביסוד הבנק נרשם ושולם בתור הון יסודי כ-60.000 לא"י, ובמשך 13 שנה עלה ההון ביחד עם הקרנות השמורות למיליון לירות. מספר הפקידים עלה מ-10 עד למעלה ממאה ונוספו סניף בירושלים וסניף מקומי ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. וכן רכש הבנק את

רוב המניות של בנק מרכנתיל בחיפה, וכך הפך למעשה לבנק מסונף. הבנק זכה ג"כ לאמונם של בעלי הון יהודים מחו"ל, שרכשו מניות בסכומים גדולים, וכיום הוא השני בגדלו בין הבנקים היהודים בארץ, אחרי בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ.

ענו, מתרחק מפרסום.

צאצאיו :יונה (איבט) אשת נואל ברקוביץ, דוד.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1354). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1354