Volume 3

Page 1363

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיבל חינוך עברי-תורני אצל מלמדים שונים ובישיבת אודיסה, אחרי כן למד שפות והשתלם בספרות העמים. עוד בצעירותו התקרב אל התנועה העברית -הציונות. את שירו הראשון פירסם ב"הפרחים", שיצא לאור ע"י י. ב. לבנר בלוגאנסק. אחרי כן פירסם שירים ב"העולם" ובירחון "ישורון" שיצא לאור בבוקרסט (רומניה) בעריכת ד''ר רייכרט.

עלה לארץ ישראל בשנת 1925 והתחיל מיד להשתתף ב"הארץ". יצא אחרי כן לשליחות קרן היסוד ברומניה וכשחזר הצטרף לחבורת הסופרים של השבועון "כתובים" (בעריכת א. שטיינמן וא. שלונסקי). היה בין המיסדים של השבועון "טורים". בשתי במות אלה וכן ב"דבר", "הארץ" ו"הצופה" פירסם מאמרים על עניני הספרות העולמית והעברית וכן מאמרי ביקורת ספרותית, בהם ליווה במשך שתי עשרות השנים האחרונות את ההתפתחות של הספרות העברית החדשה וביחוד את דרכם הספרותית של כמה סופרים מחבורת "יחדיו" (שגם הוא נמנה עליה) כגון א. שלונסקי, יעקב הורביץ, נתן אלתרמן, י. פרלמוטר, יונתן רטוש ועוד.

נשא לאשה את עדה בת צבי ברברמן.

בשנת 1941 יסד את הבמה הספרותית "מחברות לספרות", היוצאת שש פעמים בשנה. והשוקדת על היצירה העברית הצרופה בשדה הספרות והמדעים הרוחניים. ליד במה זו הקים הוצאת ספרים בשם זה (הוצאת "מחברות לספרות"), אשר נוסף על כתבי סופרים עבריים חדשים, הוציאה בעיקר ספרי המשוררים הקלסיים, מתקופת ימי הביניים (ביניהם הוצאה חדשה של הדיוואת ליהודה הלוי של ח. בראדי). אל רוב הספרים הקדים מבוא על ערך הספר ומקומו בספרות העברית. כיום המבקר הספרותי של "הארץ".

פסבדונימים י. זה, י. הרומז, י. המוזר.

ספריו: "ר. מ. רילקה" (תרצ"ז), "שירתו של א. שלונסקי" ("יחדיו" - תרצ"ה), "שני מספרים" על ח. הזז וי. הורוביץ ("יחדיו" - תרצ"ט); תרגם את "קירה קירלינה" לפאנאיט איסטראטו.

בניו: צבי, אוהד .

ירחמיאל מיליקובסקי

נולד בוואלוז'ין, פלך וילנה, י"ד סיון תרמ"א (1881), לאביו אברהם שמחה (מלמד דרדקי בוואלוז'ין, מבאי בית הנצי"ב) ולאמו רבקה דבשה בת הרב משה הכהן (אב"ד בבית דינו של הרב ר' איצילה מוואלוז'ין , בנו של הרב חיים , מסיד ישיבת וואלוז'ין בשנת תקס"ב (1802). ביקר פעמים בארץ בנסיעה באנית-מפרש, בשליחות מטעם ישיבת וולוז'ין).

עלה לארץ עם כל בית אביו בשנת תר"ן והתישבו בירושלים. למד בת"ת ובישיבות עץ חיים, פרי עץ חיים ותורת חיים. השתלם בשפה ובספרות עברית והצטיין בקול נעים ובידיעת שירה שיטתית.

בתרנ"ט נשא לאשה את אלקה בת אליעזר ליפא ברנבלום ("אלתר קוסובר " מירושלים, ראה כרך ראשון, עמוד 54).

עסק במתן שיעורים פרטיים בעברית ועבד כסופר סת"ם בירושלים. בתרס"ג נתקבל למורה בבית-הספר ברחובות ואחרי שנתים עבר לעקרון ושם שירת בהוראה (עברית, ציור וזמרה) במשך 23 שנה. היה שם יו"ר אגודת המכבי ומעמלה הראשי ובמשך כמה שנים אף מנהל הדואר. פרסם רשימות מחיי המושבות בעתון "הצבי".

כשעמדה המושבה עקרון לקבל את פני הבארון בנימין רוטשילד בעת ביקורו האחרון בארץ, הכין בשנת תרפ"ה קומפוזיציה מיוחדת ל"ברוך הבא", שתושר בפי מקהלת התלמידות. באותו הזמן היו מתוחים היחסים בין האכרים ובין פקידי הבארון

ופיק"א לרגל הסכסוך, בדבר סידור תעודות הבעלות על הקרקעות, והפקידים סיפרו לבארון, שבאשמת האכרים בזלזולם בנקיון נפוצו במושבה מחלות, וביחוד מחלות עינים. כשבא הבארון במרכבתו אל המושבה עמד כל הקהל במבוא המושבה בשני טורים, ובראשם ספר תורה תחת חופה, מגישי לחם ומלח, והמורה עם מקהלתו. לפתע הסתער הקהל על המרכבה לברך את הבארון והמקהלה התפזרה. בתוך המהומה נקרא המורה לגשת אל המרכבה והבארון הושיט לו את

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1363). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1363