Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1369

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"משפחת צבי", והיא הוצגה על הבמה הרוסית. היה פעיל מאוד בחברה להשגת -שווי זכויות ליהודים ברוסיה, בשנת 1905, בימי פרעות אוקטובר, היה מפעילי ההגנה היהודית. בשנת 1906 - 1915 גר בריגה, ושם פעל רבות בהסתדרות הציונית ובקליב "עבריה". בשנת 1913 ביקר לזמן קצר בארץ וחזר לרוסיה.

נשא לאשה את תמר רובינס , משחקת "הבימה". כשפרצה מלחמת העולם הראשונה היה פעיל ביחוד בועד לעזרה לפליטי המלחמה בנפות הבלטיות. בשנת 1916 חזר לפטרבורג והראה יזמה וכח ארגוני רב בעבודת ההכנה של הועידה הציונית השביעית של ציוני רוסיה וסידור השבוע הארצישראלי. כן היה פעיל בסידור הבחירות לאספה המכוננת של כל יהודי רוסיה.

כשנוסדה "הבימה" נהיה פעיל בה. בימי הפרעות באוקראינה 1919--1920 פעל בתפקידים שונים ואחראיים בהגנה היהודית והיה שליח החברה "אוזה" לארגון עזרה כלכלית.

בשנת 1926 יצא מרוסיה, עבר בארצות רבות ופעל בענינים צבוריים רבים באה"ב, וביחוד פעל לטובת התיאטרון העברי והארצישראלי.

בשנת 1928 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף ל"הבימה" ועסק בעבוד החומר לתולדות "הבימה", ופרסם מאמרים בעניני תיאטרון ואמנות ב"הארץ" ו"דבר" וגם בעתונים האידיים באה"ב. היה פעיל בארץ בחברה למוסיקה העברית.

בימי מאורעות אב תרפ"ט ביפו, הצטרף לקבוצת מגינים שנסעו לשכונת "אבו-כביר", כדי להציל פועלים יהודיים, שעבדו שם בבית חרושת ליין שרף, שנמצאו בסכנה. ונרצח ע"י הפורעים יחד עם בנימין גולדברג ואחרים בי"ט אב תרפ"ט והובא לקבורה בקבר אחים ב' עם קדושי תרפ"ט בבית הקברות הישן בתל-אביב.

חנה (הילינה) טהון

בת אברהם כהן . נולדה ב-22 לינואר 1886, דרזדן בגרמניה.

קבלה חנוך כללי. למדה בבית ספר תיכוני ואח"כ השתלמה באוניברסיטאות ברלין ומינכן בסוציאולוגיה.

בצעירותה התפרסמה כעתונאית והדפיסה מאמרים על נושאים שונים ב"יידישע רונדשוי", "דער יודע", "די וועלט", "הארץ", "דבר", "ידיעות העליה החדשה", "האשה" ועתונים גרמניים שונים אחרים. עבדה במשך שנים אחדות בעריכת "פוסישע צייטונג", "יידישעס איכו" והיתה גם מזכירה מארגנת של הועד הפועל להסתדרות הציונית בברלין ובקופנהגן.

בשנים 1911 - 1912 שהתה בארצות הברית כסופרת "די וועלט" ויסדה שם עתון שבועי בשם "ניו-יורקער שטאאטסצייטונג".

בשנת 1914 נמסרה לרשותה לשכת התעמולה של המשרד הארצישראלי בברלין. באותה שנה ביקרה בארץ ישראל כתיירת.

בשנת 1920 נבחרה ליושבת-ראש ויצ"ו בגרמניה. בשנת 1921 עלתה לארץ ישראל וכאן תפסה תיכף מקום חשוב בתנועת הנשים העבריות, ועמדה בראש ההסתדרות של התנועה הנ"ל במשך השנים 1922-1929.

נישאה לד"ר יעקב טהון (עסקן ישובי, מנהל חברת הכשרת הישוב בא"י).

בשנים 1926 - 1927 ערכה את הירחון "האשה", שנוסד על ידה, ובשנים 1933 - 1936 היתה פעילה ב"התאחדות עולי גרמניה" ונבחרה להנהלת ההתאחדות.

בשנת 1936 יסדה בשכונת "נחלת אחים" שבירושלים את המרכז לעבודה סוציאלית.

בשנים האחרונות התמסרה להוראה והיא מלמדת בבית הספר לעבודות סוציאליות, ומרצה שם על הסוציולוגיה של עדות המזרח.

פרסמה חקירה מקיפה וממצה על המצב החומרי תרבותי של שלש מאות משפחה מעדות המזרח.

תפקידיה הצבוריים כיום הם : נבחרה להנהלת סניף ירושלים של "עליה חדשה" והתאחדות עולי מרכז אירופה.

רחל בן-גריון (ברדיצ'בסקי)

נולדה ב-29 באפריל 1879 בעיירה וישטיטן (מחוז סובאלקי, על הגבול הקונגרס-פולני פרוסי) כבתם בכורתם של יעקב בן זאב-אליעזר רמברג (מו"ל עברי בורשה, שותף חברת "תושיה" ומחבר המלון "מלון עברי") ואיגה בת הרב אלחנן צבי לאפ (עסקנית בורשה ובתל-אביב).

למדה בגימנסיה לבנות בורשה. עברית לימדוה ואת יתר אחיותיה ואחיה מורים פרטיים בבית. בת עשרים גמרה - מדרשה לרופאי שניים בורשה ונסעה להשתלמות לגרמניה. ביקרה באוניברסיטה בברלין (סטודנטית לפילוסופיה), שם הכירה את הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי - בן גריון ונישאה לו בשנת 1902. השתקעה אתו בברסלאו ועבדה שם כרופאת-שיניים עד

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1369). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1369