Volume 3

Page 1372

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עם הריאורגניזציה הכספית של הממשלה ב-1923 הועבר להנהלת מחלקת הכספים של משרדי מושל מחוז יפו.

ביום 15.6.24 עזב את עבודתו בממשלה ועבר לעבוד לפי הזמנת המועצה במשרדי העיריה כמ"מ המזכיר הכללי, ואחרי שנתים אישרתו מועצת העיריה לשרות קבוע במשרה זו, ועם העלאת העיר ב-1934 לדרגת עיריה בעלת זכויות מלאות, נתמנה הוא רשמית לכהונת מזכיר העיר.

ב-1930 ביקר באנגליה, בפעם הראשונה מאז בואו ארצה בילדותו, ולמד את שיטות העבודה של העיריות וקשר קשרים ראשונים עם חוגי משרד המושבות (שבידו היה אז השלטון העליון על ארצנו בשם מלך אנגליה). במרס 1935 יצא שוב לאנגליה בשליחות העיריה ופנחס רוטנברג , כדי להשפיע על מיניסטריון התעופה ועל חברת התעופה הקיסרית ששדההתעופה הגדולה שהממשלה אומרת לבנות בארץ, יקבע בקרבת תל-אביב, ואכן נבנה שדה-התעופה ליד לוד, במרחק 16 ק"מ מת"א. באותה שנה יצא שוב ללונדון בשליחות פוליטית מטעם העיריה והסוכנות היהודית, אל חוגי משרד המושבות ולטיפול בענינים הנוגעים לעיר ת"א. באותה הזדמנות השתתף כאורח כבוד בועידת ארגון מזכירי העיריות בבריטניה, ובשיעורי הקיץ של הארגון הלאומי של עובדי העיריות באנגליה שנערך באוניברסיטה של אוכספורד ובקונגרס הבינלאומי לניהול מדעי.

לאות הוקרה לפעולותיו בלונדון מינתהו מועצת העיריה לחבר הועדה המדינית העירונית. ב-1937 ביקר בארצות מזרח אירופה, סקנדינביה ואף בברלין והתחקה על שיטות הניהול העירוני בהן. ב-1939 יצא בשליחות המוסדות הלאומיים והקרנות להודו, בורמה ומאלאיה. ובאשור הסוכנות בקשה ההס' הציונית בהודו ממר נדיבי להתראות עם המהטמה גאנדי, אשר הביע באותם הימים את עמדתו השלילית, בהתאם לעקרונות תורתו, לפעולות ההתגוננות בכח של הישוב בארץ בפני התקפות הערבים. מר נדיבי התקבל לראיון ממושך ע"י המהטמה בנוכחות בני סביבתו ועוזריו ומסר לו על מצב הדברים לאמתו. גאנדי אשר התענין בכל מה שנאמר לו ואף הרבה בשאלות הודה לבסוף כי לא ידע ,את כל זה וכי הוא מתחיל להבין לרוח ועמדת הישוב.

במלחמת-העולם השניה, עם התקרב האויב בחזית המדבר המערבי לארצנו, התנדב בהסכמת הסוכנות והעיריה לצבא הבריטי ושירת בו בדרגת קפטין בקצין הקשר היהודי בין המפקדה ובין גדודי המתנדבים הארצישראליים וטיפל, בכל הענינים האישיים של חיילינו בחזיתות אפריקה ואירופה ובארץ. (זמן קצר אחרי התגייסותו, התגייסו גם בתו ובנו, וכך השתתפו: אביו במלחמת-העולם הראשונה והוא וצאצאיו בשנית). כשהגיע תורו לפי הסדר שוחרר מהצבא בסוף 1945, ובראשית 1946 חזר לעבודתו בעיריה.

בראשית 1947 יצא פעם נוספת לפעול בשליחות העיריה והמוסדות בחוגי הממשלה בלונדון, וכן להשתתף כאורח הועידה השנתית של מזכירי העיריות בבריטניה והשתתף בקורס המיוחד לשלטון עצמי שהתקיים מטעם המועצה הבריטית ואשר בה השתתפו גם עובדי עיריות מאיטליה, דנמרק, שוידיה וצ'יכוסלובקיה.

השתתף עם המנוח דב הוז , שהיה סגן ראש עירית תל-אביב, בהנהלת חברת "אוירון" וממשיך בה עד היום. ב-1936 יסד את אגוד מזכירי הרשויות המקומיות העבריות בארץ ומשמש מאז כיושב ראש לו.

צאצאיו : כרמלה אשת ד''ר רחום שולמן, עוזי.

יצחק צ'יזיק

נולד בסג'רה, י"ז טבת תרס"ז (1.1.1907), לאביו שמואל זיינוול (מראשוני אכרי כנרת ומנחמיה מ-1908 ועד 1934) ולאמו בריינה לבית בורנשטיין. הצעיר בצאצאי בית צ'יזיק ממנחמיה, אחיהם של אפרים (גבור העבודה וההגנה, נפל בהגנה על חולדה במהומות תרפ"ט), שרה (מקדושי תל-חי, עם טרומפל

דור וחבריו, אדר תרע"ט), חנה (מיסדת ומנהלת משק הפועלות בנחלת יהודה ואח"כ בתל-אביב), ברוך (מטובי חוקרי צמחי ארצנו, מחבר "אוצר הצמחים") ושל יתר הבנים והבנות לבית צ'יזיק (רבקה, מרים, חיה, צפורה, אהרן) , שהם וצאצאיהם תרמו ותורמים ממיטב מרצם ומפעלי חייהם בחקלאות ובשאר ענפיהפעולה בבנין הארץ.

למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב (אף כי האב התנגד להוצאת בן מביתו ללימודים עירוניים, כי לדעתו הכל חייבים להוציא לחם מן הארץ ואפילו "תעשית" המטעים לא ישרה בעיניו, וכשבאה בתו חנה לקחת את הנער לתל-אביב, ללמוד בגימנסיה, התנגד בפועל והסיר את הגלגלים מהעגלה). גמר ב-1926

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1372). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1372