"הגלגל"; "קונטרסים" (בעריכת ח. ילון); "רשומות"; "הד הישוב" ; "עדות": "אלמות"; .הדאר" (ניויורק); "נרות שבת"; "נהרים"; "חמדת ישראל" (קובץ) ועוד. כתב כמה ערכים על יהודי המזרח ב"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" בעריכת הד"ר מ. מרגליות; ב"האנציקלופדיה העברית" הוצ' מסדה. וב"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" (של דוד תדהר). חבר מערכת "הד המזרח" במשך כל זמן קיומו בשנים תש"ב-תש"ו. עוסק במחקר גדול על תולדות יהודי בבל מסוף ימי הגאונים ועד ימינו אלה. ברשותו נמצאים מוכנים לדפוס ספרים אלה : א) "תולדות יהודי בבל בבבל " - החל משנת 1038 ועד ימינו. ב) "תולדות יהודי בבל מחוץ לבבל" - בהודה בסין, באנגליה ובשאר מקומות פזוריהם. ג) "תולדות יהודי בבל בא"י" - מהעליות הראשונות ועד ימינו. ד) "קברי קדושים בבבל" - אוסף כל מה שנכתב בכל הלשונות על קברי יחזקאל הנביא, עזרא הסופר, יהושע כהן גדול, דניאל חנניה מישאל ועזריה ועוד, בצרוף מבוא ארוך ומנהגים שונים (ידפס בקרוב). ה) "תולדות משפחת ששון" בבגדאד, בהודו ובאנגליה. ו) "השירה והפיוט בבל במאתים השנים האחרונות". ז) "דיואן ר' צאלח מצליח ובנו ר' נסים" . ח) "דיואן ר' ששון ב"ר מרדכי שנדוך". ט) "מנהגי יהודי בבל " - מנהגי חגים ומועדים, נישואין, ברית מילה וביוצא בזה. י) "אוצר המשלים והפתגמים של יהודי בבל ".. יא) ."היסודות העבריים בשפת הדבור של יהודי בבל (בצרוף מלון). יב) "הרפתקאות" - רומן מחיי העליה הבבלית לא"י. י"ג) "מפי העם" - מעשיות קטנות, שיחות תלמידי חכמים, משלים והלצות, בדיחות ודברי חידוד השגורים בפי יהודי המזרח. יד) "מספורי יהודי המזרח" - ספורים פולוקלוריים יהודיים. טו) "מספורי בנ המזרח" - ספורים פולוקלוריים לא יהודיים. בשנת תש"ו פרסם בירושלים חוברת בשם "לתולדות בני בבל בחברון ".
בסוף אלול תש"ח נתמנה למזכיר הכבוד של "בית הדין העליון לעניני גיוס" בירושלים.
אברהם כהנא (אבר"ך)
נולד בטארנוב, מערב-גליציה, כ' אייר תרמ"ט (1889), לאביו ישראל חיים (ממשפחה המתיחסת לגזע הש"ך - הרב ר' שבתי כהן בעל שפתי כהן) ולאמו חיה בת דוד יצחק כהנא. נתיתם מאביו בילדותו. למד בחדירם ובבית-המדרש, השתלם במדעי המסחר ועסק בפנקסנות.
נשא לאשה את זהבה (גולדה ) בת ר' ראובן נאכט מפשמישל.
הצטרף לתנועה הציונית מנעוריו והשתתף ביסוד "המזרחי" בגליציה. פרסם מאמרים בשבועון "המצפה" של ש. מ. לזר בקראקוב, ב"השחר" של משה ויזנפלד שהופיע בריישא ואח"כ בטרנוב. והשתתף ביסוד תנו עת "השחר", ארגון בני הישיבות שיסדו אגודות ציוניות, שבראשה עמדו אז ויזנפלד, יצחק לויפבן ודב קמחי.
במלחמת העולם הראשונה יצא עם משפחתו לפראג. שם ביקר בית-ספר גבוה למסחר והאזין לשיעורים באוניברסיטה וסידר שם שיעורים והרצאות לעברית ולתנ"ך לנוער ולמבוגרים באולם הת"ת המקומי, פרסם מאמרים בשבועון הציוני "זלבסטווהר" ועזר זמן-מה בעריכתו, השתתף בקביעות ב"פולקסשטימה" בעריכת מקס היקל, שיצא בברין, בלוחות הספרותיים של היקל בברין ושל בראנדייס בפראג, ב"מזרחי קורספונדנץ" ההאמבורגי, ב"העברי" של הרב מאיר ברלין שיצא בברלין ואח"כ בניו-יורק.
אחרי המלחמה התישב בפשמישל והיה פעיל בתנו עה הציונית, ב"מזרחי" ו"עבריה". והיה מפעילי ועד הגמנסיה העברית שבעיר והרצה במשך שנים רבות שיעורי תורה ומחקר דתי-תורני. המשיך לפרסם מאמ רים ומחקרים ב"השבועון" של ש. מ. לזר, ב"העולם" "הצפירה" "הירדן" (שהופיע בציריך בעריכת הרב מ. פוגלמן (כעת רב קרית-מוצקין) והרב משה לייטר), "ההד", ב"דער מארגען", "טאגבלאט" (לבוב), "מאמענט", בירחון המדעי "הצופה לבית ישראל בארץ הגר" (בודאפשט), ב"המזרחי" של הרב י. ניסנבוים, "במסילה" (לבוב), "נתיבה" ב"התור" בעריכת הרב י. ל. פישמן, ב"איזראליט" הפרנקפורטי, ב"מורגנפוסט" הוינאי בעריכת נפתלי מאיר ראקר, "בלוך"ס ווכנשריפט" בוינה, ובעתונים ציוניים שונים בפולנית ובאידית בגליציה ובפולין.
בתרצ"ו עלה ארצה עם משפחתו והתישב בתלאביב. ממשיך בעסקנות ציונית ב"מזרחי" ובעניני תרבות ומשתתף בדברי ספרות ומחשבה ב"הארץ", "הבוקר", "דבר", "הגה", "הצופה", "דבר השבוע", "במישור", "סיני", "נרות שבת", "ברקאי" (יוהאניסבורג) בחתימת שמו ובכינויים "אב-המון", רמ"ח, "פלוני וכהן" ועוד.
ספריו : "לתולדות יהודי ביהם" (בודפסט, תרפ"ה); "אברהם מאפו" ו"מיכה יוסף לבנזון" (הוצאת "מנורה"