Volume 3

Page 1390

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מתתיהו סגל

נולד בקמיניץ פודולסק, אוקראינה, בשנת תרנ"ג (1893), לאבין ר' יצחק מאיר בן הרב ר' משה מצמרוביץ (ממשפחה של חסידי צ'ורטקוב ותיקים) ולאמו גולדה בת ראובן רוזנצוייג מקמיניץ. למד בחדרים ובישיבות והגיע לידיעה רבה בש"ס ופוסקים.

התמסר מבחורותו לפעילות ציונית, חבר הועד העירוני של אגודת "בני ציון - חובבי שפת עבר" בקמיניץ והשתתף במרץ בכל הפעולות הציוניות. השתתף בפעילות רבה בתעמולה למען הרשימות הציוניות בעיר ובמחוז לאספות המיסדות הכל-רוסית

והאוקהאינית ולקהלות ולעיריות וכו' ונודע כנואם פופולרי בכל המחוז. נבחר לחבר נשיאות הקהליה הדמוקרטית הראשונה בעיר כניג הציונים, יצג את הציונים כחבר הנשיאות של הועד המרכזי לעזרת נגועי הפרעות באוקראינה וניהל בו מלחמה קשה עם נציגי ה"בונד" בדבר כיוון החינוך של ילדי הפליטים.

משהתבסס השלטון הבולשבי בעיר ומנע את המשכת הפעילות הציונית עבר לבסראביה שסופחה לרומניה והמשיך את פעילותו הציונית הצבורית בקישינוב. היה זמן-מה המורשה של ה"ג'וינט" וטיפל בכל סוגי העזרה לפליטי אוקראינה שמספרם עלה למעלה מעשרת אלפים. עבד בשרות "קרן היסוד" מראשיתה כמארגן ומנהל תעמולה מקודם בבסראביה ומ-1926 ואילך ברומניה הישנה והצליח בהופעותיו ובנאומיו ברוב קהלות היהודים שם.

ב-1921 נשא לאשה את גוסטה בת יחיאל ברונ שטיין מחוטין שבבסראביה.

אחרי ביקור בארץ ב-1926 עלה ב-1933 עם משפחתו, השתקע בתל-אביב וממשיך לעבוד בקרן היסוד כאחד ממנהלי הפעולה בת"א. ממשיך בעסקנות ציונית וצבורית כחבר נשיאות הסניף המקומי והועד הארצי של הסתדרות הציונים הכלליים, חבר ההנהלה של "חוג הבימה" מראשיתו, ועוד.

צאצאיו: יחיאל, אסתר.

דוד סיטון (סתהון)

לאביו נסים (אבי אביו יוסף סתהון עלה מדמשק לארץ-ישראל בשיירה לפני כמאה שנה, בדרך נשדד כל רכושו. בני המשפחה השתקעו בירושלים, נשאו נשים מבנות הבלקן וככה נהפך ענף זה של המשפחה מדוברי ערבית לדוברי ספניולית. סבו ובניו היו מהראשונים שיצאו את חומת ירושלים ועברו לגור מחוץ לעיר העתיקה. הם נחשבים בין מיסדי "נחלת ציון" בירושלים, שנבנתה בעזרת חכי"ח, והיתה השכונה המערבית הקיצונית בירושלים) ולאמו אסתר בת ג'ינטיל סיטון.

נולד בירושלים, ט"ו טבת תרס"ט (8.1.1909). התחנך בבית הספר העירוני בירושלים וביה"ס התיכוני למסחר מיסודו של שור. כעבור זמן מה השתלם גם בשפה הערבית. הראשון מבני המשפחה ששינה את שמה לשם עברי: "סיטון". עתונאי ועסקן צבור-. הקדיש את תשומת לבו בעיקר לבעיות ההמונים והנוער של בני עדות המזרח. כשנת 1924 יסד את אגודת הנוער של צעירי המזרח בשם "הניצן" להעלאת הרמה התרבותית של הנוער המזרחי בשכונות העוני בירושלים. השפעתה של אגודה זו, שהיה לה כוון לאומי טהור, ניכרה בקרב הנוער. אגודה זו התקיימה עד שנת 1930 ופתחה סניפים ב"מזכרת משה" ובשכונת "שערי רחמים".

בשנת 1934 נשא לאשה את בלהה לבית הורביץ, מצפת.

עם בואו של ז. ז'אבוטינסקי לארץ בשנת 1938, היה מהעסקנים הספרדים בירושלים שהצטרפו לתנועה הרביזיוניסטית.

עבודתו העתונאית התחילה בשנת 1926. בתחלה. כתב על הבעיות וההווי של יהודי המזרח, החל משנת 1929 החל לעסוק גם בבעיה הערבית. בשנים 1926

1936 כתב ב"דאר היום" בעריכתם של א. בן אבי, ז. ז'אבוטינסקי יא. אלמאליח, היה חבר המערכת וערך את המדור הערבי עד סגירתו בשנת 1936. נוסף לכך השתתף בעתונים אלו: "העם" בעריכתו של ו. פון ויזל (1931); "חזית העם" בעריכתו של ד"ר ה.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1390). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1390