Volume 3

Page 1402

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(בהתנדבות), וחלק רב לו בהתפתחות החברה, שמחזורה גדל עד כדי מתן אלף לירות לחודש בהלואות בלי רבית.

צאצאיו: שושנה (בצרפת), אהרן שמואל (חיפה), נחום (כפר גבתון), בת-שבע אשת מנחם פוגלסון, אלכסנדר (חיפה), אבינועם (כפר ביל"ו), עליזה אשת ברוך חפרי (בית השיטה), מתתיהו (חיפה).

יוסף ברץ

נולד בקוסניצה, פלך פודוליה, אוקראינה, י"ח אייר תר"ן (1890), לאביו אליקום זיידל (בעל אכסניה, וקרוב לאדמו"ר מראשקוב שבבסראביה) ולאמו טובה . למד בחדרים ובבית-ספר עממי ואח"כ היה עוזר

בבית-מסחר בקישינוב והצטרף לתנועת "צעירי ציון".

עלה ארצה בחנוכה תרס"ז. עבד כפועל חקלאי ברחובות, פתח-תקוה, בקבוצת הסתתים בירושלים, בסיתות האבנים לבנין בית-הספר לבנות והגמנסיה בתל-אביב, בבנין המושבה עטלית, בזכרון יעקב, אח"כ בסוף שנת 1908 עבד שנה אחת בחוות כנרת עם "הקומונה הרומנאית" ועבר אתם אח"כ לחדרה, במקום שחבריה עבדו אצל האכרים בפלחה. הודות לקומונה החדרתית ולאנשי "השומר" התפתחו חיים חברתיים לפועלי המושבה. ממיסדי דגניה א' ואחד מראשי עסקניה.

נשא לאשה את מרים בת יוסף ליב אוסטרובסקי . (ממשפחת ציונית ענפה, מבוגוסלב שבאוקראינה, שעלתה ארצה בראשית העליה השניה - שבניה ובנותיה היו מכובשי העבודה והשמירה במושבות יהודה. האב מת בכפר-סבא).

ב-1919 נסע בשליחות "הפועל הצעיר" (שהיה מחבריו ומפעיליו הותיקים) לרוסיה לשם קשרים עם "החלוץ" ו"צעירי-ציון" - (זאת היתה השליחות הראשונה מהארץ שמה). ב-1920 היה חבר הנשיאות בועידת היסוד של הסתדרות העובדים.

היה חבר מרכז ההגנה יחד עם אליהו גולומב, ישראל שוחט, יצחק שדה (לנדוברג) ורוזה כהן.

ב-1921 נסע עם ב. כצנלסון ומניה שוחט במשלחת ההסתדרות לארצות הברית, ועוד חמש פעמים נסע

לארצות הברית בשליחות ההסתדרות הציונית, הסתדרות העובדים והקרנות הלאומיות. היה שליח הקה"ק לדרום אפריקה, שליח לועידה העולמית של קרן היסוד באנטוורפן, שליח לעניני החלוץ והנוער באוסטריה ב-1934. ציר הקונגרסים הציוניים מה-12 ואילך. חבר הועד הפועל הציוני, - חבר מרכז חבר-הקבוצות חבר מועצת ההסתדרות והועד הפועל שלה, חבר מרכז מפא"י, חבר המרכז החקלאי והועד המפקח של קופת חולים, עסקן פעיל בעניני הגליל וכו'.

בזמן בקורו ברוסיה הכיר את הקומונה הרוסית קריניצה בקווקז, ובהשתדלותו יצא לאור ספר הבית של הקבוצה "חצי יובל שנים של קריניצה" - חלק א' וב' בעברית בתרגומו של מנחם פוזננסקי (הוצאת "הפועל הצעיר" יפו תרפ"ב). כן עזר להוצאת הספר "שלשים שנות ההתישבות היהודים בארגנטינה" 2 חלקים של מ. אלפרסון, בתרגומו של מ. א. בייגל (בהוצאת "חברה", ת"א, 1930), את הספריה על שם "רחל" בבית-החולים בצפת.

במלחמת-העולם השנית התמסר בעיקר לפעולה לטובת החייל העברי והיה חבר הנשיאות של הועד למען החייל העברי וקצין קשר מטעם ההסתדרות והועד הלאומי בין החיילים ובין הישוב, ונסע בשליחות הועד למען החייל אל חיילינו באיטליה. נהל את לשבת הקשר לחיילים מטעם הועד הפועל של ההסתדרות במלחמת שחרור המולדת בתש"ח והקמת צבא הגנה לישראל - נשיא הועד הארצי למען החייל. כשהוא פנוי מעסקנות צבורית הריהו ממשיך בעבודתו החקלאית בדגניה. בבחירות (כ"ד טבת תש"ט) לאספה המכוננת של מדינת ישראל נבחר לציר מטעם רשימת א' - מפא"י.

פרסם מאמרים ורשימות בעתונות העבודה בארץ ובעתונות הציונית בחו"ל, את הספר המונוגרפי "דגניה" (הוצאת הקה"ק "לנוער" ע"י "אמנות", ואח"כ בתרגומים בכמה שפות), "הישוב במערכה"

צאצאיו : גדעון, דבורה, עמוס , יונה, בתיה, מיכל, אליקום .

צבי רוזן

נולד בברדיצ'ב, אוקראינה, י"ב טבת תרמ"ט (1889), לאביו אליעזר חביב ולאמו ינטה בת שלמה חמלניצקי (ממשפחת עמלים ועובדי אדמה).

קיבל חינוך מסורתי וכללי ואחרי הפרעות ברוסיה בשנות 1904/05 יצא בשנתו ה-18 לאמריקה והשתקע בשיקאגו. ב-1918 הצטרף שם ל"פועלי ציון", השתתף בפעילות בארגון הפועלים היהודים והיה נציג אגודת פועלות המחט ומזכיר הועד המאוחד של סניפי "פועלי ציון" בשיקאגו.

ב-1918 התנדב לגדוד העברי האמריקאי, השתתף בפעילות בתעמולת הגיוס, יצא עם המתנדבים למצרים ולארץ-ישראל ושרת בגדוד ה-40 של קלעי המלך. אחרי שחרורו מהצבא באוגוסט 1920 נשאר בארץ ונתקבל לעבודה כפקיד ממשלתי אזרחי בתפקיד מתרגם ראשי

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1402). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1402