Volume 3

Page 1422

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והנבונה כאחת בסכסוך שנתעורר בשנת תרנ"ה בדבר מגרש מונטיפיורי שהוקדש לעדת המערבים ביפו ושהביא להתערבותם של העסקנים יוסף נייגו, נסים בכר, חיים אמזאלג ועוד.

חיבר ספר גדול בשם "יאיר מבין" (כללים והגדרות בש"ס ובפוסקים). מאחר שלא היו לו אמצעים

להדפיסו, נוסדה ועדה להוצאתו וחבריה היו עסקני יפו אלה : אהרן שלוש, חכם יוסף משה, חכם יוסף שמחון, אל. הלוי הורביץ וחכם נסים קורקידי. אולם אף בעזרת הועדה לא יכול להוציא את הספר בבתאחת, רק חוברות-חוברות, בשנת תרס"ג יצאו ערכי האותיות א-ד. שאר החלקים נשארו בכתב-יד ונרכשו על-ידי האספן הרב יצחק נסים רחמים בירושלים. פרסם חידושי תורה ב"המאסף" של הרב ב"צ קואינקה, שנה ב'.

נפטר ביפו, כ"ב אדר תרס"ו.

צאצאיו: יעקב (חלפן נפטר בח"א, כ"א חשון תרפ"ט), חיים, זינבול אשת אברהם מויאל (ראה בכרך זה, עמוד 1185).

מ. ברוכוביץ

נולד בניקולאייב, דרום רוסיה, בשנת תרכ"ה (1865). היה בין הראשונים שנצטרפו לתנועת ביל"ו ועלה ארצה עם הקבוצה הראשונה בי"ט תמוז תרמ"ב (1882). התגורר עם חבריו בבית אנטון איוב, בין פרדסי יפו, ועבד במקוה ישראל. סבל קשה מנגישות המשגיח הצרפתי הקתולי בדריה והערבי המושלמי עבד-אל-עזיז. ולא רצה להשלים עם הנהגתו התקיפה של המנהל ש. הירש.

היה בקבוצת הבילו"יים שעלו לרגל לירושלים בפסח, שנת תרמ"ג, במעמד זה בחרו את יחיאל מיכל פינס לראש ביל"ו. אח"כ הלכו כולם בצוותא לכותל המערבי וכאשר ניגשו אל הכותל התרגש מאד ופרץ בזעקה מרה שהסעירה כל הנוכחים. לאחר הפסח תרמ"ג חזרו לארץ חברי לשכת ביל"ו שהיו בקושטא וכאשר יצאו לעבודה במקוהישראל אירעה התנגשות בין המשגיח בדריה לבין ד"ר

משה מינץ. הוא התערב בסכסוך ותפס בכוח את ידו של בדריה, שזעק מכאב. מה שהעלה עליו את חמתו של המשגיח, ולאחר הסכסוך עם המנהל הירש עצמו בגלל - הרחקת הביל"ו יעקב הרצנשטין מהעבודה, הטיח בפני הירש שיכתוב עליו תלונה לפאריס. הירש קרא אליו את הגנן הנוצרי קאבלן וציווה עליו: "מחוק את ברוכוביץ מרשימת העתידים להיות קולוניסטים בראשון-לציון". לפי עצתו של הביל"ו צבי הורביץ, לבש אחרי העבודה בגדי-חג ונכנס למנהל הירש כדי לחסל את הסכסוך. ובצאתו מסר שהסכסוך סודר שהוא וגם הרצנשטין נשארים בעבודה. אבל הסבל והעלבונות בעבר ריפו את ידיו והחלו לעורר ספיקות בלבו.

השתתף באסיפות לסידור תקנות ביל"ו ובאסיפה המכרעת שבה נתקבל התקנון באופן סופי, לשם העברתו לברון רוטשילד בפאריס.

במרץ 1884, לאחר גירוש הבילו"יים ממקוהישראל, פקעה סבלנותו ועזב את הארץ יחד עם אפשטין, יעקב ברליאבסקי, ד"ר משה מינץ, דבורה סירוט וספקטור.

מת ברוסיה בתרצ"ז.

ישראל יקותיאלי (זוסמנוביץ)

נולד בסלונים, רוסיה הלבנה, אדר תרנ"ב (מרס 1892), לאביו ברוך יקותיאל זוסמנוביץ (ראה כרך א', עמוד 203) ולאמו יונה מרים בת חיים דב קלצקי (נפטרה בתל-אביב, ח' אלול תרצ"ב). למד בחדרים המתוקנים שניהל אביו בגולה והשתלם בהשכלה עברית וכללית.

בשנת תר"ע עלה ארצה עם הוריו וכל ביתם ועבד כפועל חקלאי בזכרון יעקב ובסביבה.

השתתף ביסוד המכבי בארץ, היה פעיל באגודת "ראשון לציון" ביפו, במלחמה במיסיון (פעולה שאביו התמסר לה במיוחד), והשתתף במאמצי מנחם שיינקין וחבריו לארגון ועד הקהלה ביפו מחדש על יסודות דמוקרטיים. השתתף ביסוד אגודת הפקידים הראשונה ביפו ות"א.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1422). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1422