Volume 3

Page 1425

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפטרבורג עסק בתיכון בנינים. היה פקיד גבוה בניהול עבודות חברת "סטרואיטל" שעסקה בקבלנות בעבודות בנין. בשנות שבתו בפטרבורג התמחה בהוצאת ספרות ודברי דפוס בשרות הציונות ואחרי נצחון המהפכה הבולשבית הוזמן לשרת את המדינה במקצוע זה ונתמנה למנהל הוצאת ספרי החוקים מטעם הקומיסריון למשפטים במוסקבה.

בן 16 התחיל לכתוב בעתון הרוסי "קרים" ובן 17 התחיל לכתוב בעתונים ציוניים ברוסית. כשעבר ללמוד בפטרבורג נכנס במלוא המרץ לעבודה הציונית ולמערכת העתון הציוני המרכזי "חיים יהודיים", אח"כ "עם יהודי" (ברוסית) ובסוף "ראזסבייט". בראשונה הופיע העתון פעם בחודש בעריכת ד"ר מ. מרגולין (עורך האנציקלופדיה "ברוקהאוז" הרוסית, אחיו של הקולונל מרגולין, מפקד אחד הגדודים העברים בארץישראל במלחמת-העולם הראשונה) וד"ר יוליוס ברוצקוס ושני מזכירי המערכת היו ד"ר אלכסנדר גולדשטיין וש. גפשטיין. כן כתב ערכים באנציקלופדיה הרוסית היהודית ברוקהאוז-עפרון על נושאים ציוניים ומדעיים. העתון, שהפך לשבועון ותפוצתו גדלה במשך הזמן מ-3000 ל-35.000 טפסים והגיע לעמדת-בכורה בדעתהקהל היהודית ברוסיה. אז היה העורך הראשי אברהם אידלמן ויתר חברי המערכת (נבחרים מפעם לפעם בועידות ציוני רוסיה). היו: ז. ז'בוטינסקי, ד"ר מכס סולובייצ'יק, ד"ר אלכסנדר גולדשטיין, ש. גפשטיין, יוליוס ברוצקוס, י. קליבנוב, מ. אלייניקוב וארנון זיידמן. עבד במערכת ה"ראזסבייט" עד שסגרוהו הבולשביקים ב-1920, וכשיצא ש. גפשטיין ב-1922 לברלין ושם חודשה הוצאת ה"ראזסבייט", נבחר לעורכו הראשי ויתר חברי המערכת היו: ד"ר ויקטור יעקבזון, מ. הינדס, מ. אלייניקוב (אלה השלשה פרשו מהעתון ב-1923, כשקמה התנועה הרביזיוניסטית והעתון התמסר לעזרתה, ובמקומם נכנס ז'בוטינסקי), י. קלינוב וד"ר יוליוס ברוצקוס , ומזכיר המערכת היה יוסף שכטמן.

ב-1922 הורשה לצאת מרוסיה, עבר לברלין ועבד באדריכלות והיה עורכו הראשי של העתון הציוני הרוסי "ראזסבייט".

ב-1924 מסר את העריכה לזאב ז'בוטינסקי ועלה ארצה, ומאז המשיך לעבוד כאדריכל פרטי, בחברות לבנין ("משק", קהילת ציון האמריקאית), במחלקה הטכנית של עירית תל-אביב. בת"א תיכן ובנה כ-460 בתים, ביניהם בנין הקולנוע "רמון" (אח"כ אלנבי), פסז' "התור", מרכז מסחרי חדש ליד תחנת האוטובוסים המרכזית, שכונת הפועלים ב ועוד. חבר באגודת המהנדסים והאדריכלים.

גם אחרי עלותו ארצה המשיך לשלוח מאמרים ל"ראזסבייט", שיצא בברלין ואח"כ בפאריס. ב-18 שנות עבודתו בעתון זה פרסם בו הרבה רשימות, מאמרים, פיליטונים: מהם יצאו גם בחוברות מיוחדות (על בית-הספר לאמנות "בצלאל", המצב הכלכלי של יהודי רוסיה, דרכי מהפכה עברית, ועוד), היה סגן העורך של "דאר היום" בעת שז'בוטינסקי היה עורכו הראשי.

אח"כ פרסם, בקביעות במשך 5 שנים פיליטונים לגליונות יום ו' של "הבוקר" וממשיך להשתתף בו, וכן ב"המשקיף" ובעתונים אזרחיים ולאומיים אחרים. ערך יחד עם יצחק גרינבוים וד"ר אלכסנדר גולדשטיין את "ספר אידלזון" ופרסם בו מונוגרפיה על האיש, שהיה ידידו וחברו בעבודה הציונית והעתונאית במשך שנים רבות. פרסם מונוגרפיה "ז'בוטינסקי - חייו, מלחמתו והישגיו" (היה ידידו האישי ועבד במחיצתו כשליש משנות חייו). עובד בשיטתיות באיסופו ובעריכתו של החומר להוצאת כתבי ז'בוטינסקי בעברית ב-10 כרכים (בהוצאת ערי ז'בוטינסקי) וכבר השתתף עם פרופ' י. קלויזנר בעריכת שלשה כרכים גדולים.

בעסקנות ציונית וצבורית התחיל עוד בשנת 1903 ונבחר ליו"ר אגודת סטודנטים ציוניים. אח"כ היה חבר בועד העירוני של ציוני פטרבורג ובועידה הציונית הכל-רוסית. ב-1917 נבחר לחבר מרכז ציוני רוסיה והוטל עליו לנהל את התעמולה בכתב (בעתון "ראזסבייט" ובהוצאת-הספרים "קדימה"). עמד יחד עם מ. אלייניקוב בראש הנהלת התעמולה והארגון לקראת הבחירות לאספה המכוננת של רוסיה ולעיריות ולקהלות, ובעקב עבודתם הגיע הרעיון הציוני לנצחון בכל חוגי היהודים ברוסיה. לאספה המכוננת נבחרו מטעם היהודים רק ציונים (ועוה"ד אוסקאר גרוזנברג , שלא היה ציוני, חתם גם הוא על התכנית הציונית), בבחירות לעיריות ולקהלות קיבלו הציונים 70-60 אחוז מהקולות ובנציגות היהודית הכל-רוסית 60 אחוז מהמקומות. אחרי עלותו ארצה נבחר למרכז הצה"ר בארץ ולמועצת עירית תלאביב מטעם הרביזיוניסטים.

צאצאיו: יעקב (מהנדס, קצין בצבא ישראל), בנימין ז"ל, נעמי-לאה (ברוסיה).

פנחס כהן-ירדני

נולד בזכרון יעקב, ו' תשרי תרמ"ח,(24.9.1887), לאביו אלעזר (מראשוני המתנחלים במטולה) ולאמו בתיה בת הרב פנחס שכטר (רב בזכרון יעקב בשנותיה הראשונות). למד בבית-הספר במטולה, במקוה ישראל, בביה"ס הגבוה לחקלאות בברלין והוסמך לאגרונום ומורה למדעי הטבע.

ב-1907 יסד בחיפה את בית-הספר העברי "אבטליה", שהתפתח אח"כ לביה"ס הריאלי, וממשיך להורות בו מראשיתו.

ב-1909 נשא לאשה את מרים בת משה רפאלקס (אחות העו"ד ד"ר נ. י. רפאלקס-ניר).

השתתף ביסוד שכונת בת גלים בחיפה, ביסוד תנועת הצופים והמשוטטים בארץ להכרת ידיעת הארץ, וגם "לחיזוק הסדר והמשמעת בין החברים" - הכנה להכשרה צבאית, ששימשה אסכולה לרבים מחברי ההגנה והבטחון בארץ וביניהם גם יעקב דורי (דוסטרובסקי) ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל. וביסוד הקייטנה לילדים "בית שרה וילבושביץ" על הר הכרמל (שנוסדה מעזבונו של המהנדס גדליהו ויל

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1425). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1425