Volume 3

Page 1427

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מיום עליתו לארץ, חבר הועד הפועל שלה בת"א והמועצה הארצית, היה חבר ההנהלה של ה"אגודה עברית א"י למען חבר הלאומים", שופט מחוזי ב"משפט השלום העברי", חבר המועצה של "חוג הבימה", חבר ההנהלה של "אוצר א"י עברי לחקלאות" (מיסודו של יהושע חנקין) ופעיל בכמה מוסדות וארגונים ישוביים. מיסד וחבר הנהלת מועדון "חובב תירות ישראל".

מגיל צעיר השתתף בעתונות הציונית והכללית. פרסם מאמרים על נושאים ציוניים, פוליטיים, משפטיים וכלכליים בעתונות הרוסית הכללית, ב"ייברייסקיה ז'יזן" במוסקבה. ייברייסקי סטודנט" בפטרוגרד (והיה מזכיר המערכת) ובעתונות הא"י: "הארץ", "הבקר", "מסחר ותעשיה", "המשפט" ואחרים.

חיבר ספרים על "תחוקה קואופרטיבית" ועל "מס הכנסה" ומחקרים סטטיסטיים שונים.

בשנת 1939 נשא לאשה את סטלה בת ד"ר שמואל פרפר מבסרביה (מוסמכת למשפטים).

צאצאיו: דניאל, מיכאלה.

ד"ר מרדכי גלעדי (פיגלסון)

נולד בדיסנה, פלך וילנה, רוסיה הלבנה, בשנת תרמ"ד (29.11.1883), לאביו ברוך פיגלסון (תלמיד חכם, בעל השכלה עברית ורב-בקיאות בספרות העברית של זמנו, סוחר, ציוני ותיק, ממיסדי "המזרחי"; בן מאיר ליבלה ראובנ'ס , בר-אורין ועשיר, שלעת זקנה עלה ארצה עם אשתו ומנוחתם בהר הזיתים בירושלים) ולאמו פרידה בת הרב מרדכי חפץ, הידוע בשם הרב מרדכי קמינר , מגדולי הרבנים בליטא.

קיבל חינוך תורני עד גיל 13 והשכלה כללית בבית-ספר עירוני ומחוזי רוסי. עמד בבחינת בגרות, כאכסטרן, בגימנסיה בעיר ייקאטרינוסלאב ואח"כ למד באוניברסיטת אודיסה במחלקה לרפואה ובמחלקה לפיסיקה-מתימטיקה והוסמך לד"ר לרפואה,

החל בפעולה ציונית בגיל 14 ואח"כ היה באודיסה חבר ועד אגודת הסטודנטים הציונים ביחד עם שלום שווארץ , ד"ר נ. י. שימקין . עו"ד י. טריבוש ויוסף שכטמן.

בשנת 1913 נשא לאשה את חמדה בת מיכאל רובינשטיין (ראה כרך א', עמוד 363).

בשנות 1912/14 היה רופא פרטי בעיירה גרוסלובה, פלך חרסון.

במלחמת-העולם הראשונה שרת בצבא הרוסי כרופא צבאי והיה רופא ומנהל מחלקות בבתי-חולים צבאיים בלבוב (בתקופת הכיבוש בגליציה), בפולטאבה, בפרילוקי וביאסי (לחיל המשלוח הרוסי לעזרת רומניה). במקומות שרותו עסק גם בפעולה ציונית. בפרילוקי ארגן את הנוער הציוני המקומי בקבוצת הכשרה בשם "ארץ ישראל", שחבריה התאמנו בחקלאות בחות "החלוץ" ליד אודיסה מיסודו של האגרונום אברהם זוסמן. (חברי קבוצה זו, ובראשם יהודה לביטוב ואברהם ליכטריוב בן-נריה, עלו אח"כ ארצה והתישבו בקרית-ענבים). אחרי מהפכת מרס 1917 עבר לקירסנוב, פלך טאמבוב, וניהל שם ובטאמבור את הפעולה הציונית ואת הבחירות לקהלה היהודית. בשנות 1917/19 ערך מסעות רבים לתעמולה ציונית בשטחים גדולים של רוסיה ואוקראינה. במסעותיו נזדמן למקומות שבהם השתוללו אז פרעות ביהודים (ייקאטרינוסלאב, אודיסה, טרנובקה, אומאן) וניצל בנס.

באוקטובר 1919, בתקופת שלטון הכיבוש של דניקין באודיסה, נשלח מטעם ההסתדרות הציונית, ביחד עם ד"ר זינובי טיומקין (אחיו של ד"ר זאב

טיומקין), לאיסטמבול, לסדר רשיונות כניסה לארץישראל מאת המפקד הבריטי של חיל הכיבוש בבירת טורקיה בשביל חבורה גדולה של עולים, עליהם נמסר למפקד כי הם "פליטים מא"י" שנשארו תקועים ברוסיה בשנות המלחמה והמהפכה, ואשר על כן זכאים הם לחזור למולדתם... מסיבות שונות לא יכול הד"ר טיומקין לנסוע והוא נסע לבדו והצליח לסדר את הרשיונות - והעולים הגיעו ארצה בכסלו תר"פ

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1427). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1427