Volume 3

Page 1433

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשכונת נוה צדק ביפו ובתר"ן מבוני שכונת נוה שלום.

אחרי יסוד המושבה רחובות בתרנ"א היה שם מלמד לילדים עד תרנ"ד ואח"כ היה שנים אחדות מלמד בחדרה וגם חזן וקורא בתורה באחד מחדרי ה"חאן", שהוכן וסודר על-ידי יוסף גלוזגל לבית-תפילה.

חזר ליפו והיה מעסקני הצבור ומנהיג לעניני הקהלה בסביבת נוה שלום, ובעיקר בבית-המדרש של חברת שוני הלכות, שהיה ממיסדיה ונתן בו שיעור קבוע בתלמוד.

בתרפ"ו הוציא לאור ספר "מעין גנים" (באר מים חיים ונוזלים מן לבנון) ובתרפ"ז ספר שני, "גן הסנהדרין" (על האמת, הדין והשלום).

היה מגבאי בית הכנסת אורחים ברחוב שבזי.

שאר בשר הסופר והחוקר אפרים דיינארד (ראה את הערך שלו, בכרך זה).

נפטר ביפו, ב' שבט תרצ"ג (6.1.33), והובא לקבורה בירושלים.

צאצאיו (מאשתו הראשונה): שמואל, שרה איטק אשת אלימלך פרשקובסקי (ראשון לציון).

יעקב ישראל אידלוין

נולד בברדיצ'ב. אוקראינה, בשנת תרי"ט (1859), לאביו יוסף מרדכי ולאמו צביה למד בחדרים ובישיבות ורכש הרבה ידיעות בתורה ובחסידות. עסק במסחר יערות ועצים, קבע עתים לתורה ותמך ביד נדיבה במפעלי תורה וחסד ובנצרכים.

מתוך חיבה חסידית לארץ הקודש הצטרף לתנועת חיבת ציון ותמך בהקמת ישוב חי נושא את עצמו בארץ. וכשנתבשרו יהודי גולת רוסיה על גאולת אדמת חדרה ועל האפשרות להתנחל בה, רכש לו נחלה במושבה העומדת להווסד, ובשנת תרנ"א השאיר את משפחתו זמנית בברדיצ'ב ועלה ארצה לבדו להתנחל על אדמתו. התישב בין הראשונים ב"חאן" של חדרה והחל לעבוד במשקו. נשא את כל התלאות של הראשונים באהבה ובשמחה ונשא את עיניו לימים הבאים, כאשר יהיה ישוב משגשג במקום השממה

והוא יתענג בביתו ובחוג משפחתו על החיים בארץ האבות. אך הקדחת הצהובה הכריעתו בשנה השנית לעלותו ארצה. והיה קרבנה השני של המושבה.

נפטר בחדרה, י' שבט תרנ''ב.

אחרי מותו עלתה ארצה רעיתו פסיה חיה עם שני בניו ובתו להמשיך את עבודתו במושבה. שני הבנים זאב ואהרן מתו בשנה אחת, גם הם בקדחת הצהובה, ואחריהם הלכה גם האם לעולמה בדמי ימיה.

נשארה בחיים רק הבת, רחל , שנישאה לשלמה שרגורודסקי, בן אחות אביה, גם הוא מראשוני חדרה, וזכתה להאריך ימים ולראות בנים ובני-בנים במושבה, שמשפחתה עמלה במסירות-נפש ובהקרבה לגאלה מידי השממה.

פלטיאל (פייטל) דיקשטיין

נולד בעיר וילייקא, מחוז וילנה, ליטא, כ"ו אייר תרמ"ה (1885), לאביו יהודה (תלמיד חכם, סוחר, ממשפחת הרב הנצי"ב מוולוז'ין) ולאמו גנסיה בת פייטל קופילביץ . בן שש עבר עם הוריו לעיר-החוף תיאודוסיה בקרים. למד תורה ותלמוד מפי מורים פרטיים ובעיקר מפי הרב דובר אבלזון, רב הקהלה. ב-1905 גמר שם את הגימנסיה הקלאסית הממשלתית במדליה של זהב. למד משפטים באוניברסיטת אודיסה, קיבל אות-הצטיינות בעד עבודה מדעית (על באות-כח לפי המשפט הרומי) וב-1910 גמר את לימודיו וקיבל דיפלומה ממדרגה ראשונה.

בשנות 1910/17 עבד בפטרבורג כסגן עורך-דין ואח"כ כעורך-דין. באותה תקופה התמסר לחקירת המשפט העברי בכל ענפיו ופרסם באנציקלופדיה הרוסית-היהודית ברוקהאוז-עפרון (בעריכת הרופא ד"ר י. ל. קצנלסון - שנודע כסופר עברי בכינוי "בוקי בן יגלי") 60 מאמרים-ערכים, רובם מחקרים מקוריים, יסודיים ומקיפים, על נושאים שונים במשפט העברי. ביחד עם עוה"ד המפורסם הנרי בן ברוך סליוזברג (עסקן מסור להגנת זכויות היהודים ברוסיה הצארית; גלה לצרפת בימי השלטון הבולשבי ומת בפאריס לפני מלחמת-העולם השנית) יסד ב-1913 את הסניף לחקירת תולדות המשפט העברי ליד החברה להיסטוריה ואתנוגרפיה יהודית מיסודם של מ. וינאבר ופרופ' ש. דובנוב. סניף זה הדפיס קובץ מאמרים במשפט העברי, אך לרגל המלחמה ב-1914 אבדו טפסיו בביתהדפוס אחרי ההדפסה. בתוכו היה מאמי של דיקשטיין על האסמכתא בדיני ממונות ושל אריה קרלן על הכפירה בדיני ממונות. כן פורסם בירחון המשפטי הפטרבורגי "ז'ורנל אוגולובנובה פראווה אי פרוציסה" (בעריכת ר. קולישר) מחקר על משפט מות לפי התורה והתלמוד וקרא מחזור-הרצאות שלם במשפט העברי באקדמיה למדעי המזרח ("לחכמת ישראל") מיסודו של הבארון דוד גינצבורג (שהקדיש את ארמונו באי ואסילבי בפטרבורג למוסדות צבוריים ולאקדמיה הזאת). כן היה פעיל בפטרבורג בחברת "מפיצי הש

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1433). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1433