Volume 3

Page 1441

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שחזרו מכינוס לתרבות שהיה אז במוסקבה הציעו לו להצטרף ל"הבימה". אז עזב את האגודה הדרמטית שארגן באודיסה ויצא לסיבוב באוקראינה ובבסראביה כדי לחפש בדרכו כשרונות ל"הבימה" ומצא ורכש בוויניצה את ברוך צ'מרינסקי ונחמה ואליהו ויניאר. הגיע כאורח לועידה הציונית הכל-רוסית בפטרוגראד (פטרבורג - לנינגראד), ערך שם נשף ונפגש עם נחום צמח, מארגן "הבימה", ואחרי הועידה נסע אתו למוסקבה והצטרף לקבוצה המיסדת, שבה היו גם מ. גנסין וחנה רובינה. למד מפי ק. סטאניסלאבסקי וי. ב. ואכטאנגוב וגם מפי הבמאים מאירהולד ומצ'י דילוב והיה חבר בועדה הרג'יסורית של "הבימה" יחד עם נ. צמח ומשה הלוי. שיחק במחזות "פגע רע" לי. ד. ברקוביץ (שלמה דויד), "השרפה" לי. ל. פרץ (היהודי המריח), "היהודי הנצחי" לדויד פינסקי (אבישי, המביא בשורת חורבן בית המקדש), "הדיבוק" לש. אניסקי

(בטלן א' והצדיק ר' עזריאל ממירופול) וזכה לבקורת טובה במאמרו של מקסים גורקי. קירב ל"הבימה" את אהרן מסקין, שבתי פרודקין, חוה יואלית (לשעבר חברתו במחלקה בגימנסיה "הרצליה", ומאז חורף 1921 חברתו בחיים, - את הקידושין סידר להם הרב הראשי יעקב מזא"ה) ועוד אחרים. במוסקבה שמע שיעורים באוניברסיטה העממית שאניאבסקי, ניהל סטודיה ליד "הבימה" והדריך תלמידים בבית-ספרו של פוגאצ'וב והציג עמהם הצגות.

בעקב הרעב הגדול במוסקבה בימי המהפכה ועבודתו המאומצת נחלש מאד ולעצת הרופאים יצא לריפוי ממושך בברלין. אח"כ ערך סיור ונשפי ספרות עם חוה יואלית בארצות הבלטיות. בא ארצה והופיע בנשפים ובהרצאות על אמנות הבמה במושבות ובכפרים. ניסה לארגן תיאטרון אמנותי בארץ, אך השעה עוד לא היתה כשרה לכך. יצא לארצות הברית לראות את הוריו ששרדו מפרעות פטליורה באוקראינה ונשאר שם שנים אחדות. יסד סטודיה דרמטית בעברית ובאידית, ביים מחזות מאת שלום עליכם, י. ד. ברקוביץ,

ה. סקלר וי. ז. אנוכי, ערך מסיבות "מלוה מלכה" ויצר מרכז תרבותי-אמנותי לסופרים ולאמנים יהודים בניו-יורק. להזמנת האחיות לואיסון הציג את "הדיבוק" על במה אנגלית בניו-יורק, ובעקב ההצלחה הזמינהו המנהל ל. שוברט להציג מחזה זה גם בנוארק ובשיקאגו. שיחק זמן-מה בתיאטרון הסופרים האידי. הציג באנגלית מחזה של עצמו "נדוניה של לנין" ושיחקו בו תפקידים הוא וחוה יואלית. שמע שיעורים בפוניטיקה אנגלית באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. ערך נשפי ספרות בעברית, אידית ואנגלית בכל רחבי ארצות הברית ובקנדה, ותוך כל הצלחותיו אלה הרגיש, כי מקומו הוא בארץ-ישראל והחליט לעלות.

אחרי סיור בדרום אפריקה ובארצות אירופה עלה לארץ עם רעיתו ב-1935 ויסדו בתל-אביב את המדרשה לתיאטרון "חזון" לשיפור המבטא העברי ולחנך כוחות צעירים לבמות הארץ (בין מורי המדרשה היו גם ד"ר יצחק אפשטיין וד"ר חיים הררי) . ערך נשפים רבים בכל פינות הארץ. פרסם פיליטונים רשמי מסע, מאמרים על התיאטרון ורשימות על פגישות עם סופרים ועסקנים בעתונים ובכתבי-העת "דבר", "הארץ", "דואר היום", "העולם", "הדואר" (ניו-יורק), "במה", שנתון "דבר'', מאסף הסופרים, "תשע בערב", "הגה", "הד הכרמל", "הלהקה" (עתון מקצועי), "החינוך הגופני", "דבר לילדים", "דבר השבוע", סיכות" (עתון להומור וסאטירה), "קולנוע", "אונזער לעבען" (אודיסה), "אונזער וועג" (ריגה), "אפריקאנער אידישע צייטונג" (יוהניסבורג), "אידישע שטימע" (קובנה), "רוסקי גולוס" (ניו-יורק), "ייברייסקי סטודנט" (מוסקבה). ב-1947 כינס את הרשימות שכתב ב-30 שנה, מאז שהותו באודיסה, והוציאן בספר "בדרך הילוכי" (בהוצאת "מסדה"), שזכה לבקורת טובה.

ב-1938 הצטרף שוב אל "הבימה" ושיחק בה בין השאר את התפקידים דלהלן: יפונה הרועה (ב"מיכל בת שאול" לא. אשמן), עצמון אחי יפתח ("בת יפתח" לבשוויץ), בטלן א' והצדיק ("הדיבוק"), שימלי טורוקר ("עמך" עפ"י שלום עליכם מאת י. ד. ברקוביץ), נפתלי בליזקן ("עלי כנור" עפ"י שלום עליכם), הפונדקי ("וארשה" לשלום אש), הרב ר' יוזיפל ("כתריאלים" עפ"י שלום עליכם), הקברן ("האמלט" לשכספיר), מנהל המקהלה ("אדיפוס המלך" לסופוקלס), ר' אלטר מוכר הספרים ("מזל טוב" לשלום עליכם), גדליה החסיד ("יום ולילה" לש. אניסקי), ר' שלום ("האדמה הזאת" לאשמן), ארסטיד ("בני המיניסטר"), היהודי מוכר הספרים ("בנות הנפח" לפרץ הירשביין) ועוד תפקידים במחזות מאת איבסן, צ'יכוב, דוסטויבסקי, ברגלסון, ה. לייוויק, אוסטרובסקי, מכס ברוד, סמי גרונימן ועוד. השתתף עם יואלית בקונגרסים הציונים שנערכו בפראג ובציריך. מופיע לעתים קרובות במסיבות סופרים ועתונאים בדמויות של סופרים ועסקנים ידועי-שם ומפליא לעשות בחיקוי עמידתם, נעימת דיבורם, אופן דיבורם ומהלך מחשבתם בנאומים

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1441). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1441