Volume 3

Page 1447

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הלשון. בתקופות מאוחרות יותר ערך הקובץ "תרומה לכהן", שהוצא לרגל יובלו של המנהל הראשי ר' זלמן דוד הכהן לבונטין, חיבר והוציא "ארגון מסחרי ובנקאי", לכסיקון "עברית מסחרית" למונחי מסחר וכלכלה בעברית ובאנגלית והכין לדפוס אנציקלופדיה יהודית.

היה אחד מששים החברים והבונים בשכונת "אחוזת בית" (ראשונה של תל-אביב) וביתו, מאבן מקומית, היה הראשון שנבנה על טהרת העבודה העברית, ובמשך שבע שנים היה חבר בועדת הבקורת של ועד בית-הכנסת הגדול, ועד הוצאת "קוהלת", ועד מושב זקנים ועוד. היה במשך שנים רבות חבר פעיל בועד בית-הספרים "שער ציון" והכניס בו אלפי ספרים, ממיסדיו וחבר פעיל בועד של מיסדר "המכבים הקדמונים", מיטד חברת-הביטוח השיתופית הראשונה "הבטחון", חבר ועד "הפועל הצעיר". מראשוני המארגנים וחבר הועד הראשון של התנועה למען תוצרת הארץ, וכל ימי שבתו בארץ מקפיד בקנאות על השימוש בתוצרת הארץ, עבודה עברית ודיבור עברי.

בראשית מלחמת-העולם הראשונה כשחטפו אנשי השלטון הטורקי ב"יום החמישי השחור" בלי הבחנה יהודים נתינים זרים וגירשום בחפזון מהארץ, גורש גם הוא לאלכסנדריה של מצרים. שפ המשיך לעבוד במשרד הזמני של הבנק ועבד בהתנדבות בניהול חשבונות ועד העזרה לפליטים ולגולים מהארץ. בקיץ תרע"ח, בעת שהשלטון הצבאי הבריטי השתרע רק עד הירקון, קיבל רשיון מיוחד לחזור ארצה והמשיך את עבודתו בבנק.

בסוף שנת 1925 התפטר מהבנק ועסק בעבודות פנקסנות ובקורת חשבונות. אח"כ יסד בית-דפוס, שהיה מהמשוכללים בארץ, ועסק גם במו"לות על חשבון עצמו.

בנותיו: בת-ציון אשת נח אלינסון, דינה אשת מרדכי סטארומינסקי.

שלמה ענתבי

לאביו יוסף, סוחר ות"ח (בן אחיו של העסקן הישובי מירושלים אברהם (אלברט) ענתבי, ראה כרך שני, עמוד 853) ולאמו פרידה בת משה תורכיה.

נולד בקהיר (מצרים) בשנת תרנ"ו (19.12.1£95).

קיבל חינוך בביה"ס אליאנס בקהיר, בליסה הצרפתי ובבית ספר של הברון מנשה באלכסנדריה, גמר אגרונומיה באוניברסיטה באידינבורג (ש טלנדיה).

ביקר בא"י בשנת 1913 ואחרי שגמר את למודיו באנגליה בשנת 1918 עלה לארץ בינואר 1919 עם ועד הצירים לפי הזמנתו של הד"ר ח. וייצמן.

בשנת 1920 נתקבל באגרונום במחלקת וחקלאות והיעור של ממשלת המנדט, והשקיע הרבה מרץ בארגון המחלקה מיום יסודה. היה מנהל המחלק- לחלק הדרומי של הארץ. עזר לחקלאים בהדרכה ובקשריהם עם השלטון.

השתתף בקונגרסים מדעיים לחקלאות בתור בא כח ממשלת א"י. הרצה ברדיו ירושלים על נושאים חקלאיים וכתב מאמרים רבים בירחונים החקלאיים. בשנת 1946 יצא לפנסיה.

ממסידי "ברית עברית עולמית" וחבר הועד המרכזי שלה, חבר הועד ל"ליגה למלחמה בשחפת" בת"א, ממיסדי שכונת "תל-נורדוי".

צאצאיו: דוד (בחיל-הים), רות (למדה אגרונומיה, חברה בקיבוץ אלונים).

מאיר בענעט

נולד בראדום (פולין) בשנת תר"ל (1870), לאביו יעקב (חסיד בר-אוריין ואיש-עסקים) ולאמו הינדה בת הרב מאיר בענעט (משפחת רבנים מפורסמת והתיחסו להרב מרדכי בנעט, מחבר "ספר מרדכי"). קיבל חינוך תורני בישיבות ואף קרא בספרי השכלה.

בשנת תרנ"ה נשא לאשה את רבקה מאשה בת הרב איתמר יוסף רוטמן, התישב בעיירה פשיטיק ויסד שם טחנה גדולה, היה מכובד על התושבים היהודים והנוצרים כאחד ונתמנה לנציג העיירה בפני השלטון המחוזי (בדומה ל"מוכתר"). אחרי כמה שנים חזר לראדום, ניהל עסקי-מסחר גדולים, גם עם הממשלה הרוסית, שבסיום החשבונות שילמה לו בשטרי-אוצר, שערכם נתבטל עם תמוטת המשטר הצארי. היה במשך שנים רבות חבר ועד הקהלה בראדום ועסקן במוסדות-חסד שונים, והקדיש הרבה מזמנו וממרצו, ואף מכספו, לצרכי צבור בהצנע-לכת ובמסירות.

היה חובב ציון מנעוריו ול-5 בניו ול-7 בנותיו נתן חינוך עברי מסורתי-לאומי, ואף חינוך כללי בדרגה גבוהה, על מנת להכשירם לחיים בארץ-ישראל, שאליה נשא את נפשו. אך בגלל קשרי עסקיו ופעילותו לטובת הצבור בראדום קשה היה לו להינתק משם.

בסוף חורף תרצ"ו התגבר על המעצורים, חיסל את עסקיו, עלה ארצה עם חלק ממשפחתו, התישב

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1447). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1447