Volume 3

Page 1451

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גולדין, מעון לצעירות, בו לימדה גזרה ותפירה, כן יסדו את "מטבח-עם", כדי לספק להן ארוחה חמה חנם. ביתה משמש כעין "לשכה לעזרה סוציאלית", אליה פונים כל מרי-נפש. יום-יום מכתתת רגליה לקהלה ולעיריה, להיות לפה לסובלים ולהחיש להם את מתן העזרה.

ממימרות המרפאה של "בקור-חולים ולינת-הצדק"; "אגודת נשים לעבודה סוציאלית" בשכונת מונטיפיורי, ושמשה בה סגן יו"ר: ו"גמילות חסדים" שעל ידה. חברת המועצה של בית-היתומים ע"ש בלובשטיין, למענו עבדה מראשית הוסרו. מהעובדות המסורות "לליגה למלחמה בשחפת", בהבראת חולי-שחפת במוסדות-הבראה; מהמתנדבות והפעילות ב"הכלל לכלל" מיסודה של הגב' ד"ר פאולה ברט, בחלוקת מצרכימזון מטעם עירית ת"א לנצרכי המחלקה לעבודה סוציאלית ; סיעה בהרבה לבתי ההבראה "שלוה" ו"מרגוע".

בשנת 1942 יסדה בית-חולים פרטי לחוליםכרוניים, וכעבור שנתים ימים, נאלצה לסגרו מחוסר אמצעים, לאחר שהפסידה ב"עסק" זה כסף רב.

ידועה כעסקנית עממית בתל-אביב בעבודתה למען המוסדות, באסוף כספים בימי-סרט, מכירת כרטיסים לנשפים, הגרלות וכו'.

צאצאיה: משה (מזכיר כפר מוניש), צפורה אשת אהרן בלנק (סוכן לפילמים), פרל אשר. המנוח המהנדס ליאון דוידוביץ מברזיל; לאה אשת נתן אקסלרוד (מנהל "כרמל-פילם").

יוסף חיים קסטל (קאסטיל)

נולד בירושלים, י"ט ניסן תרנ"ט (30 מרץ 1899), לאביו הרב יהודה קסטל (קאסטיל) (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו רחל בת יוסף אנכונה (מיוצאי עיר החוף אנכונה באיטליה). אבותיו הם צאצאי הפייטנים בארץ, מיוצאי קאסטיליה שבספרד, והתישבו בארץ לפני 450 שנה, עוד משנת גרוש ספרד (1492), בראשונה בעזה, אח"כ בחברון ובירושלים. אחד מאבות אבותיו היה ראש הקהילה היהודית בעזה בימי מלחמת נפוליון בחוף ים זה ולפי המסורת המשפחתית הוא התיר לבני הקהלה ביום הכפויים להשתתף במלחמת הערבים שכניהם נגד נפוליון כדי להגן על העיר.

קבל את חנוכו הראשון בתלמוד-תורה שתחת הנהלת אביו. גמר את חוק למוריו בהצטיינות בביה"ס של "אליאנס" בירושלים, אח"כ בגמנסיה העברית בירושלים ובגמנסיה "הרצליה" בתל-אביב (1917). שמע הרצאות באוניברסיטה בפאריס.

בסוף המלחמה העולמית הראשונה (1917- 1918) התנדב לצבא התורכי ועבד שנר. אחת כמתורגמן, סגן-קצין, מזכירו הפרטי של מפקד המחנה המדברי בבאר-שבע. אחד המיסדים של הסתדרות "חלוצי המזרח", חובבי "הבמה העברית" (אחד השחקנים הראשיים בה) ואגודת "שפתנו" בנשיאותו של אליעזר

בן-יהודה (1919- 1921). מזכיר בית-המדרש למורים בהנהלתו של דוד ילין ז"ל (1920), מנהל לשכת העתונות של ההנהלה הציונית בא"י ומזכיר המחלקה המדינית בהנהלתם של הד"ר מ. ד. אידר וקולונל פ. ה. קיש (1921- 1924), - מזכירו של המשורר ח. נ. ביאליק במערכת "דביר" תל- אביב (1925), בא-כחה של ההנהלה הציונית העולמית הלונדונית בצרפת ומארגן התנועה הציונית בפאריס (1925- 1928), מיסדה ומזכירה של לשכת המסחר צרפת - ארץישראל בפאריס (בנשיאותו של הסנטור והמיניסטר לשעבר מר ז'וסטין גודארד, 1927- 1928), מיסדה ומנהלה הראשון של החברה לתיירות "פלסטין אנד אורינט לויד'י בלונדון ועורך שבועון יהודי באנגלית וורלד-ז'ורי בעיר זו. (1928-1936), מרצה ומנהל תעמולה מטעם ההסתדרות הציונית בערי אנגליה (19291935), מנהל משרדי וחבר ההנהלה של "שמשון", חברה לתעשית מלט בתל-אביב (1936-1938), מיסדה ומנהלה של סוכנות בינלאומית לעתונות וספרות "מסילות" (1939- 1948).

עתונאי וסופר, אחד החברים הראשונים של "אגודת הסופרים העברים" בא"י, אחד מחברי המערכת הראשונים של העתון היומי "הארץ", תל-אביב, פרסם מאמרים רבים על בעיות מדיניות ובעיקר על בעיות הערבים והמזרח, וכן ספורים מחיי הארץ ותרגומים מהשירה הערבית החדשה בעתונים יומיים, שבועיים וחדשיים בארץ ובחו"ל ובעיקר בעתונים: "הארץ", "דאר היום", "הבוקר", "דבר", "העולם", "הדאר" בניויורק ועוד. יש בידו כתבי-יד שונים : ספורים, שירים ורומנים וכן תרגומים מהשירה הצרפתית. השתתף בתור עתונאי בכמה קונגרסים ציוניים וכן בכמה ועידות עולמיות. זכה לידידותם של אישים ידועים מכל החוגים בעניני הצבור ובעניני ספרות ואמנות.

חבר הועד הפועל של העדה הספרדית, חבר הועד הפועל הארצי וסגן היו"ר של "התאחדות בני הישוב" בת"א, יו"ר האגודה למען אמנות וספרות "אלאסף" וראש המועדון "אמנות" ועוד.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1451). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1451