חקלאי המושבה ביסוד המוסד הכספי המקומי "קופה חקלאית ראשון לציון, אגודה הדדית בע"מ".
צאצאיה: רחל לאה אשת יעקב ברכמן (ראשוןלציון), עליזה גרונה אשת אריה תגר (יוהניסבורג), אליהו מאיר (ר"ל), יעקב חיים (אפריקה המזרחית).
חיה גיטל בסאן
נולדה בירושלים בשנת ת"ר (1940) לאביה שמואל פסח ב"ר יעקב ליאון (מעסקני ירושלים, נקרא ר' שמואל "גיסר" על שום שהיה יוצק האותיות בדפוס של ר' ישראל בק, הדפוס הראשון בירושלים : נפטר בירושלים, ז' אדר תרמ"ב) ולאמה איטה לאה. בת 14 נישאה ליהושע השיל יואל בסאן (בן ר' אליהו ושלמה זלמן בסאן, שעלה בילדותו עם בית אביו, ממשפחה שלפי המסורת מוצאה מאמסטרדאם, וקודם לכן אולי אף מספרד, שלפני דורות נתגלגל אחד מסעיפיה לוילנה. תולדותיהם בערכים מיוחדים בכרך זה) נטלה על עצמה את העול הכבד של פרנסת המשפחה, החזיקה חנות מכולת קטנה בקרבת מקום המקדש ועבדה בה בעצמה בחברת ילדיה, כדי שבעליה יהיה פנוי לעסוק בתורה ובחכמה, וגם ילדה וגידלה בנים ובנות וניהלה בית, שהתארחו בו הרבה אנשישם וסתם יהודים שביקרו בירושלים.
האריכה ימים עד 99 שנה, מהן למעלה מ-22 שנה באלמנות אחרי פטירת בעלה. היתה ערה ורעננה עד ימיה האחרונים, עוסקת במלאכת יד ומספרת מתוך האוצר הבלום שבזכרונה הרבה עובדות ופרטים מענינים מירושלים היהודית והנכרית למימי ילדותה ואילך.
נפטרה בירושלים, כ"ה שבט תרצ"ט.
צאצאיה: יעקב, משה, מרדכי (ד"ר לפילולוגיה בבלטימור שבארה"ב), אסתר אשת משה זכרין, חנה שרה אשת מנחם מנדל הכהן, מרים (מירל) אשת לפ קוביץ (בשיקאגו), צדוק (צלם בירושלים).
אברהם אריה ליב גרייבסקי
נולד ברייגרוד, פלך לומזה, פולין, בשנת תרנ"ו (11.5.1896), לאביו הרב שמעון חיים (מגזע הגאונים בעל "פנים מאירות" ובעל "אור חדש") ולאמו שמחה לאה בת הרב שמואל יעקב בראמזון (ממשפחת רבי משה חריף , חברו של רבי עקיבא איגר ). בן שבע התחיל ללמוד ש"ס ופוסקים ונתפרסם כעילוי. למד בישיבת ה"חפץ חיים" בראדין ובשיבת סלובודקה ובן 16 הוסמך לרבנות על-ידי גדולי הרבנים ברוסיה.
בתרע''ג עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים. אחרי כשנה, כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה, הוכרחה כל המשפחה לצאת למצרים בגלל היותם נתיני האויב הרוסי. אביו נתמנה לרב צבאי ראשי לחיל המשלוח הבריטי במצרים ובמזרח הקרוב בכלל, והוא למד בליציאום הצרפתי באלכסנדריה ואח"כ בביתהספר למשפטים בקאהיר, ותוך לימודיו היה פעיל גם בעניני צבור. ביזמת יוסף טרומפלדור השתתף עם ד"ר הירש ליב גורדון ביסוד בית-ספר לילדי הפליטים והמגורשים מהארץ באלכסנדריה, עזר לאביו בעבודתו לטובת החיילים העברים בצבא הבריטי ובגדודים העברים והיה חבר בועדים של אגודות שונות להפצת הציונות והעברית במצרים.
ב-1919 חזר ארצה ונתמנה למורה לתלמוד בגימנסיה העברית בירושלים בהנהלת שלמה שילר. ב-1921 יצא לפאריס להמשיך את לימודי המשפט שהחל בהם במצרים וגמרם בסוף שנת 1922. בו בזמן למד גם פילוסופיה בסורבונה, ולהזמנתו של הרב הכולל לצרפת, הרב ישראל לוי היה מורה ומרצה לתלמוד בבית-המדרש לרבנים בפאריס, וכל רבני צרפת מהדור החדש היו תלמידיו. היה פעיל מאד בעניני צבור, יהדות וציונות, חבר הועד המרכזי של הפדרציה הציונית בצרפת, יו"ר אגודת הסטודנטים היהודים, חבר הועד של אגודת "תרבות", מנהל "בית אולפנא" (מיסודו של הרב ד"ר אייזנשטאדט) להכשרת צעירים מבני השבט היהודי של ה"פלשים" בחבש להיות מורים לבני עמם בחבש, נשיא אגודת המורים העברית בפאריס, ועוד. נודע כמרצה מצוין והוזמן להיות מהנואמים בראש - בעברית או בצרפתית - בכל אספה בעניני ציונות ועברית בפאריס, וכן הוזמן לאגודות נוצריות שונות להרצות בהן על התלמוד ועל ספרות המסתורין העברית (הקבלה). פרסם שירים וספורים בעברית ובצרפתית ומאמרים על נושאים יהודיים וכלליים בעתונות הצרפתית הגדולה (בעתון-הערב בעל התפוצה הגדולה שבעולם "אינטראנסיז'ן" קבע מדור מיוחד לספרות העברית והאידית, בעתונים "לה נובל