Volume 3

Page 1466

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ליטרר" ו"לה רווי די ליבאנט"), בעתונות היהודית בשפה הצרפתית, בעתונות העברית בארץ ובחו"ל, בעתון הצרפתי הירושלמי "ז'ורנל די ז'רוזאלם", וערך את העמוד הצרפתי של העתון היומי האידי, "פאריזר היינט". בעיקר התמסר לחקר המשפט העברי והתלמוד. מאמריו הראשונים במקצוע זה פורסמו בעברית ב"התורן" (תרפ"ה) ובצרפתית ב"המנורה" ואח"כ גם ברומנית בתרגומו של ד"ר שטרן . השתתף בקביעות בקובץ "המשפט" ואח"כ בקובץ "המשפט העברי" שיצא בירושלים. ב-1934 הוזמן מטעם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פאריס למחזור הרצאות על המשפט העברי, ובמלאות עשר שנים לפטירת אליעזר בן יהודה ארגן ופתח אספת אזכרה לכבודו באולם-דיקארט של הסורבונה, בה השתתפו גדולי הפרופיסורים הצר פתים ומגדולי היהודים והוא נאם בה בעברית ובצרפתית.

לפי הצעתו תיקנה הוצאת הלכסיקון הידוע "לארוס" וערכה מחדש את כל הערכים על נושאים עבריים בהתאם למציאות וסילקה מתוכה את הערכים הקודמים שנכתבו בידי בלתי-בקיאים והיה בהם לא רק משום הטעית הקורא, אלא לפעמים גם מיעוט-דמות פוגע בכבוד ישראל.

ב-1935 חזר ארצה, עסק שנתים בהוראה והיה יו''ר ארגון המורים העולים, ואח"כ התמחה במקצוע עו''ד במשרדו של עוה"ד מאריין (שהוזמן אחרי שחרור חבש ליועץ משפטי ממלכתי שם) והחל לעבוד במקצוע זה. המשיך בעבודה תרבותית כמרצה וכסופר. הרצה ברדיו ירושלים, בבית-העם, באגודות שונות בירושלים וביתר ערי הארץ (ב-1938 מחזור בן 25 הרצאות בבית-פבזנר בחיפה על תולדות התלמוד ומבוא לתלמוד), סיבוב הרצאות בנקודות הפועל המזרחי, ועוד. בתש"ג פרסם מונוגרפיה על רבנו יוסף הלוי אבן מיגאש (העבודה הראשונה שנכתבה עליו במיוחד עד עתה). בתש"ח החל בפרסום סדרת חוברות

על תורת המשפט העברי וחוברתו הראשונה שיצאה היא על דיני פירודין וקטטות. פעיל בעסקי צבור, כיו"ר ועד שכונת מזכרת משה בירושלים.

הרב יעקב דוד ווילאבסקי-רידב"ז

נולד בקאברין, פלך הורורנה, ל' שבט תר"ה (1845), לאביו הרב זאב ולאמו הענדיל. נתפרסם מילדותו כעילוי ואח"כ גם בישיבות שלמד בהן ובמשך הזמן נודע כגאון גדול, מפליא בבקיאותו בכל חדרי התורה, ונקרא הרידב"ז (ראשי תיבות: הגאון רבי יעקב דוד בן זאב).

נשא לאשה את מרים בלומה בת ר' שלמה וריזל .

בשנת תרכ"ח נתקבל לרב בקהלות איזאבלין, בוברויסק (תרל"ו) עם פטירתו של הרב יצחק אליהו לנדוי נתקבל כמגיד ומו"צ בוילנה (תרמ"ח), רב בפולוצק,וילקומיר, סלוצק, - ושם יסד בתרנ"ז ישיבה גדולה ומפוארה ואח"כ מסר את הנהלתה להרה"ג ר' איסר זלמן מלצר, שהיה אז רבה של פלוצק (כיום ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים).

בשנת תרס"ב ביקר באמריקה בקשר עם גמר ההדפסה של חדושיו יחד עם הירושלמי. בתרס''ד הוזמן להיות רב בשיקאגו בתנאים חמ

ריים טובים מאד ואגודת הרבנים החרדים באמריקה הכירה אותו כראשה וכזקן הרבנים, ועם מותו של הרב יעקב אסף, רב הכולל בני-יורק נתמנה לרב הכולל, אבל במשך שנה בא לידי הכרה, כי באמריקה לא יוכל לחיות בסביבה של אנשי עבודה ועסקים, שהם אמנם מוקירי רבנן, אבל ביניהם לא ימצא אוירה של תורה וגם סיכויים לחיזוק הדת והיהדות לא ראה שם. לכן עזב את הרבנות באמריקה ובאותה שנה עלה ארצה והתישב בפינה שקטה, בצפת, בה יוכל להתמסר ללימוד תורה ולהרבצת תורה ברבים.

בצפת נתקבל בכבוד גדול וזמן מועט אחרי בואו יסד ישיבה גדולה שנקראה על שמו ישיבת הרידב"ז, בה למדו כמאה תלמידים בהדרכתו ובהשגחתו והוא דאג גם להספקת כל צרכי קיומם, וגם ללומדי הישיבה הנשואין המציא תמיכה חדשית קבועה.

התנגד להיתר שנתנו גדולי ישראל לעבודת האדמה בשנת השמיטה ועשה תעמולה גדולה בכתב וגם במסעיו בארצות חוץ לאסוף כספים לתמיכה באותם האכרים המעטים, שהסכימו לקבל את דעתו ולהשבית את משקיהם בשמיטה. יסד אז את קרן השמיטה. ביקר את הבארון רוטשילד בפריז בקשר עם כך. בשנת תרע"ב עבר לגור בעין-זיתים ע"י צפת.

הדפיס ספרים רבי כמות ואיכות בהלכה ובאגדה: "מגדל דוד" (פלפולים וחדושים במערכות וסוגית הש"ס, וילנא, תרל"ד), "חנה דוד" (על מס' חלה שבירושלמי, וילנא, תרל"ו), "תשובות רידב"ז" (וילנא, תרמ"א), הוצאת ספרי הירושלמי עם שני פירושיו חדושי רידב"ז ותו"פ רי"ד פיטרקוב, תרנ"ט - תר"פ, נימוקי רידב"ז

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1466). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1466