Volume 3

Page 1490

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בהמלצת הרי"מ פינס נתקבל בתרנ"ב כמלמד וכשו''ב בגדרה ואף שימש כממלא-מקום הרב. מאחר שהיה המלמד היחיד במושבה, למדו אצלו ילדים וילדות בצוותא. דבר זה לא מצא חן בעיני "שומרי החומות" בירושלים והם הלשינו עליו בפני הרב ביפו. כתוצאה מזה הוטל עליו איסור ונשלח מלמד אחר במקומו, אחר השתדלויות הצליחו ראשי המושבה לבטל את האיסור ולהחזירו להוראה בבית-הספר שהוקם

במקום, יחד עם המורים: אברהם בנימין סוס ויוסף ויתקין . לימד את בני הכיתות הגבוהות - משנה וקיצור של גמרא.

קיבל נחלה בגדרה מבן-דודו אליהו קפלן מסקאפין (רוסיה), חובב ציון ונדבן ידוע.

נפטר בגדרה, י"א אדר תרפ"ד.

צאצאיו (מאשתו הראשונה): יצחק הירש, לאה ויהודה (באמריקה), ליבה אשת יצחק חבקין, חיה ז"ל. (מאשתו השניה): אברהם, חיים, אהרן, צפורה אשת משה גולד.

הרב ראובן כץ

נולד באולשאן, פלך וילנה (ליטא), ביום א' אייר תר"מ (1880), לאביו ר' שמעון (למדן וסוחר, חובב ציון ועסקן) ולאמו גולדה בת הרב יחיאל מיכל פטשניק.

התחיל את לימודו בחדרים ובן עשר כבר היה בקי במסכתות בבא-קמא ושבת. למד בישיבות אושמיאנה ואיוויא ולבר-מצוה דרש פלפול מקורי. אח"כ למד בישיבות מיר, ראדון (של ה"חפץ חיים") וסלובודקה (בראשות הגרמ"מ אפשטיין והגאון ר' איסר זלמן מלצר , שהוא כיום ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים), ונתפרסם בתואר "העילוי מאולשאן". כשיסד הרב מלצר את הישיבה בסלוצק היה הוא אחד מארבעה-עשר התלמידים (ה"י"ד החזקה") שעברו אתו שמה והניחו את היסוד לישיבה ואח"כ נודעו כולם כגדולי התורה. בעקב המשבר שחל בישיבה

חזר לאחר שנה לסלובודקה וכשנתחדשה הישיבה בסלוצק בתר"ס חזר אליה. בתרס"ב עבר לקיבוץ הלומדים בוילנה בהדרכת הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי.

בתרס"ג נשא לאשה את רייכל בת הרב אברהם יצחק משכיל-לאיתן (אב"ד בסמולביץ, חאסלביץ וסטופץ). המשיך בבית חותנו ללמוד ולהתמחות בהוראה, והוסמך לרבנות על-ידי גדולי הדור הרידב"ז, אליהו ברוך קמאי, אליעזר רבינוביץ ועוד.

בתרס"ה נבחר לרב בסלוב, ובתרס"ט לרב באמדור. בתרס"ט פרסם את החלק הראשון של ספרו שאלות ותשובות "דגל ראובן". בתרע"ה פעל רבות לעזרת נפגעי המלחמה, בשנות תרע"ו-ע"ז עמד בראש ועד העזרה למחוז גרודנה ובהשתדלותו בפני השלטון הצבאי הגרמני בתקופת הכיבוש בוטלו גזירות והומתקו פסקי-דין חמורים על יהודים. בשנות תרע"ח--ע"ט היה נשיא ועד הסיוע האמריקאי למחוז גרודנה, נשיא בנק הסעד ונשיא מפעלים רבים לעזרה והצלה. פעל רבות לקימום הריסות החינוך הדתי-התורני (מוסדות תלמוד-תורה וישיבות) שנתערער בשנות המלחמה ושקד על הקמת מוסדות חדשים. היה מראשי הועד הפועל של אגודת הרבנים למען החינוך וחבר מרכזי של אגודת הרבנים בפולין.

בין תלמידיו הרבים היה גם שניאור זלמן שזר (רובשוב ) (עורך "דבר" ושר החינוך במדינת ישראל). בתרפ"ג נתמנה לרב בסטאוויסק, פלך לומז'ה. ובתרפ"ו פרסם את ספרו "דודאי ראובן" על התורה.

בתרפ"ט נסע לבקשת ה"חפץ חיים" בראש משלחת הרבנים לאמריקה למען השגת עזרה לקיום הישיבות

בפולין ובליטא. באותה שנה נבחר לרב ראשי בקהלת באיון במדינת ניו-ג'רסי שבארה"ב ואח"כ נבחר לסגן נשיא אגודת הרבנים החרדים שבארה"ב וקנדה.

בתרצ"ב נבחר לרב ראשי לפתח תקוה וסביבתה, ומאותה שנה ואילך הוא גם ראשה ומנהלה של הישיבה הגדולה בפתח תקוה, שעלתה מלומז'ה, ופעל

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1490). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1490