Volume 3

Page 1525

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עם שוב הגולים , לאחר שנכבשה סוריה ע"י האנגלים, שב הוא ובנו לירושלים וחדש את חייו בה. הוא חזר לעבודתו במושב הזקנים ולעבודתו הספרותית. ואחרי פטירת אמו בשנת תר"פ נשא לאשה את חיה רייזיל בת הרב יחיאל מיכל מושקין, אשר גם היא נתאלמנה מבעלה ר' שמואל זאב שטרנברג , אשר נפטר בגולה הנ"ל והיתה לה בת. מתקופה זו הלך והתקדם בעבודות המחקר והספרות. כבן ירושלים התמסר ביחוד לעניני ירושלים וחבה מיוחדת היתה לו לחכמי ירושלים ואישיה בדורות שקדמו לו. חבתו זו לא היתה רק מפני אהבתו את המדע ואת החקירה כי אם גם מפני הערצתו מעמק לב לגדולים וצדיקים אלה אשר ברגש מוסרו החזק בקש להדמות אליהם בדרכי התורה והמוסר הנעלים בהם הצטיינו; עוד ברשימות זכרונותיו שנערכו על ידו בהתלהבות רבה ובהם שמות אישים רבים וכן רבו הערכות אישים בכתבותיו אשר הדפיס ב"מורגן ג'ורנאל".

בשנת תרע"ט החל לפרסם כהתחלה של סריה בשם "חכמי ירושלים", בקבצי "הדביר" (ירושלים תרע"טתרפ"ב) ביוגרפיה מפורטת של הרב מאיר אוירבאך, הרב מקליש, אשר היה מראשי רבני ירושלים במחצית הראשונה של המאה שעברה. כשנת תרפ"ב פרסם את תולדותיו של "רבי שמואל אבו חצירא" מצדיקי דמשק הראשונים. בספריה הלאומית מצא כתב יד מפירוש על התורה להרב רפאל מרדכי מלכי , רב ורופא בירושלם באמצע המאה החמישית לאלף הנוכחי, ובו מאמרים הנוגעים לתולדות ארץ ישראל ועוד. בכשרונו המיוחד לקריאה מתוך כתבי יד עבריים עתיקים העתיק ולקט את המאמרים הנ"ל והוסיף עליהם הערות, הארות, מבוא לתולדות הרב מלכי ופרסמם בחוברות אחדות בשם "לקוטים..." ,בשנים תרפ"ג-תרפ"ו. מתוך התענינותו בספונות תולדות ירושלם וא"י השתדל בהשגת כתבי יד עתיקים שמהם אפשר לדלות בשטח זה, ובפרסום הדברים בדפוס, ואת הדברים שפרסם העשיר בהערות והארות המצוינות במדעיות עמוקה וכנה למופת. בחבה רבה אסף מתוך רוב ספרי השו"ת ומהספרות הקרובה את כל החומר הקשור לא"י וכמו בכל עבודותיו אף עשה מפתחות מפורטים לכל החמר הזה. ו"מפתחות" אלה היו מאז לעינים לכל חוקר בתולדות הארץ בתקופת השנים ר"ן-ת"ר, ונעשו קנין המכון לחקירת א"י אשר באוניברסיטה העברית. אחרי פרסמו עוד כמה מכתבים ומקורות קדמונים כנ"ל, הוציא לאור בשנת תרפ"ז את "ספר הצדיק ר' יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו" איש ירושלים הדגול ואיש התורה והמוסר הנערץ. בשנת תרפ"ח הוציא לאור מחדש את הספר הנודע "חרבות ירושלם" אשר נדפס פעם אחת בויניציאה בשנת השפ"ז, וגם את זה עם מבוא, הערות והוספת מקורות ומפתחות. ובאותו הזמן נפלה בחלקו ההוצאה לאור של הספר הגדול "תולדות חכמי ירושלים" של הרב אריה ליב פרומקין, אשר עשה בהתלהבות ובמסירות בהוסיפו על הספר את תולדות המחבר והערות והוספות רבות ומלואים ומפתחות בשיתוף חכמים וסופרים רבים. באופן מיוחד

התענין בשטרי "חזקות" עתיקים אשר אסף ואשר על פיהם גלה רבות מצפונות תולדות היהודים בארץ, וגם במקצוע זה פרסם כמה מחקרים. ענין מיוחד היה לו בפרסום ובגלוי אישים נשכחים בתולדות הישוב ופרסם במקומות שונים סריה שלמה של אישים כאלה.

חוש החקירה המפותח והערצתו לגדולים וקדושים. אשר בארץ והכשרתו כסופר הביאוהו גם לחקור ולכתוב את תולדות בני משפחתו, משפחת ריבלין הגדולה והענפה. גם כאן הצליח לפענח ולגלות מי ומה היו ראשוני וגדולי המשפחה ולמצוא מי ומי משתייכים למשפחה זו. הוא הצליח להתקשר עם מרבית בני המשפחה המפוזרים בכל תפוצות ישראל, אסף את שמות האנשים ורשמים לדורותיהם לפי שלשלת. היחס שלהם, חקר ורשם את תולדות אישי המשפחה הנודעים, בארץ ובחוץ-לארץ. בהתלהבות רבה ובמרץ רב אסף גם בשטח זה חמר רב, אשר רק את. שמות האנשים זכה לפרסם ב"ספר היחס למשפחת. ריבלין ועוד", במשך השנים תרצ"ח-ת"ש. כל החמר הביוגרפי נשאר בכתב יד. במסגרת זו עסק בשנותיו האחרונות ביחוד בתולדותיו של הרב יוסף ריבלין מרחיב הישוב שבירושלם, אשר כתבם בארוכה ועמד לפרסמן בספר מיוחד אלא שלא הספיק.

במסגרת עבודתו הספרותית גם ערך ומסר לדפוס כמה ספרים נודעים של מחברים ממיודעיו מבלי לפרסם. את שמו עליהם.

במשך כל הזמן הזה היה מעורה בחיי הצבור שבירושלים ובכח תבונתו ובהיותו איש עצה ומקובל על הבריות היה חבר פעיל באגודות שונות שבעיר וכן בועדי שכונות ומוסדות אשר בה.

תשוש כח מעסקו הרב בתורה ובמחקר ומדוכא ביסורי ירושלים וא"י נפטר, בי' סיון תש"ב בירושלים.

צאצאיו: נתן צבי ז"ל, בנימין (בני חוה אסתר), חנה (בת ר' שמואל זאב שטרנברג אשת פנחס בורובסקי , הלל אליהו צבי, עטה אשת מר צבי הריס, ראובן (בני חיה רייזל) .

טודרוס ורשבסקי

בן שמואל מרדכי (מוכתר ראשי לעדת האשכנזים בירושלים במשך 68 שנים) ואסתר פריידל בת הרב יצחק גליקין (אחות אשת הרב יוסף מוהליבר) . נסלד בירושלים בשנת תרל"ז (1877). קיבל חנוך מסורתי.

נשא לאשה את שיינה רחל (יפה) בת ר' מרדכ זליברמן (הנודע בשם קירשנר).

סוחר, ומחלוצי בעלי בתי מלון בירושלים.

בתקופת שלטון התורכים היה הוא ואחיו אברהם קלמן מופיעים במגלבים בידיהם, בשעת התנפלויות. של ערבים על יהודים ומראים להם את זרוע ידם.

היה מוכתר עוד בימי הממשלה התרכית, הודות לוסוללו אז רוב הרחובות בירושלים.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1525). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1525