Volume 4

Page 1568

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1921 יסד בלטביה ובאסטוניה את קרן היסוד, שימש נשיא קרה"י והמשרד הא"י בלטביה, היה פותח את המגביות השנתיות בליטא ובפעם האחרונה (ב-1940, חודש לפני הפלישה הרוסית) פתח בוילנה את המגבית המאוחדת למען הקה"ק וקה"י.

ב-1929 נשלח מטעם הועה''פ הציוני לשוייץ ולאלזאס-לותרינגיה לפתיחת המגביות, (שמה ביקשו יהודי המקום לשלוח "מנהיג ציוני דתי המדבר גרמנית" - ועליו הוטלה השליחות). כן פעל למען הציונות באמריקה הצפונית ובבראזיל.

ב-1932 הצליח להניע את הממשלה והחוגים הכלכליים בלטביה להשתתפות ביריד המזרח בת"א ובא אל היריד במשלחת של ממשלת לטביה. הודות לתעמולתו באו משם בעלי-תעשיה יהודים ובהשפעתו יסדו כאן את בתי-החרושת "פלאלום" ו"עלית". בראיון אצל הנציב העליון סיר ארתור ווקופ השתדל בעד הקלות לעליה ולהשקעות הון יהודי בארץ. בביקורו השני, ב-1934, לרגל כינוס הועה''פ בפעם הראשונה בירושלים, השיג מווקופ הקלות לעלית בעלי-מקצוע למפעלי התעשיה.

השתתף בפעולות סעד קונסטרוקטיבי בקנה-מדה עולמי ליהודים בארצות מגוריהם והגירתם כחבר במועצה העולמית של ארגוני היא"ס-איק"א (היצ"ם). השתתף בכל ישיבותיה בפאריס, ברלין ולונדון.

לשם חיזוק ההגנה על זכויות היהודים ומעמדם בארצות מגוריהם השמיע בועידות ועד שליחי הארצות ובועידות ציוניות את הדרישה להקמת נציגות יהודים כל-עולמית ("הקונגרס היהודי העולמי"). השתתף בועידות-הכנה ובמסעות ובדיונים עם גופים צבורייםיהודיים שונים ועם ה"נוטאבלים" היהודים בארה"ב בדבר הצטרפותם, אך הענין התקדם בעצלתיים, אף כי הנאציות כבר הרימה את ראש-הפתנים שלה. במסעו לארה"ב בענין זה ערך לא-גארדיה ראש עירית ניויורק קבלת פנים רשמית לכבודו. השתתף שם ביותר ממאה אספות נגד הנאציות ובשיחתו עם סופרי ה"טיימס" ו"הראלד" הניו-יורקיים הזהיר את העולם התרבותי מפני סכנת ההיטלריזם, אם לא ירוסן בעוד מועד, ותוצאות האזהרות היהודיות ידועות... ומשנתכנס הקונגרס היהודי העולמי ב-1936 באולם ארמון חבר הלאומים נבחר לנשיאותו ומאז הוא חבר האכזקוטיבה שלו ובנשיאות של כל כינוסיו ומועצותיו. השתתף מטעם הנהגת הקונגרס בפעולותיו החשובות להגנת, כגון: ארגון "הפטיציה של ברנהיים" לחבר הלאומים, שבתוצאותיה בוטלו עד 1936 גזירות היטלר מעל יהודי שלזיה העילית; השגת שנת ארכה ליהודי חבר הסאאר, אחרי חזרתו לגרמניה, להגר משם עם רכושם; סיכול גזירות על היהודים באוסטריה אחרי רצח הקנצלר דולפוס ועלית שושניג לשלטון; וסיכול תכנית ממשלת גוגה-קוזה ברומניה לשלול את זכויות האזרח מיהודי החבלים שסופחו לרומניה אחרי מלחמת-העולם א'. גם אחרי מלחמת-העולם ב' המשיך בפעולות מטעם הקונגרס בתביעות עזרה והגנה ושיקום

ליהודי שארית הפליטה ובתביעות עם ישראל על רכוש המושמדים שלא נשארו להם יורשים, וכו'.

גם בקשרים פרטיים הפעיל מדינאים מידידיו וממכריו לטובת היהודים. כך הסכים בהשפעתו המדינאי הדמוקרטי הרוסי מיליוקוב להעיד בביה"ד בפאריס על מוראות הפרעות ביהודי אוקראינה בעת משפטו של שלום שווארצבארד , שהמית את הגנרל פוטליורה האחראי לפרעות ההן ; וכן גילה מיליוקוב בעדותו בביה"ד בשווייץ את מקור השקר הזדוני של "הפטרוטוקולים של זקני ציון" במשטר הצארי ברוסיה ועזר בכך להרשיע בדין את מוציאי "הפרוטוקולים" בשווייץ ולאסור את הפצתם.

בפעולתו למען החרם על גרמניה הנאצית היה בין הראשונים עוד ב-1933 ולדרישתו נתקבלה החלטה על כך בועידת-הכנה לקונגרס היהודי העולמי (ז'נבה, 1933), וגם מעל במת הפרלמנט הלטבי הכריז על החרם היהודי נגד גרמניה. והנו ממשיך בקריאותיו ובאזהרותיו בענין זה בקונגרסים הציוניים, בכנסת ובקונגרס היהודי העולמי.

בראשית מלחמת העולם ב' התמסר לעזרת הפליטים שבאו מפולין לוילנה ולקובנה. בקשריו עם הצלב האדום השבדי עזר להעביר מלטביה לשבדיה במטוסים שבדיים - על אף התנגדות שלטון הכיבוש הנאצי - כמה אנשים שהיו להם ויזות כניסה לארצות אחרות. כדי להגדיל את אפשרויות ההצלה טלגרף דרישות ובקשות לשלטונות הסוכנות היהודית בירושלים ולונדון וניו-יורק שישלחו 40 אלף סרטיפיקטים לכניסה לארץ-ישראל בשביל פליטים, כי בעזרת ניירות אלה היו יכולים לקבל זכות כניסה זמנית לארצות אחרות. אך בגלל צרות-העין וקשיחותהלב של השליטים הבריטיים לא יכלה הסוכנות לשלוח לו אלא קצת למעלה מאלף סרטיפיקטים. המשיך בהשתדלותו אצל ממשלת שבדיה, שתתן זכות כניסה זמנית לכמה יהודים אנשי-שם מלטביה (ביניהם העסקן ר' מרדכי דובין ופרופ' שמעון דובנוב) וכן לאשתו ולבניו. אך בגלל סירובם של ראשי קהלת שטוקהולם לערוב בעדם שלא ישארו בשבדיה לא ניתן להם לבוא, ובסוף נספו בידי הנאצים, ור' מרדכי נסחב לסיביר.

ב-13.2.41 נאסר הרב ד"ר נורוק בריגה על-ידי השלטון הסוביטי באשמת פעילות "ריאקציוניות" (ציונית), הועבר לאסיה התיכונה וישב שם 14 חודש בכלא. (בינתים כבשו הגרמנים את ריגה ורצחו, בין שאר היהודים, את אשתו ושני בניו: צבי-ברוך ואליהו). שמו היה רשום בלוח השחור של הנאצים והשידור הנאצי והעתונות חרפו וגדפו אותו, ומשפחתו היתה מהקרבנות הראשונים. בעקב השתדלות אנשי-שם יהודים ונוצרים מאנגליה ומאמריקה הוצא מהכלא ושוחרר, והשלטונות התנצלו על מאסרו.

בסוף 1945 נסע לפולין ומשם לשבדיה במשלחת הקונגרס היהודי העולמי להשתדל בעד מקלט ועזרה לשארית הפליטה מפולין. בפברואר 1946 עבר לנור

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1568). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1568