השתתף באופן פעיל בסידור הענינים בגאולת ושחרור עמק-חפר (1933) ובל שטחי הקרקע שנגאלו ע''י המוסדות הלאומיים. הדריך וניהל את המחתרת היורידית בתקופת גזירות הקרקע של הספר הלבן, וכונה על ידי הנהלת הקרן הקימת: "המוליך נתיבה בסער".
לקח חלק פעיל בגאולת אדמות - עין השופט. דליה ; אדמות חוביזה - בוטימת בהרי אפרים (49 - 1940) ועוד.
מרצה לדיני קרקעות ודיני חוזים בבית-הספר הגבוה למשפט. וכלכלה "מכלל" בתל-אביב.
בשנת 1934 נשא לאשה את נעמי דורה בת מאיר לייסטינה .
כתב בעתונות מאמרים על נושאים בשאלות המשפטיות של קרקעות בא"י.
בעסקנות צבורית יש לו יד במוסדות סוציאליים שונים - מאחורי הפרגוד.
חברו הטוב של המשורר שמואל בס ז"ל.
מאיר אידלבוים
נולד במזריטש פודלסקי (פולין) כ' בטבת תרס"ה (1905), לאביו יחיאל (שו"ב, נצר למשפחת יחיאל הלפרין, רבה של מינסק, מחבר "סדר הדורות". המשפחה מתיחסת לשאול וואהל, שהיה לפי האגדה מלך יום אחד בפולין, ולקצנלבויגן המיוחסת לבית רש"י. למשפחה שייך גם הצדיק קלמן משדליץ מ"החבריא הקדושה" של "היהודי הקדוש" חברו של ר' בונום ) ולאמו ביילה בת יוסף חיים פלסטרשטיין. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה. השכלה כללית ועברית מפי מורים פרטיים בבית.
למד תורה מפי ר' זאב סולובייצ'יק רבה של בריסק (כעת רבה של עדת החרדים בירושלים) שהיה ראש ישיבת "תורת חיים" בורשה, מפי אחיו ר' משה סולובייצ'יק, וגיסו ר' צבי גליקמן. למד בתחכמוני בורשה, בבית המדרש העליון לרבנים בהנהלתו של פרופ' מאיר בלבן . יצא להמשיך בלימודיו באנגליה בקולג'.
לאחר סיום לימודיו נתקבל כמרצה לעברית וספרות עתיקה ומודרנית בבית המדרש לרבנים "עץ חיים" בלונדון והוזמן להיות חבר מערכת "די צייט" בעבודה צבורית ציונית התחיל עוד בפולין. כאחד ממייסדי "צעירי מזרחי". יסד את תנועת "תורה ועבודה" בבלגיה ובאנגליה.
בשנת 1931 נשא לאשה את שרה בת נחמן דוד פרידמן. השתתף בקונגרסים הציונים כציר מטעם "תורה ועבודה" באנגליה, בשנים 1935, 1937. היה חבר במועצת הסוכנות היהודית, וחבר מ"מ בועד הפועל הציוני לשנים 39- 1937.
בשנת 1941 יצא לארה"ב והמשיך שם בעבודתו הציונית והספרותית.
עלה ארצה בשנת 1949.
פרסם מאמרים ב"די צייט" (לונדון), "מורגן זשורנאל" (ניו יורק), "הצופה" , ועתונים אחרים ביידיש ואנגלית.
פרסם ספר באנגלית "הדרך לחרות" (ניו יורק 1944). כתב ספורים ודברי בקורת באנגלית.
בנו: נחמן דוד , (תלמיד רפואה בניו-יורק).
שמואל קריצ'מר
נולד בפופל (פלך קובנה), י"ז בטבת תרנ"א (1891), לאביו הרב אליהו ש' זלמן (רב, מחסידי חב"ד), ולאמו רחל בת אליהו חיים זונדולביץ. קבל חנוך מסורתי בויטבסק. השכלה כללית רכש באופן פרטי.
מנעוריו הראה נטיות למלאכת מחשבת. נכנס לבית מלאכה לפתוח חותמות. הצטיין בעבודה. נסע להשתלם לורשה וללודז.
כציוני וחובב שפת עבר מנעוריו החליט לעלות ארצה. הגיע בל"ג בעומר תרע"ב. נכנס ל"בצלאל", והיה הראשון בארץ שהחל לפתח שטנצים בפלדה.
בשנת 1915 נשא לאשה את רבקה בת שמואל גוטליב. אולם חלה בקדחת, שהפילה אותו למטה לתקופת שנה ומחצה. הרופאים יעצוהו לעזוב את הארץ. ירד מצרימה ושם ישב כחצי שנה. מכיון שגם שם לא הרפתה ממנו המחלה יצא לפי עצת הרופאים לאירופה. בא לוינה. שלשה חדשים היה מוטל שם בבית חולים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעצר כנתין זר והושם במחנה עצורים לתקופת שנה וחצי.
אחרי שחרורו השתלם באומנותו. למד את מלאכת האמאיל, שלא ידוע היה בארץ ישראל.
בשנת 1921 עלה ארצה בשניה. הקים בית מלאכה לפתוח האמאיל. התמחה בסמלים ומעשי-מזכרות לתיירים. פרעות תרפ"א והמשבר הכלכלי שהפחיתו את מספר התיירים אלצוהו לחזור אל משפחתו לוינה במקום להביאה ארצה.