Volume 4

Page 1599

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חנה ארקין

נולדה בירושלים, כ"ב תשרי תרמ"ה (1884), לאביה הרב יצחק בן הרב יעקב מרדכי הירשנזון (ראה ערכים מיוחדים לשניהם בכרך זה) ולאמה לאה בת ר' שמעון זלמן.

למדה בבית-הספר אוולינה דה רוטשילד בירושלים ובהשפעת דודתה הרבנית חוה הירשנזון (ראה בכרך זה) פעלה בחוגה בין בנות הישוב הישן בירושלים למען השתלבות בתנועת התחיה התרבותית והלאומית.

נישאה לצבי גדליה ארקין , מבני עקרון הראשונים ואכר בגדרה (ראה כרך ג', עמוד 1251) ונטלה על עצמה, כפי שאמרה אז לסבתה, להיות אחרונה לשושלת ארוכה של דורות רבנים ואם ראשונה לשושלת עתידה של אנשי אדמה. התמסרה בכל כחה לעבודה בבית ולעזרה לבעלה בשדה ובמשק ונטעה בבניה דבקות באדמה ובתרבות לאומית.

בשנת תר"ס שלחה לקונגרס הציוני הרביעי, באמצעות מרת רחל סולומון צירת אגודת נשים ציוניות בלונדון, דגל גדול (באורך 180 ס"מ) רקום בעבודה אמנותית, מעשה ידיה, ועליו באותיות זהב פסוקים מספר ישעיהו ושילוב ידים לשלום מעל גבי דגלי ציון ועותומניה (בהתאם לאמונה הציונית בימים ההם, שהצ'ארטר על ארץ-ישראל יושג בהסכמת השולטן הטורקי ושלום וידידות ישררו בין שני העמים), וקיבלה מאת הנהלת ההסתדרות הציונית מכתב תודה והוקרה ומניה של בנק אנגלו-פלשתינה.

פעילה לפי כוחותיה בסניף המקומי של ויצו בגדרה.

צאצאיה: יצחק, מרדכי ז"ל (נפל על משמרתו במלחמת המולדת), אליהו, מלכה אשת שלום סבו דלוב ממשפחת הביל"ויים בגדרה.

אברהם משה יעלי (גרינשפון)

נולד באורהייב, פלך בסראביה (רוסיה), י"ז אדר תרנ"ג (1893), לאביו ר' יואל ("נאמן" אצל סוחרי יערות; בן הרב ר' מאיר גרינשפון , מחבר ספר

שאלות ותשובות ולאמו ברכה בת אשר זליג קסטליכר , (א. מ. אחיה של חוה יואלית ; ראה כרך ג', עמוד 1473).

למד בבי"ס עברי מודרני ובבי"ס תיכון רוסי ובשנות 1909/10 היה חבר הועד המרכזי של הסתדרות הנוער הלומד בדרום-מערב רוסיה.

עלה לארץ ב-1911 ונתקבל לעבודה בתור מקשר עם השלטונות המקומיים ושבטי הבידואים בקו מסה"ב הבגדאדית בעת סלילתה בשטחי סוריה וארם-נהרים.

בסוף 1913 חזר לתל-אביב. הצטרף לאגודת חובבי הבמה העברית והשתתף בתפקידים בהצגותיה.

אחרי הכרזת מלחמת-העולם א' היה פעיל כחבר בועדת ההתעתמנות ואח"כ עבד בכנרת והיה פעיל בעניני הגנה. ב-1915 גויס לצבא הטורקי ושרת כקצין גדודי מסה"ב החיג'אזית בנגב ובעבר הירדן עם המשלחת בראשות המהנדס הגרמני שומאכר לקדיחת בארות, וגם בסוריה ובלבנון.

ב-1919 חזר ארצה ונכנס לעבודה ב"המשביר" הצטרף בין הראשונים למפלגת "אחדות העבודה", ועד 1924 היה חבר ועד סניפה בת"א, השתתף בשבועתה "קונטרס" מראשיתו וכתב בו מאמרים בעניני שכונות עובדים, המשביר, ארגון מקצועי וביחוד בשאלות "ארגון משותף", יצג את העתון בועדתהייקראפט לחקירת מהומות מאי 1921 והיה חבר ועדת החקירה הישובית בעניני מהומות אלה, שהתנהלה בראשותו של הד"ר דונקלבלום . ב-1922 היה נספח מטעם ה"הגנה" לעוה"ד סאקר במשפט אנשי ה"הגנה" בקשר למהומות ירושלים 1922.

בשנות 1921/23 ו-1925/26 היה חבר מזכירות מועצת פועלי יפו ות"א וב-1924/25 חבר עירית ת"א.

נשא לאשה את רבקה בת מרדכי מאיר בלנק (בן יוסף , הציוני הידוע מדונייבצי ברוסיה).

בראשית 1926 עבר לחיפה והיה מזכיר ומנהל הענינים בחברת הכשרת מפרץ חיפה. ב-1934 עבר לעבוד בלשכה המחוזית של הקה"ק ומ-1937 הנו מנהל משרד עמק זבולון של הקה"ק בחיפה.

ב-1929 טיפל מטעם ה"הגנה" בעניני אסירי-המאורעות היהודים בבתי הכלא שבחיפה ובעכו. ב-1931/32

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1599). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1599