Volume 4

Page 1607

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(שמת מטיפוס בברגן-בלזן), הולנדרסקי (שנהרג ע"י הגסטפו ב-1939), אלכסנדר ואחרים.

ב-1921 השתתף בקונגרס השלישי של הקומאינטרן במוסקבה וניהל מו"מ על הצטרפות אליו, אך ללא תוצאות, כי במוסקבה עוד לא היו מסוגלים לעכל את ההכרה בקיומה של תנועה סוציאליסטית "כשרה" בתוך הציונות. השתתף ב-1923 בועידת היסוד של התנועה .למען ארץ-ישראל העובדת'" שהתכנסה בקארלסבאד ובקונגרס שלה ב-1930 בברלין. ב-1935 השתתף כנציג ליגת "אנטיפא" בארץ (שהיה ממיסדיה וממנהיגיה) בועידה עולמית אנטי-פאשיסטית בפאריס. שם נפגש עם מכריו לשעבר מהקומאינטרן, וההם כבר החלו אז להודות בזכות קיומה של ציונות, אך עוד לא יכלו לנטוש לגמרי את שיגרת מחשבתם ולהכיר בה בלי הסתייגות.

ב1925 עלה לארץ וחזר לעסוק במלאכת עורך-דין והמשיך בפעילותו הצבורית והמדינית בהנהגה הארצית והעולמית של פועלי ציון שמאל. מ-1927 ואילך יצג את מפלגתו בועידות ההסתדרות ובמועצתה, מ-1930 ואילך באספת הנבחרים.

ב-1934 התחיל להוציא עתון המפלגה העברית "דרך הפועל" וביידיש בשם "נייוועלט" - העתון מופיע עד היותו בתור עתון של הברית המאוחדת.

ב-1934 הוצא מועד אגודת עורכי הדין בגלל עריכתו את העתון "נייוזעלט" ביידיש.

מ-1944 ואילך חבר הועד הלאומי וניהל בו את המחלקה לטיפול בחיילים ובנוטרים נכים, מדצמבר 1944 ועד לחיסולה בינואר 1948, כשעניניה הועברו לסמכות לשכות הסעד המקומיות.

ב-1938 נסע בשליחות מפלגתו לארצות הברית. ב-1940 השתתף בהפגנה נגד "הספר הלבן" ונפצע.

באפריל 1946 התאחדה המפלגה עם "התנועה לאחדות העבודה" והגוף המאחוד נקרא "אחדות העבודה פועלי ציון", הד"ר ניר נבחר לועד המרכזי ולועדה המדינית של מפלגה זו ויצג אותה כציר בקונגרס הציוני ה-22 (באזל, 1946). בראשית 1948 התאחדה המפלגה עם "השומר הצעיר" ומאז ידועה היא בשם "מפלגת פועלים המאוחדת" (מפ"ם). גם בה נבחר לחבר הועד המרכזי והועדה המדינית. בראשית 1948 הועמד מטעם המוסדות (שבגלל התוהו-ובוהו הבריטי הוכרחו ליטול על עצמם חובות שלטון) בראש המחלקה למלחמה בספסרות.

ביום כ' אדר א' תש"ח (1.3.48) נבחר במליאת הועד הלאומי לחבר "מועצת העם" (המועצה הזמנית של "ממשלת הצללים" היהודית, שניהלה בסמכותשלטון בלתי-רשמית את שטח הישוב היהודי בארץ, בהכנה לכינון שלטון רשמי של מדינה עצמאית), נבחר לכהונת סגן יו"ר שהוקצבה למפלגתו במועצת המדינה הזמנית, הגלויה והרשמית אחרי הכרזת המדינה נבחר גם ליו"ר ועדת החקיקה.

נבחר כציר מפ"ם לכנסת הראשונה של מדינת ישראל ובכנסת נבחר לסגן יו"ר וליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.

השתתף כחבר בועידה לחקירת רצח הקומוניסט סיומה מירוניאנסקי על-ידי המשטרה ביפו, וכן כחבר ועדת טהור המנגנון.

ב-13.9.49 יצא לפריס לכינוס ההסתדרות הציונית באירופה ובצפון אפריקה.

עומד על. משמר עניני מפלגתו ומשרת את עניני כלל הצבור והמדינה בשיקול דעת, בתבונה וברצון להועיל.

בעשרות שנות פעולתו המדינית היה פעיל גם בעטו בעתונים ובספרים ובחוברות. כתב בשמו ובכינויים א. שאווסקי ו"תרי-עשר " בעתונים "ארבעטער צייטונג" (וארשה), "פראלעטארישער געדאנק" ו"צוקונפט" (ניו-יורק), "ייברייסקאיה ראבוצ'איה כרוניקה" (ברוסית ; היה עורכו ב-18\\1917), "בורבה" (ברוסית), "פרייהייט" (רומניה), ובעוד עתונים לועזיים באידית ובשפות אחרות; ובארץ ב"נייוועלט" (באידית) וב"דרך הפועל", "דבר", "על המשמר".

את ספריו כתב והוציא באידית, ואלה הם (בתרגום שמותיהם לעברית): רוסיה תחת שלטון המועצות (וארשה - 1920), קבוצות בארץ-ישראל (וינה 1920), פועלי-ציונות (1922), תולדות הסוציאליזם (קראקוב - 1923), ארץ-ישראל במספרים (וארשה 1926), פוליטיקה וכלכלה בארץ-ישראל (1930), לנינגראד (על מאבק-הגבורה שלה במצור; ת"א, 1941).

בנותיו; עתליה אשת זיגמונד לבדז (בצרפת), חנה (עו"ד) אשת פישל פינקלשטיין (בישראל).

זלמן (זיאמה) אהרנוביץ

נולד בשנת תרנ"ט (פברואר 1899), בעיר יוזובקה (סטלינו), פלך יקטרינוסלב (רוסיה), לאביו מרדכי בן יוסף אהרנוביץ שו"ב ולאמו - גנסיה בת יצחק לוין.

קיבל חינוך מסורתי: בילדותו למד ב"חדר" ובבית אביו; בשנות 1912-16 למד בישיבות: יקטרינוסלב (אצל הרב הלמן) ; בקרמינצוג (אצל ה"קרימנ צוגר גדול") ; ביליסביטגראד (בישיבה של הרב ריינס) .

בשנות 1917-1918 סיים גימנסיה-ערב ביוזובקה ; ב-1920 למד באקדמיה למדעים תאורתיים בחארקוב: בשנות 1921-23 למד באינסטיטוט האגרונומי בחארקוב.

בשנות 1918-1923 עבד כמורה למדעי חברה, בעיקר, ובסטטיסטיקן.

את עבודתו הציבורית הראשונה התחיל בסוף 1916 ביוזובקה בועד לעזרת פליטים יהודים ממלחמת העולם הראשונה ובחוג "צעירי ציון": בשנות 19191917 פעל בועד "צעירי ציון" ובועד לארגון הגנה עצמית ביוזובקה; בשנות 1920-1923 - בועד המקומי ובועד הגלילי של המפלגה הציונית הסוציאליסטית (צ"ס) בחארקוב; בשנות 1924-1925 פעל כחבר המרכז של צ.ס., בעיקר בערים: מוסקבה, לנינגרד,

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1607). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1607