Volume 4

Page 1608

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיוב. ואודיסה, מהחברים שעבד אתם במחתרת נמצאים בארץ: חיים הלפרין, משה לכטמן, שניאור אהרונוב, ישראל בר-יהודה אידלסון, ראובן כהן, לילה בסיביץ, בבה אידלסון, משה אידלברג, אפרים תבורי, לוי שניי דר ועוד רבים.

עבר את גבול רוסיה בדצמבר 1925 והגיע לדבינסק, בלטביה ומשם עלה לארץ ב-26 למרץ 1926.

בארץ עבד בשנות 1926-1927 בחבורת "מעבר" בגבעת-השלושה; היה כמה חדשים מחוסר עבודה; אחר כך עבד בכביש יפו-פתח-תקוה, בעבודות בנין בחיפה ובכפר חסידים.

בשנות 1927-1931 שימש בתפקידים שונים: מזכיר משפט החברים ליד מועצת פועלי ירושלים; מזכיר הועד המבקד של מועצת פועלי תל-אביב; מזכיר סניף "אחדות העבודה" בתל-אביב; מזכיר הועד הפו

על של "אחדות העבודה"; עם.הוסדה של מפא"י אחד ממזכיריה.

בשנות 1931-1934 שימש כמזכיר מועצת פועלי תל-אביב .; חבר מרכז מפא"י; בשנת 1933 היה ציר לקונגרס הציוני ה-18 בפראג: ב-1935 היה ציר לקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן ; מספטמבר 1935 עד אפריל 1936 השתלם באיגוד המקצועי בלונדון בשליחות הועד הפועל של ההסתדרות; בשנות 1936-1947 עבד בועד הפועל של ההסתדרות: חבר הועד הפועל, גזבר ההסתדרות, מנהל מחלקת ההסברה, מנהל בית הספר לפעילי ההסתדרות; ב-1946 נבחר כחבר לועד הפועל הציוני וב-1948 נבחר חבר לנשיאות של הועד הפועל הציוני. מדצמבר 1947 פעל כיושב ראש הועדה לשעת חרוט של ההסתדרות העובדים הכללית. מנובמבר 1948 משמש כמזכיר כללי במפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י); בפברואר 1948 נבחר מטעם רשימת מפא"י לכנסת הראשונה של מדינת ישראל ומשמש בה כיו"ר ועדת חוץ ובטחון.

השתתף בעתוני מחתרת צ"ס בברית המועצות תחת הפסבדונים : ז. נפש ; ז. דונבס ; כתב מאמרים ורשימות בעתוני הארץ: ב"קונטרס", "הפועל הצעיר", "דבר" ועוד; כתב חוברות מטעם מפא"י וההסתדרות :

"אגרריזציה וארץ ישראל", "לתולדות נוער צ"ס בס.ס.ס.ר."; "הסכמי עבודה" ; "כלים להגשמה"; "חבלי גידול": "במבחן הביצוע"; "ההסתדרות למעשה"; '"לאור היום".

אשתו; קלרה לבית יצחק זאב אהרנוביץ.

בת המשפחה : אביבה (תלמידה).

מנחם שיינקין

נולד בעיירה אולה, פלך ויטבסק (רוסיה הלבנה), בשנת תרל"א (1871), לאביו ר' צבי (מחסידי חב"ד, רב הקהלה).

בגיל רך נתיתם מהוריו ובזכות אחיו הגדולשהיה אז כבר בן 12, נמצאה משפחה אמידה שאספה אותו לביתה לגדלו ולחנכו. האח נתפרסם בילדותו כ"עילוי", וחוכר אחוזה . עשיר בפלך מוהילב לקחו לביתו, שילמד ויהיה לגדול בישראל וישא את בתו לאשה לכשיגדל, וכשמתו ההורים דרש הנערהחתן מחותנו-לעתיד שיקח אל ביתו גם את האח הפעוט, כי אין הוא יכול ללמוד בשלוה כשאחיו התינוק מופקר לאבדן, - והאיש הסכים וגידל בביתו את שני האחים.

מנחם למד תורה מפי טובי המלמדים, ואחיו הוסיף לו שיעורי תורה גבוהים יותר בשעותיו הפנויות, בראותו שהוא מוכשר לקלוט יותר ממה שהמלמדים יכולים לתת לו. אח"כ, כשהאח הבכור נבחר לרב בצ'ורי, לקח אתו את מנחם שמה והוסיף ללמדו, והנער מנחם ספג הרבה תורה, עד כי בן 14 כבר היה מחוה דעות לאחיו הרב בעניני שאלות איסור והיתר ומשפטי דין-תורה. בבית אחיו התכונן לבחינת סמיכה לרבנות, והנה הציץ בספרות עברית חדישה ("אהבת ציון" "השחר", "המליץ", שהוא וחבריו היו מסתירים במערה שמחוץ לעיירה וקוראים בה בהחבא); גם קריאה רוסית למד בלי מורה, החל לקרוא ספרות רוסית טובה, שהרחיבה את אופק ראיתו - והחליט לנסוע ללמוד בבית-המדרש לרבנים הילדסהיימר בברלין כדי להיות רב מודרני כדרישת הזמן. והנה נמצאו גם סיכויים להשיג את הכסף הדרוש לנסיעה ולהתחלה. בבית אחד מקרוביו, חוכר אחוזה, מצא את הנערה מרים ב. ממשפחת אדמו"רי ליובאוויטש, שבניגוד לאורח-החיים במשפחתה בחרה לה להיות חלוצת ההשכלה, למדה בבית-ספר רוסי והוסיפה להשתלם בעזרת מורים רוסיים, וכשגילה לה את תכניתו הכמוסה הבטיחה לעזור לו בכסף להגשמת שאיפתו (נפטרה בת"א, כ"ה סיון תש"ג).

השגת הכסף והנסיעה נתבטלו בגלל קשיים שהצעיר והצעירה לא יכלו להתגבר עליהם, אך הקשר נתהדק ביניהם על-ידי חופה וקידושין ובמקום נסיעה למקור ההשכלה הברלינית נסעו ב-1892 לאודיסה, שם ניסה לקבל תעודת בגרות, אבל בבחינות הצליח רק למחצה וקיבל תעודת 4 מחלקות בי"ס תיכוני.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1608). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1608