אנגליים של מגבית ההסתדרות, מאמר גדול על ההתישבות בארץ בירחון המדעי לסוציאולוגיה חינוכית בהוצאת אוניברסיטת ניו-יורק (נובמבר 1948), בעתוני קנדה, מכסיקו, צ'ילי, צרפת, ארגנטינה, בראזיל, ועוד. פרסם גם חוברות אחדות לעניני היום של מדינת ישראל. ב-1947 ניהל את פעולות השקל מטעם כל תנועת העבודה הציונית באמריקה: השתתף בפעילות בארגון המגבית של ההסתדרות, הופיע באספות אחדות למען המגבית היהודית המאוחדת ועזר באיסוף כספים למען ההגנה וביחוד למען קופתחולים (לעזרת נכים ושיקומם).
כעתונאי השתף בכל הדיונים העיקריים לפני הקמת המדינה ואחריה, בישיבות הראשונות של הועדה האנגלית-האמריקאית בואשינגטון (דצמבר 1945) ובכל המושבים של עצרת האומות ומועצת הבטחון על ארץ-ישראל ונתן את חלקו לארגון ההסברה בין מדינאים ועתונאים. השתתף גם במושב עצרת האומות בפאריס (ספטמבר-דצמבר 1948) וארגן קבוצת עתונאים לפעולה בין מדינאים ועתונאים זרים, ובהשפעת הסברתם עברו עתונאים אמריקאים אחדים מהמחנה הפרו-ערבי למחנה התומכים בישראל. כן שכנע בהסברותיו לטובת ישראל והמפעל הציוני כמה עתונאים בשיקאגו, בלוס-אנג'לס ובסאן-אנטוניו (טכסאס), את הפרשן המדיני של רדיו טכסאס ושני פקידים גבוהים של משרד-החוץ הואשינגטוני. היה מעורב (יחד עם אשתו ובנו) בחקירת משפטית (בינואר 1948) בקשר לשליחת נשק וחמרי-נפץ מניו יורק לארץ-ישראל. שלח ל"דבר" עשרות רבות של רשימות וטלגרמות מאמריקה ומצרפת. ארגן תערוכות של הספר העברי בלוס-אנג'לס ובניו-יורק והרצה עברית בעשר ערים באמריקה בפני אלפי שומעים.
חוץ ממאמרים למאות פרסם עוד ברוסיה את החוברות הבלתי-ליגאליות "ההתישבות היהודית בססס"ר" (1924), "שאלת הלשונות" (1925), "לאן הולכת ארץ-ישראל" (1928), ואח"כ בארץ את הספרים "החלוץ בכור המהפכה" (1938), "מה ומי" (הוצאת "דבר", 1941) חוברות על א. ש. ליברמן, משה הס ועל נחמן סירקין. תרגם וערך את הספר "כלכלה מדינית" לפ. נפתלי, ועוד.
צאצאיו; קפאי (חבר קיבוץ מזרע), רני (בת).
הרב יצחק הירשנזון
נולד בפינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ה (1845), לאביו הרב יעקב מרדכי (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה) ולאמו שרה ביילה בת ר' יהודה ליב. בשנת תר"ח עלה לארץ עם הוריו. למד בילדותו בחדרים ובישיבה לקטנים בצפת ואח"כ יצא לפי צו אביו להשתלם בידיעות התורה בישיבות הגדולות ברוסיה ובאמסטרדאם, הוסמך לרבנות והגיע לידיעה רבה גם בחכמת הקבלה.
בשנת תרכ"ט נשא לאשה את לאה בת שמעון עלמן (נפטרה בירושלים, ה' סיון תרפ"ד).
התישב ליד אביו בירושלים ועזר לו בניהול ישיבת "סוכת שלום" שיסד אביו. נסע בשליחות אביו לצרפת ולגרמניה בעניני הישיבה והישוב, בא בדברים עם אדולף כרמיה והרב צדוק הכהן בפאריס ועם עוד אישים חשובים בין יהודי ארצות המערב בדבר הרעיון שהגו אז (במדה מסוימת ביזמת אביו) ליסד בירושלים. בית-מדרש עליון לתורה ולחכמה (כעין אוניברסיטה, שיכין מנהיגים רוחניים לכל תפוצות ישראל). בעזרת נדיבים מוקירי אביו יסד ביחד עם אחיו חיים בית דפוס בירושלים והשיג רשיון להחזקתו מאת הממשלה הטורקית המרכזית. היה כלפי השלטון העורך האחראי של העתון "הצבי" (בעריכתו הממשית של אליעזר בן-יהודה ) ואף כתב בו ובעתונים אחרים, -דבר שדרש אומץ רב לרגל הרדיפות מצד הקנאים האשכנזים. את הרשיון להחזקת הדפוס ולהוצאת העתון קיבל בהשתדלות דיפלומטית של ציר גרמניה באיסטמבול, שקיבל הוראות לכך מאת ממשלתו בהשתדלות ידידים ומוקירים של הרבנים לבית הירשנזון, וגם מוקיריו של הרב יצחק, אנשי המדע בואתיקאן, עזרו לכך בהשפעתם בעקיפין. השתתף ביסוד לשכת "בני ברית" ובפעולותיה. חיבר ספרים נדירים במדעי היהדות ואסף לו ספריה שהכילה למעלה מ-1500 ספרים יקריערך. הרבה לחקור בגירסאות התלמוד ובפירושיו עלפי כתבי יד עתיקים ולשם כך ישב זמן רב ועיין באוצרות כתבי-היד שבספריית הואתיקאן ובספרית המוזיאון הבריטי.
בהיותו בלונדון לרגל חקירותיו חלה ונפטר שם ביום ו' חשון תרנ"ז.
צאצאיו: אברהם, מאיר, יהודה ליב, חנה אשת צבי גדליהו ארקין (גדרה) פייגה טובה אשת יעקב יצחק חורגין (ברזיליה). בתיה בן-עמי (רחובות).
חוה הירשנזון
נולדה בירושלים, בשנת תרכ"א (1861), לאביה הרב שאול בנימין כהן קרליץ שהיה רב בזאולדוק ובראדושקוביץ ברוסיה, ובירושלים היה עסקן ושד"ר בקשר למוסדות "עץ חיים".
קבלה חנוך מסורתי רכשה לה בקיאות גדולה. בעברית במקרא ובדברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים.
נישאה להרב חיים הירשנזון (ראה בכרך זה), ובבית המשפחה הזאת של אנשי תורה פעילים ומסורים לחידושם ולהבראתם של חיי הישוב מצאה לה כר נרחב להפעיל את כשרונותיה למען הרמת דרגת תרבות האשה האשכנזית בישוב הירושלמי ולרתום אותה לפעולות למען תחיה לאומית ואנושית.
כידידתה דבורה בן-יהודה הנהיגה אף היא את הדיבור העברי בביתה ולא נרתעה מדברי השטנה של הקנאים המקללים כל שינוי וכל חידוש. וכשנאסר אליעזר בן-יהודה בעקב הלשנה, שקדה להכניס לו