Volume 4

Page 1621

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עקבות הסוס, ואח"כ היה שוכר פועלים ערבים לחפירת תעלות באותם המקומות, ותעלה הרי אינה ניתנת לעקירה או לטשטש עקבותיה לגמרי.

כשיצא אחרי עשרות שנים משרות החברה קיבל ממנה בתור תגמול אחד משלשת הבתים עם חלקת אדמה והוא ממשיך לעבדה.

צאצאיו: חיה אשת זאב סלומון (אכר ביסוד המעלה), אלכסנדר, בתיה אשת ד"ר מרדכי אביגדורי (רופא בטבריה), שרה אשת בר-כוכבא אייזנבאך (חבר קבוצת גינוסר), יגאל (בן 16 התנדב לבריגדה ואח"כ לצבא ישראל), גלילה.

אליהו מזור

נולד בזגורוב (פולין), ט' בסיון תרמ"ט (1889), לאביו מאיר צבי (רב בזגורוב, ברדזיבה ובורשה) ולאמו רחל בת הרב אברהם אבא גרינפלד (רב בזגורוב). קבל חינוך דתי תלמודי מפי אביו ובבית מדרש בעיר מולדתו.

ב-1912 נשא לאשה את גולדה בת אברהם קלינגר . עד שנת 1914 ישב בקליש שהיתה לו שם טחנת

קמח, עם כיבוש המקום על ידי הגרמנים בימי מלחמת העולם הראשונה ברח לוולצלבק שם הקים יחד עם הרב סנדר טכורש (אביו של הרב כ. פ. טכורש ) את סניף "המזרחי". בשנת 1917 עבר לגור לורשה. חבר הועד הפועל של אירגון הסוחרים היהודים בפולין, בשנת 1929 נבחר לנשיאות האירגון וכהן בה עד פרוץ מלחמת העולם השניה. מטעם ממשלת פולין הוקם משרד מסחרי בשם "הנדלסקמר" שהקיף את כל אירגוני הסוחרים והתעשיות, היהודים והלא-יהודים והוא היה חבר פעיל בו והרוח החיה. היו לו בגדיניה (הנמל הפולני) ע"י דנציג טחנת אורז ובדנציג (עיר הנמל החפשית) בית חרושת לשמן ומרגרינה. מספר הפועלים שהעסיק הגיע בשנים כתיקונם לשלשת אלפים איש.

מבחינה פוליטית עבר "לאגודת ישראל" והיה מראשי חבריה. משנת 1924 היה חבר הועד הפועל

של אגודת ישראל בפולין ואח"כ חבר הועד הפועל העולמי עד היום. בשנת 1933 נבחר לנשיא ועד הקהלה בורשה מטעם "אגודת ישראל" וכהן בתפקיד אחראי זה עד סוף 1938 (אחריו לא נבחר עוד נשיא, כי לא היו בחירות ורק נתמנה קומיסר על ידי הממשלה הפולנית, בשם מר מייזל, שנהרג במלחמה ואחריו מינו הגרמנים את המהנדס צירנאקוב הי"ד. בשעת כהונתו כנשיא ועד הקהלה בורשה אירגן את ועד כל הקיהלות בפולין, והיה נשיאו.

בשנת 1934 נבחר לנשיא ועד הישיבה הידועה "ישיבת חכמי לובלין" וגם בתפקיד זה שמש עד בוא שואת המלחמה. הוא בנה ממקורותיו הפרטיים קומה נוספת לבניין המפואר והיה לו חלק רב בכלכלת המוסד.

עם פרוץ המלחמה הצליח לצאת את ורשה ודרך לבוב ווילנה עלה בידו לאחר נדודים רבים להגיע ארצה עם משפחתו בשנת 1940.

הקים בית חרושת ליהלומים בתל-אביב והוא חבר בועד הפועל של התאחדות היהלומנים, כמו כן חבר בועד הפועל של התאחדות בעלי התעשיה בישראל.

מיד עם בואו ארצה החל בפעולה פוליטית באגודת ישראל. ארגן את משרד ועד-הפועל העולמי של אגודת ישראל יחד עם הרב י. מ. לוין (שר הסעד) הרב משה בלוי והרב ד"ר פנחס כהן . היה חבר פעיל ב"ועד ההצלה הישובי" יחד עם הרב י. מ. לוין (שר הסעד), יצחק גרינבוים, ה. פרבשטיין, הסניטור קרנר, הרטגלס ועוד. הוא נבחר לציר לכנסת הראשונה מטעם "אגודת ישראל (במקום משה קלמר) וחבר בשתי ועדות: הועדה הכלכלית, וועדת הכנסת.

פרסם מאמרים באידיש בעתון אגודת ישראל בפולין "אידישע טאגע בלאט" ובשבועונים של אגודת הסוחרים בפולין.

בנותיו: רבקה אשת אביגדור איזנפרב (חרשתן בתל-אביב), רחל אשת ד"ר עמנואל שלדון (רופא פניו-יורק).

מרדכי ארקין

נולד בגדרה, כ"ב טבת תרס"ז (8.1.1907), לאביו צבי גדליה (ראה כרך ג', עמוד 1251) ולאמו חנה בת הרב יצחק הירשנזון מירושלים (עליהם ראה בכרך זה).

למד בבית הספר בגדרה ואח"כ בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. הצטיין במתימטיקה, בפיסיקה, בשרטוט ובכריכת ספרים ובזריזות כללית בטכניקה. בן 10 כבר ידע לפרק ולהרכיב חזרה שעונים, מכונותתפירה וכו'. היה מהפעילים במכבי, בהגנה, במשטרה המיוחדת ובמשמר האזרחי. בשעות הפנאי חיבר שירים והשאיר כדי קובץ שלם בכתב-יד. עסק בסידור כתבי-היד בהלכה ובאגדה ובעניני הישוב מעזבון

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1621). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1621