Volume 4

Page 1626

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ועדת הבטחון חישובית, סגן נשיא קהלת ירושלים, נשיא העדה הספרדית (תרצ"ח-תש"ז), נשיא הנהלת בית החולים משגב לדך, סגן יו"ר מועצת עזבון בליליוס, גזבר האיחוד העולמי הספרדי, חבר ועדת ירושלים וקצין החרמות (במלחמת השחרור), נשיא לשכת בונים חפשים "ירושלים" - "פאקס" ועוד. השתתף פעמים רבות במשלחות ישוביות אל הנציב העליון והמזכיר הראשי. ב-1938 ניהל בהצלחה בשם האיחוד העולמי הספרדי מו"מ עם המושל האיטלקי באי רודוס למנוע את גירוש היהודים נתיני טורקיה מהאי. הופיע לפני ועדת החקירה האנגלו-האמריקאית בראש משלחת בשם היהודים הספרדים שבארץ ובאמריקה. השתתף עם נבחרי הצבור בצום המחאה ההיסטורי נגד ההתאכזרות הבריטית במעפילי האניה "פידה". בשנים האחרונות הנו חבר מועצת עירית ירושלים ויו"ר ועדת הכספים שלה, יו"ר ביה"ד לשכירות דירות ושל ביה"ד לערעורים לשכירות בתי-עסק למחוז ירושלים וחבר לשכת בני ברית בירושלים.

בניו: יוסף, אליהו, ישעיהו .

ד"ר אריאל (יהודה) בן-ציון (לוי)

נולד בירושלים, בשנת תר"מ (1880), לאביו הרב המקובל ר' יהושע ציון הלוי (עלה בנעוריו מפאס, מארוקו; מצאצאי משפחת בן-חסדאי שהיתה נודעת בברצלונה במאה הי"ב לסה"נ; מחסידי עדת המקובלים "בית-אל בירושלים) ולאמו מזל-טוב בת ר' שלמה יחזקאל יהודה (ראה כרך ג', עמוד 1172).

למד תורה מפי אביו בישיבות "קסד אל" (שיסד אבי אמו), "תפארת ירושלים" ו"בית-אל" והגיע לידיעה רבה בש"ס ופוסקים ובקבלה. בן 15 כתב סיפור "הנולד בקדושה" שנדפס ב-5 המשכים ב"היהודי" בלונדון. שהה זמן-מה אצל קרובי אביו באלג'יר, אח"ב למד באוניברסיטאות גרמניה ושוייץ היסטוריה, פילוסופיה, ספרות ופילולוגיה מזרחית ובאוניברסיט! ברן הוסמך לדיר לפילוסופיה ושפות שמיות וחזר ארצה.

נשא לאשה את רחל בת רחמים מזרחי, ואחרי פטירתה את אידה סיגלר .

לפני מלחמת עולם א' היה במשך שנה רב ומטיף בקהלת ביטוליה, סרביה, ומראשית תר"פ עבד בשרות ההסתדרות הציונית, ואח"כ היה עד סוף ימיו שד"ר קרן היסוד. ביחוד בישובי היהודים הספרדים בארםנהרים, הודו, הודו-סין, צפון אפריקה, ספרד, פורטוגאל, דרום אמריקה, מצרים ועוד, והצליח לרכוש את נפשותיהם ותמיכתם הכספית לארץ-ישראל ולבנינה, וכן אהדה והוקרה לעם ישראל ולמפעל הציוני מצד אנשישם בהנהגה המדינית והרוחנית של העמים שביקר בארצותיהם (ובראשם המשורר ההודי טאגורה) .

במסעיו פעל גם למען ארגון היהדות הספרדית שבתפוצות וליכודה לשיתוף פעולה עם יתר שבטי ישראל למען המטרות של כלל האומה, והתחיל בכך בקונגרס הציוני הי''א בוינה, נבחר למזכיר הכבוד

של הועד הפועל שהוטל עליו לכנס ועידה עולמית לשם הגשמת הרעיון. השתתף בקונגרס הט"ו כנבחר מטעם יהודי ארגנטינה.

בהפסקות שבין נסיעה לנסיעה עסק בעניני צבור בארץ. השתתף ביסוד ישיבת "מחזיקי תורה" בירושלים וגאל קרקעות בנתניה (שכונת בן ציון שנקראה על שמו).

משנות לימודיו ואילך פרסם מאמרים בעיקר מדעיים, בעברית (ב"הצפירה", "האור", "החרות", "העולם"), גרמנית ואנגלית. ביחוד עשה רושם מאמרו

על המיסטיקה של מטרלינק ב"העולם" ב-1914, וכן "החסידות הספרדית בא"י'י, "לשאלת הערבים והיהודים" (באנגלית), מסה על תימן. "הד האינקוויזיציה" ועוד. ספריו: "חתונת המות" (בעברית ובגרמנית: משמש מבוא לספרו "רפאל" שנשאר בכתביד), "שר-שלום שרעבי" (בעברית ובאנגלית), "הזוהר בספרד המושלמת והנוצרית" (באנגלית וחלקו גם בעברית), ובעד ספר זה נבחר לחבר האקדמיה להיסטוריה במאדריד.

נפטר בפאריס, י' חשון תרצ"ג (9.11.32) והובא לקבורה בירושלים.

בנותיו: מאשתו הראשונה: מרים אשת שמעון ששון חנה אשת אברהם כהן.

משה רפאלקס

נולד בוילנה, ליטא, בשנת תר"ט (1849), לאביו אברהם שלמה (כורך ספרים, מוסמך לרבנות) ולאמו מינה .

למר בחדרים ובישיבות וילנה, ביחוד בישיבת הרב לפידות , והוסמך לרבנות.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1626). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1626