Volume 4

Page 1632

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בים בארצות אחרות. השידורים נערכו בשלש השפות הרשמיות והתכניות היו מגוונות כמו בתחנת שידור צבורית. בתחנת שידור זו התאמנו לראשונה אצלנו עובדים טכניים וקריינים ומשמיעי קולות מכל הסוגים בפני המיקרופון. התחנה התקיימה עד שממשלת המנדט החליטה על הקמת שרות שידור משלה, ואז הודיעה לאברמוביץ על ביטול רשיונו ואחרי כחצי שנה פתחה את שרותה. חניכיו ברדיו-טכניקה לכל סוגיה תרמו מיכלתם ומידיעותיהם לשרות השידור של "קול ירושלים" וגם לשרותי הרדיו של ה"הגנה" במחתרת ואח"כ בגלוי.

עסק גם בעבודות רדיו רגילות ובהתקנת רמקולים להופעות פומביות (ביניהן ליריד המזרח ולמכביה הראשונה). המציא כמה שכלולים ברדיו וקיבל עליהם פטנטים בארץ ובחו"ל. היה בשנת 1936/39 יו"ר איגוד מהנדסי הרדיו בת"א. ב1939 יצא לארה"ב לרגל עסקיו, השתלם שם בטלוויזיה ואף המציא כמה חידושים גם בה, ושימש מהנדס יועץ למפעלים גדולים ולתחנות מחקר שליד בתי-ספר גבוהים. בשהותו שם פעל גם בעזרה למגביות ציוניות ופעם נסע לגרמניה ועזר בעקיפין בהוצאת יהודים ממחנות.

ב-19347 חזר ארצה ובראשית 1948 הקים במעבדתו תחנת נסיין לטלוויזיה והחל בהשתדלות בעד הנהגת שידור זה בארצנו.

צאצאיו: אריה (מהנדס בת"א), דב (מהנדס באמריקה), מאשה, עליזה .

ד"ר ישעיהו שפירא

נולד בקראקוב (פולין) בשנת תרס"ד (20.12.1903), לאביו זאב דב הכהן (מצאצאי ר' נתן שפירא מקראקוב בעל "מגלה עמוקות"; בעל בית-חרושת לנייר, מראשי קהלת טראנוב ומראשוני העסקנים הציונים בה; נספה במלחמת-העולם השנית בגלות סאמארקאנד) ולאמו שושנה בת יחזקאל הוף. קיבל חינוך עברי-לאומי וכללי ובשנות לימודיו בגימנסיה הפולנית בטארנוב יסד וניהל אגודת נוער "בר גיורא". למד באוניברסיטת קראקוב פילוסופיה, השתתף גם בקורסים לפדגוגיה ולפוליטיקה והוסמך לד"ר לפילוסופיה (על סמך הדיסטרציה "האסתטיקה של קאנט ובני דורו"), ואת השכלתו המוסיקאלית קיבל בקונסרבטוריון בלבוב. בשתי ערי לימודיו היה יו"ר אגודת הסטודנטים "ארלוזורוביה" וחבר בהנהלת אגודות הסטודנטים הכלליות. יסד בטארנוב אגודת "גורדוניה" והשתתף עם פנחס לוביאניקר ביסוד תנועת "גורדוניה" בגליציה ואח"כ ביסוד התנועה העולמית והיה במשך שנים רבות חבר הנהגתה העליונה. יסד יחד עם הד"ר וילהלם ברקל המר את מפלגת ה"התאחדות" בטראנוב, והשתתף בייסוד המפלגה בגליציה ובפולין, מילא במפלגה בזמנים שונים תפקידי מזכיר כללי במזרח גליציה, יו"ר למערב גליציה ושלזיה וחבר מוסדותיה העליונים בפולין

ובעולם. היה חבר במרכז "החלוץ" לפולין וציר לקונגרסים הציוניים ט"ז-ב' בשנות 1929/39. השתתף ב"העתיד" (ווארשה), "דאס ווארט" (ווארשה), "נובי דזנניק" (קראקוב), "הפועל הצעיר" וערך את השבועון "נאשה ואלקה" (קראקוב) לספרות ופוליטיקה; התענין בבעיות התיאטרון ונבחר לועד למען התיאטרון היהודי.

נשא לאשה את הדסה בת אברהם מולדאבסקי מאודיסה (נכדתו של ר' מוניש , החזן של הרב מצ'ורטקוב).

ב-1930 עלה לארץ עם הקבוצה הראשונה של "גורדוניה" והיה עמה בחדרה ואח"כ בחולדה, חוץ מזמן-מה שעשה בשליחות התנועה בפולין ובלטביה ובאסטוניה. היה חבר במזכירות חבר הקבוצות

בתקופות שונות והתמסר בעיקר לפעולות חינוך ותרבות. השתתף ביסוד הועדה הבינקיבוצית לעניני חינוך ובמשך שנים היה חבר בהנהלת סמינר הקיבוצים למורים ולגננות, חבר המרכז לחינוך וב-1945 חבר המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים הכללית. ב-1943 היה בין פעילי עלית הנוער וניהל מחנה ילדי טהראן בירושלים. יזם את הפעולה המוסיקלית בתנועה הקיבוצית כולה וארגן את הועידה הבינקיבוצית למוסיקה. התמסר לארגון המקהלות בארץ וארגן את הכינוס הארצי הראשון של המקהלות בכפר יחזקאל ועין חרוד. בכ"ט ניסן תש"ד יזם וארגן את הכינוס הראשון ל"שיר הא"י" שנערך בגבעת השלשה. הוציא וערך את חוברות השירים "מזמורים לחייל היהודי", "שיר ומזמור לחייל", "שירי עבודה ומולדת", ועוד. היה חבר במועצה שליד הועד הלאומי לתכניות העברית בשרות השידור, מ-1946 סגן מנהל התכניות העברית ברדיו "קול ירושלים", מנהל תחנת השידור בעת המצור על ירושלים, וכיום ממונה על "קול ישראל" ומנהל התכניות בשידורי ישראל. בנו : זאב.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1632). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1632