Volume 4

Page 1633

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יצחק עגן (ניצברג)

נולד בוילנה, י' תמוז תרס"ט (1909) לאביו יעקב מיכאל (בן הרב אליעזר מחבר הספר "דמשק אליעזר") ולאמו רחל לבית ויינברג (עלה ארצה עם אשתו ב-1903, בנה את הבית הראשון בשכונת "אחוה" בירושלים והשתתף ביסוד אגודת "ישוב ארץ הקודש" ביזמת חברי לשכת "אחוה"). למד בחדרים ובגימנסיה עברית בוילנה.

עלה לארץ ב-1929 כתלמיד מקוה ישראל. אחרי ימים אחדים עזב את בית-הספר, נדד בערים ובמושבות, עבד בבנין, בחקלאות ובעבודות אחרות. וזמן קצר היה מזכירו של ד"ר יהודה יונוביץ (שהוציא ע"ח ובהפסדים עצומים את ה"ספריה פילוסופית" - ספרי פילוסופיה מתורגמים לעברית). למד בבית-המדרש למורים בירושלים. ב-1932 יצא ללמוד באוניברסיטת וינה ושהה שם כשנה וחצי. היה מעורב בארגון ההגנה העצמית של הסטודנטים היהודים בעת תסיסה אנטישמית באוסטריה, נאסר, ישב שבועות אחדים בכלא, גורש מאוסטריה וחזר ארצה, ומאז הוא עוסק בהוראה ובעבודה ספרותית.

נשא לאשה את לאה בת מנחם ויטנברג.

התחיל לכתוב שירים עברים בגיל רך. שירו הראשון נדפס ב"המשתלה" שבעתון הנוער "הכובב" בעריכת לובושיצק י, בן 17 קיבל פרס ממערכת עתון אידי מצויר בוארשה (וועלט שפיגל) על סיפור בשם "מייגע ערשטע ליבע" ("אהבתי הראשונה"). פרסם מאמרים בעתונות האידית בחו"ל ובעברית שירים, רשימות. מאמרי בקורת עליו: ב"גליונות", "מאזנים", "דאר היום", בקבצים השנתיים של אגודת הסופרים, ב"הדואר", "ניב", "מוסף לדבר", "המשקיף", "בצרון", "בדרך" ועוד.

ב-1940 ערך יחד עם י. אריכא את ה"דפדפת" לספרות העברית בשביל תלמידי בתי-הספר.

ספרי שיריו: בהזדככות (תרצ"ה), בשער הכליה והפלא (תרצ"ט), יש מולדת לאיש (ת"ש), בזעף ליל

(תש"ז), על גשר הליל (תש"ז) ואנתולוגיה בקרתית של שירת ההשכלה וחיבת ציון בשם "שירה עברית" (תש"ח).

אברהם אלקנה זקס

נולד בירושלים, בשנת תר"ד (1844), לאביו רב משה (מתלמידי החתם סופר, ממיסדי כולל הו"ד) ולאמו רחל בת ר' צדוק הלוי ממוהילב (שעלה ארצה בשנת תקפ"ב).

למד בתלמוד-תורה ובישיבה. נשא לאשה את דובה בת יהושע פישל גרבוים (נכדת ר' אריה ליב יעבץ מקולגה, אביו זקנו של ההיסטוריון ר' זאב יעבץ) , (היתה עסקנית במושב זקנים הכללי - באגף הזקנות).

עד שנת תרנ"ד עסק בחלפנות עם האחים נתן צבי (נטע) ופנחס המבורגר , ואח"כ נתמנה למנהל בית מושב זקנים.

היה מיקירי ירושלים ומנכבדי העדה האשכנזית. פעל לטובת מוסדות החסד. גבאי בחברה קדישא, במושב זקנים וזקנות. מהמיסדים וגבאי בחברת גמילות חסדים הכללית, ממונה כולל הו"ד (הולנד ודייטשלנד - כולל גרמניה), חבר ועד העיר וממנהלי הועד הכללי כנסת ישראל, מהנאמנים של קרן משה מונטיפיורי, בורר מוסכם בסכסוכים כספיים, ממיסדי שכונת "שערי ירושלים" בשנת תרנ"ד ביחד עם מחותנו ר' יצחק ליפקין (ראה כרך ראשון, עמוד 297). היה מחונן בקול נעים והיה חזן ומרצה שיעור בתלמוד בכל ערב בבית-הכנסת "אהבת ציון" של כולל הו"ד, שהתפללו בו לפי מנהג החתם סופר, שנוסד בשנת תרט"ו ברובע היהודים, בחצר שנודעה בכינוי "החוש של ר' צדוק" (ר' צדוק'ס חוש).

נפטר בירושלים, ה' ניסן תרס"ג.

צאצאיו : אהרן יהושע פישל, משה אליהו, דב (בר), צפורה אשת הרב יוסף הלוי (ראה כרך שני, עמוד 644), חיה רישקה אשת ר' אליהו אהרן כהנא (ראה כרך ראשון, עמוד 392), פרומה אשת שמואל בנימין בן הרב יוסף חיים זוננפלד ובזיווג שני אשת ר' דב ימיני בפתח תקוה (ראה כרך ראשון, עמוד 240).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1633). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1633