Volume 4

Page 1650

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בזכויותיהם ובפרנסתם של יהודים. ב-1928 נבחר לסינאט הרומני וארגן גוש של ארבעה צירים וסינאטורים יהודים לאומיים ונבחר לראשו. ב-1930 יסד עם חבריו מפלגה יהודית כל-רומנית שהופיעה בבחירות לפרלמנט ברשימה ארצית מיוחדת. ארבע פעמים נבחר לפרלמנט, ורק ב-1934, כשגברה השפעת ההיטלריות המנצחת וגדלו הקשיים לבחירת יהודי לפרלמנט, לא נבחר עוד.

פעיל ב"בני ברית" מ-1931 ואילך.

ליובלו ה-60 ב-1932 קראה עירית צ'רנוביץ רחוב על שמו.

בשנות 1933/39 ביקר שש פעמים בארץ וב1940 הצליח לצאת מרומניה ולעלות ומאז הוא אזרח קבוע בארץ. משתתף בעתונים "העולם", "הארץ", "דבר", ''ידיעות מעריב", ב"ידיעות היום" בגרמנית ובעתוני חו"ל. פרסם עשרות חוברות ואלפי מאמרים בעשרות שנות פעולתו הציונית.

צאצאיו: נטליה אשת ד"ר לוציוס קרמניצר (עו"ד, בוקארשט), עלמה אשת ד"ר ארווין מנצ'ר בבוקובינה (היא ובעלה ובנה אריאל נספו בידי הגרמנים), ד"ר יוסף (עו"ד בת"א).

ד"ר מרים ברנשטיין-כהן (גור)

נולדה בקישינוב, פלך בסראביה, רוסיה, כסלו תרנ"ו (14.12.1895), לאביה ד"ר יעקב בן מתתיהו ברנשטיין-כהן (מראשוני הפעילים בציונות המדינית וממארגניה ומנהיגיה ברוסיה, ראה כרך א' עמוד 192) ולאמה דבורה לאה בת שבתי (זיגמונד) ברנשטיין מלבוב.

מילדותה למדה בבית את השפה העברית (מורה הראשון היה פסח אורבוך ז"ל, אח"כ מנהל ביה"ס לבנים ע"ש אחד העם בתל-אביב), ואם כי בביתם היתה שפת הדיבור רוסית, היו היא ואחותה שרה מדברות ביניהן עברית ומגיל 4 שנים ואילך היתה מופיעה במסיבות משפחתיות וציוניות בהקראות ובדקלומים בעברית וברוסית ועוד בילדותה ניבאו לה רבים עתיד בתור שחקנית. כשגילה אביה את מזימות מארגני הפוגרום הקישינובי והם התנקשו בחייו, עברה המשפחה לחארקוב, שם היה אביה "רב מטעם" ורופא ראשי בחברת-ביטוח גדולה, והיא המשיכה את לימודיה בגימנסיה הגרמנית, הוסיפה ללמוד עברית ולהופיע בהקראות ובדקלומים.

כשנתמנה אביה ב-1907 לרופא במושבות הגליל התחתון עלתה לארץ עם כל המשפחה, המשיכה את לימודיה בבית-הספר ביבנאל, נלותה לאביה ברכיבה על סוס בביקוריו במושבות אח"כ נשלחה ללמוד בגימנסיה ביפו ובקושי התרגלה לחיות בסמטאות העיירה ולוותר על הרכיבה והסיורים החפשיים בהרי הגליל. בגימנסיה השתתפה בכל ההצגות בעברית, בערבית ובצרפתית וגם כאן ניבאו לה הד"ר בן-ציון מוסינזון שתהיה שחקנית. בינתים עבר אביה לכהן כרופא בפתח תקוה. כאן היתה

מבלה את שעות הפנאי ברכיבה ובציד ולמדה מאבשלום גיסין את השימוש בנשק. גם כאן היתה מופיעה באולם הועד בהקראות ובדקלומים והקהל ניבא לה בתשואותיו את עתידה האמנותי.

ב-1910 חזרה עם אביה והמשפחה לקישינוב, גמרה את לימודיה בגימנסיה גרמנית והמורה לספרות דרש מאביה לשלחה ללמוד את אמנות המשחק והכתיבה ,אך אביה אסר עליה בהחלט לבחור בקאריירה של שחקנית. לכן נסעה ללמוד רפואה באוניברסיטת חארקוב ובעילום-שם גמרה בית-ספר דרמטי ונבחרה להשתתפות סדירה בתיאטרון סולניקוב ב-1915. בינתים המשיכה את לימודיה באוניברסיטה, וכשגמרה ב-1918 והוסמכה לדוקטור לרפואה גויסה לשרות רפואי בצבא האדום, למלחמה במגפת טיפוס הבהרות בתנאים בלתי-אפשריים, שבהם היו הרופאים חסרי אונים לבלום את המגפה וגם בהם פגעה.

בהשתדלותו של הבמאי ניקולאי מרדז'אנוב שוחררה ועברה אתו לשחק בתיאטרון סולובצוב בקיוב וזכתה להצלחה רבה על הבמה ובבקורת בעתונות.

כשהציפו גדודי "הרוסים הלבנים" את קיוב עברה למוסקבה, נתקבלה לשחק בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון המהפכה האוקטוברית ("ארמיטז'" לשעבר), הוסיפה להשתלם במחלקה הדרמטית של הפילהרמוניה המוסקבאית מפי קונסטנטין סטאניסלבנסקי ונמירוביץ דאנצ'נקו וגמרה את לימודיה.

במוסקבה הציע לה נחום צמח לעזוב את הבמה הרוסית ולהצטרף לסטודיה של "הבימה", אך לא יכלה לעמוד בתנאי החיים הקשים במוסקבה של הימים ההם (רעב, קור ומחלות), ובסוף קיץ 1920 חזרה אל הוריה לקישינוב, שהיתה אז תחת שלטון רומניה, ואחרי ארבעה ימים כבר הופיעה בהצלחה על הבמה בהצגת להקת תיאטרון ברוסית וניתן לה תפקיד ראשי במחזה שהכינו להצגה, אך השלטון הרומני לא הרשה להמשיך בהצגות ברוסית, לבל תטופח תרבותו של השלטון הקודם.

בתשובה לשאלותיה במכתבים בדבר אפשרויות לפעולה תיאטרונית בארץ-ישראל השיבו לה אוסיש

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1650). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1650