Volume 4

Page 1653

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קשר תחבורה אוירי עברי בין ארץ-ישראל ובין הארצות השכנות. שקד במרץ ובהתמדה על הספקת האמצעים הכספיים לפעולות החברה ועל השכנת רוח הפשטות והחלוציות בשורות הטייסים, - ובפעולות אלה הניח את היסוד לחיל האויר הישראלי שחלקו גדול בנצחונות מדינת ישראל במלחמתה על עצמאותה, אף כי בימיו עוד היה כל זה נועז מדי אף בחלומות.

כמנהל חברת "אוירון" היה עובד כל ימות השבוע במרכז החברה, בתל-אביב, ולשבתות היה נוסע הביתה לדגניה.

בשובו מדגניה לעבודתו בתל-אביב נספה בתאונת מכונית ביחד עם דב ורבקה הוז ובתם תרצה, צביה ואורה שרתוק, ביום כ"ט כסלו תש''א בכביש הראשי מחיפה לת"א, לא רחוק מקיבוץ מעברות והובא לקבורה בדגניה.

בנותיו: שרה, יהודית, רחל.

לזכרו יצאה חוברת מנוקדת: "יצחק בן יעקב", פרקי חייו, כתובים בידי יוסף ברץ וקבוצת חברים ובעריכת גרשון חנוך, בהוצאת המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בא"י (תל-אביב, תש"א, בשתי מהדורות).

חיים תורן (זיגלבוים)

נולד בדומרובני, מחוז סורוקי, בסראביה, רוסיה, כ"ד אב תרע"א (18.8.1911), לאביו אהרן (ממשפחת ר' ישראל מריז'ין ; סוחר, ציוני מסור, ביקר פעמים בארץ ושאף להשתקע בה, אך התמהמה עד שנספה

עם אשתו במלחמת העולם השניה ולאמו רחל בת צבי וייסר.

למד בחדרים, בגימנסיה "תרבות'', גמר בהצטיינות, השתלם שנה בצ'רנוביץ ובראשית 1932 עלה ארצה ללמוד באוניברסיטה העברית, השתתף בחיים התרבותיים של הסטודנטים ובעריכת "ניב הסטודנט". למד ספרות עברית, תולדות ישראל ופילוסופיה והוסמך

למדעי-הרוח. למד גם במחלקה לחינוך של האוניברסיטה והוסמך להוראה. כן למד במשך שנה בשעורי המשפט בירושלים. עובד כמזכיר הוצאת הספרים של האוניברסיטה. נשא לאשה את חנה בת יצחק חזין . את פעולתו הספרותית כמבקר התחיל בשנת 1937, במאמר ב"מוסף לדבר" על "מנדלסון של היהדות הרומנית" (יהודה-יוליוס ברש). פרסם עשרות מסות ספרותיות, מונוגרפיות ודברי בקורת ב"מאזנים", "גליונות", "גזית", "דבר", "הארץ", "הפועל הצעיר'', "עתידות", "העולם". "הגלגל", ''מצודה", "דרום" ועוד. מרצה בקביעות ברדיו ירושלים על סופרים וספרים ועורך בו מדור לבירור שאלות ספרות. ערך (ביחד עם ישראל זרחי וע. מנחם) "ילקוט ירושלמי לדברי ספרות" (יצא בתש"ב) ו"עיטורים" (מאסף ספרותי לזכר ישראל זרחי; יצא בתש''ט).

ערך והביא לדפוס : "דברי ברל כצנלסון על האוניברסיטה העברית" (תש"ה); יהודה ליב מאגנס "לקט רעיונות ואמרות" (תש"ט).

ספריו; "ספרותנו היפה מביאליק עד ימינו" (ביחד עם ד"ר מ. רבינזון) - כרך ראשון "מביאליק עד שמעונוביץ" יצא בתש''ד ובמהדורה שניה בתש"ז ; כרך שני "משניאור עד שוהם" יצא בתש"ה ובמהדורה שניה בתש"ח. "יוסף קלוזנר האיש ופעלו" (ביחד עם י. בקר) מונגראפיה ראשונה מקיפה, יצאה בתש"ז. "שירי אהבה בישראל מימי קדם עד ימינו" (תש"ח) - אנטולוגיה ספרותית המשקפת את מוטיב האהבה בספרות העברית בגלגולי התקופות.

כעת הנו מכין לדפוס כרך שלישי ואחרון של "ספרותנו היפה מביאליק עד ימינו", שיוקדש ליצירת הדור החדש בארץ, ובן מונוגראפיות גדולות על דוד גורדון עורך "המגיד" ועל נחום סוקולוב.

חנא מאדז'שוויעצקי

(באמריקה מאדזאף, ובכינוי העממי הידוע לכל: "חונא").

נולד בעיירה שידלובצי, פלך ראדום, פולין, אייר תרמ"ו (6.5.1886), לאביו משה לוי (חסיד בר-אוריון, מקוראי "הצפירה", בעל מטויה ותעשית טליתות, פעיל בעניני צדקה וצבור, יועץ בעניני משפטים ובוררויות) ולאמו חיה בת מיכאל קוצצ'אל, והיה אחד מ-12 הילדים שנולדו להם ומהחמשה, שנותרו בחיים (יתרם מתו בילדותם) ומגיל הילדות נודע כבעל גוף ובעל כח. למד בחדרים עד גיל 12 והגיע ללימוד גמרא ותוספות. אח"כ הצטרף לחוג של אגודת-נוער ציונית במחתרת, שפעלה בהסואה של חוג בני בעליבתים חסודים והגונים ללימוד תנ"ך (ההסואה היתה נחוצה כלפי ההורים ודעת-הקהל החסידית, ששנאו ורדפו את הציונות). הוא היה מעוררם בהשכמה לבוא וללמוד תנ"ך בבית-המדרש, אבל חוץ מזה עסקו גם בפעולות "ציוניות" אחרות, כגון התכוננות בחוג

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1653). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1653